ג. הכח שממנו המאורות – יוצר המאורות – ממנו ה"פוקח עיוורים" וה"זוקף כפופים"

——–

ונדבר קודם בפרט הכוונה הראשונה של העבדות שהיא אמונת "לה' הארץ ומלואה", ואנו כעבדים שאין לנו מדילנו כלום.

אמונה זו מתבטאת בציווי שציוונו חז"ל להתפלל להבורא בכל יום כמה פעמים, ובפרט באמירת המאה ברכות שנצטווינו לאומרם בכל יום.

ונתבונן,

בנוסחת ברכותינו ישנן ברכות שהינן על הודאה וישנן ברכות שהינן בקשה, וכולם למטרת ביטוי העבדות כלפי המלכות של מלך העולם.

שהרי אדם מתעורר משנתו בבוקר, קם בכוחות עצמו ממיטתו, מתרומם, מזדקף, הולך, עושה צרכיו, לובש בגדיו, נועל מנעליו וכו', פרטים אישיים ביותר שהאדם עושה אותם לכאורה בכח עצמו בלבד, באופן הטבעי ביותר ללא עזר של שום גורם אחר, ונעשים הם בקלות ללא שום מאמץ וקושי, לא של מחשבה והתבוננות ולא של כח פיזי.

והנה על פרטים פשוטים ואישיים אלו מחוייב האדם לברך בשם ומלכות, וברכה זו אינה יורדת מערכה מברכת הודאת "יוצר המאורות", שמודה האדם לה' ית' על השמש והירח והכוכבים המאירים את העולם, ואף שאלו מתנת ה' גמורה מבלי שיד אדם תהא מעורבת במתנתם, והאדם נהנה מהם ללא שום גורם ואמצעי אחר מבלעדי ה'. באותו נוסח של ברכה חייב אדם לברך את בוראו על תופעה פשוטה שעושה אותה האדם בעצמו ללא עזרה, על קימה מהמיטה, על הזדקפות, על הליכה, על לבישה ונעילת הסנדל, על הסרת שינה ותנומה מעיניו ועפעפיו, דהיינו סך הכל על פתיחת ריסי העין בבוקר חייב אדם לשבח ולהודות עליהם באותו נוסח בדיוק כמו שמשבח הוא לה' על הזרחתו חמה ולבנה.

להורות לנו, שאנו מצידנו עבדים שאין לנו כלום, מה שקנה עבד קנה רבו, ובדיוק כמו שאין לנו אפשרות מצידנו להזריח עלינו את החמה, ממש כמו כן אין לנו משלנו לא אפשרות לקום ולא ללכת ולא להתלבש ואף לא לפתוח את העינים – כלום כלום ממש. הכל מתנה שמקבלים אנו ממנו בהתמדת שפע חיותו עלינו בכל רגע ורגע ממש, שאלמלי תיפסק השפעת חיותו מאתנו ואפילו לרגע אחד, אין קיום לבריאה ולברואים כמבואר ב"נפש החיים". וחייבים אנו להעמיק בזה ולחוש את זה עד כדי שנודה לו מקרב לבנו על פרטים אלו כמו שמודים אנו לו על הזרחת שמש וירח, ונחוש שקיבלנו מתנה בפרטים הנזכרים כמו שחשים אנו במתנת זריחת השמש.

והראיה, שנוסח הברכה היא "מתיר אסורים" – וכי אסורים היינו?! "פוקח עיוורים" – וכי עיוורים היינו ורק זה עתה נפקחו עינינו?! אלא לומר דכן צריכה להיות אמונתנו, דכיוון שכל פעם מחדש מקבלים אנו חיים מחדש, הרי שנשמתנו חזרה בבוקר לפגר מת, כנוסח הברכה "המחזיר נשמות לפגרים מתים". וכן כח הראיה מחדש, וחילוץ העצמות מחדש ממש, וללא שחידש בנו מחדש בכל יום ובכל שעה חיות מחדש, היינו נשארים אסורים עיוורים וכו' מאחר ואנו מצידנו אין לנו כלום ממש.

וברכות אלו המה על כל רגע ורגע ממשך היום, אלא דכשם שברכת התורה פוטרת כל התורה שילמד במשך היום, כן ברכת "פוקח עיוורים" ו"מתיר אסורים" וכו', הינם על כל רגע ורגע ממשך היום שהאדם רואה ומתנועע, אלא שהברכה בשחרית פוטרת לכל היום כולו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5