גמרא קידושין דף ל"ט ע"ב – חק לישראל

——–

רָמֵי רַב טוּבִי בַּר רַב קִיסְנָא לְרָבָא. תְּנַן כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ עָשָׂה אִין לֹא עָשָׂה לֹא. וּרְמִינְהִי יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. אָמַר לֵיהּ הָתָם כְּגוֹן שֶׁבָּא דְבַר עֲבֵירָה לְיָדוֹ וְנִיצוֹל הֵימֶנָּה. כִּי הָא דְרִבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר מִילְתָא וּמָלֵי נַפְשֵׁיהּ שִׁיחֲנָא וְכִיבָא. עָבְדָה הִיא מִלְתָא וְאִתְּסִי. עָרַק טָשָׁא בְּהַהוּא בֵּי בַּנֵּי דְכִי הֲוו עַיְילֵי בִּתְרֵין אֲפִילוּ בִּימָמָא הֲווּ מִיתְזְקֵי לְמָחָר אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן מַאן נַטְרָךְ אָמַר לְהוּ שְׁנֵי נוֹשְׂאֵי קֵיסַר שְׁמָרוּנִי כָּל הַלַּיְלָה. אָמְרוּ לֵיהּ שֶׁמֶּא דְבַר עֶרְוָה בָּא לְיָדְךָ וְנִיצַלְתָּ הֵימֶנּוּ דְתָנֵינָן כָּל הַבָּא דְבַר עֶרְוָה לְיָדוֹ וְנִיצוֹל הֵימֶנּוּ עוֹשִׂין לוֹ נֵס. (תהלים ק"ג) גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ כְּגוֹן רִבִּי צָדוֹק וַחֲבֵירָיו. רִבִּי צָדוֹק תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר לָהּ חָלַשׁ לִי לִיבָּאי וְלָא מָצִינָא. אִיכָּא מִידִי לְמֵיכַל. אָמְרָה לֵיהּ אִיכָּא דְבַר טָמֵא. אָמַר לָהּ מַאי נַפְקָא מִינָהּ דְעָבִיד הָא אָכִיל הָא. שַׁגְרַת תַּנּוּרָא קָא מָנְחָא לֵיהּ. סָלִיק וְיָתִיב בְּגַוֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ מַאי הַאי אָמַר לָהּ דְּעָבִיד הָא נָפִיל בְּהָא. אָמְרָה לֵיהּ אִי יַדְעִי כּוּלֵי הַאי לֹא צִעַרְתִּיךְ. רַב כַּהֲנָא הֲוָה קָמַזְבִּין דִיקוּלֵי תַּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר לָהּ אֵיזִיל אִיקְשׁוֹט נַפְשָׁאי סָלִיק וְקָנָפִיל מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא אָתָא אֵלִיָּהוּ קַבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אַטְרַחְתָּן אַרְבַּע מֵאָה פַרְסֵי אָמַר לֵיהּ מִי גָרַם לִי. לָאו עֲנִיּוּתָא יָהַב לֵיהּ שִׁיפָא דְדִינְרֵי:

התם שבא דבר עבירה לידו. ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו: תבעתיה. לזנות: טשא. נטמן: הוי מתזקי. שמצוין בו מזיקין: כגון ר' צדוק. שלבש כח לכוף ליצרו להתגבר בחפצי קונו: אמר מאי נפקא מינה. דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא: שגרת תנורא. אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו: קא מנחה ליה. לאותו צלי בתוכו: נפיל בהא. באור של גיהנם: אי ידעי. אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כ"כ: דיקולי. סלים שנשים נותנות שם פלכיהון: אטרחתן. שהייתי במקום אחר רחוק ארבע מאות פרסה: לאו עניותא. אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עוסק במלאכת נשים: שיפא. שם כלי: דינרי. זהובים:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5