ג. בלתי נמנע שיכשל האדם במחשבת "כחי ועוצם ידי" מבלי שישרש אחריה לעוקרה

——–

התורה רצתה לחנך את האדם בביטחון בה', ודוקא בחביב לאדם מכל, שהוא ממונו שעליו הוא נותן את נפשו, וכיון שעל ממונו אדם מוכן לסכן את חייו, כמו כן עלול הוא לסכן את נשמתו ואת כל חיי העולם הבא שלו.

וסכנה זו היא הן לאדם העמל להשיג את ממונו, שיש חשש שיסמוך על השתדלותו ביותר, וירוץ ויגע יום ולילה לרדוף אחר פרנסתו, ויאמין בהשתדלותו ובחריצותו שככל שירבה בחריצות ובערמה ירויח, ואז בקלות יבוא ל"היתרים" על דעת עצמו, ומכאלה יבוא לגזל ואונאה.

ומלבד זאת גם בעולם הזה חייו יהיו חיי דאגה קנאה ותחרות להיותו סבור שהוא בעל העסק והרכוש, ובכל מחדל של טעות או הפסד יחוש: אני הפסדתי… אני גרמתי לעצמי נזק… חבל שלא חשבתי יותר… וכיוצא, ולעומתו המאמין הוא המעונג הגדול ביותר, להיותו יודע שאינו אלא כשכיר אצל בעה"ב, אין מענינו של אותו שכיר שום דאגה ומתח וכעס מדאגתו וכעסו של הבעה"ב, שהרי הנכסים אינם רכושו של השכיר, ואינו אלא מקבל משכורתו הקצובה לו בין אם היו רווחים בין שלא, וא"כ הדאגה ממנו והלאה.

כן רצתה התורה שיחוש כל בעל אדמה ונכס, שאינו אלא שכיר אצל הבורא, ואינו בעלים על קרקעותיו, ואת שכרו שנגזר עליו מהבורא יקבל בכל אופן, ואף אחד לא יוכל למעט לו או להרבות לו מכפי שנגזר עליו, ובכך רצתה התורה שנחיה חיים של אושר ללא דאגה כלל, וכמו שיבואר עוד להלן.

כי הנה לאדם בעל ממון ועתיר בנכסים שבנקל יוכל לבוא לגבהות הלב – "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". וכמו שמדייק הסבא מקלם דיוק נפלא על הפסוקים: "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת". "ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך, וכל אשר לך ירבה". "ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך וגו"', ולאחר עוד ג' פסוקים נאמר: "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", מדייק הסבא דלא נאמר פן תאמר בלבבך כחי ועוצם, אלא "ואמרת בלבבך", דהיינו שודאי תאמר כן, וברור הוא שיעלה בלבך כדבר הזה שכחך עשה לך החיל הזה, ובלתי נמנע הוא שתאמר ותחשוב כן בלבבך, ועל כן מזהירה התורה: "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

דהיינו טבע הוא באנוש להגיע לכפירה שכזו שהיא ההרגשה – כל החיל הזה הינו מחכמתי ומחריצותי, וכאמור זה עצמו יביאהו לדאגות וחרדות מעסקיו, מה שיהפוך לו את חייו לחיי מרורים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5