גמרא סנהדרין דף מ"ב ע"א – חק לישראל

——–

אָמַר רִבִּי אַחָא בַר חֲנִינָא אָמַר רַב אָסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עַד כַּמָּה מְבָרְכִין עַל הַחֹדֶשׁ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ. וְכַמָּה אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַב יְהוּדָה עַד שִׁבְעָה. נְהַרְדֶעֵי אֲמָרֵי עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר. וְתַרְוַיְיהוּ כְּרִבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לְהוּ הָא לְמֵיהֲוֵי כִּי יְתִירָא הָא לְמֵיהְוֵי כִּי נַפְיָא. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא וְלִיבְרִיךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אָמַר לֵיהּ אַטוּ כִּי חָסֵר מִי מְבָרְכִינָן דַּיַּין הָאֱמֶת דְּלִבְרִיךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְלִיבָרְכִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ לָא מְבָרְכִינָן. וְאָמַר רַב אַחָא בַר חֲנִינָא אָמַר רַב אָסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמְבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא (שמות י"ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה וּכְתִיב הָתָם (שם ט"ו) זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. תָּנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ דַּיָּין. אָמַר אַבַּיֵּי הִלְכָּךְ נִימְרִינְהוּ מֶעוֹמֶד. מְרֵימֹר וּמֹר זוּטְרָא מְכַתְּפֵי אַהֲדָדֵי וּמְבָרְכֵי. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי בְּמַעֲרָבָא מְבָרְכֵי בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ הָאי נַשֵּׁי דִידַן נָמֵי מְבָרְכֵי אֶלָא כִּדְרַב יְהוּדָה דְאָמַר רַב יְהוּדָה בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם חוֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם פּוֹעֲלֵי אֱמֶת שֶׁפְּעוּלָתָם אֱמֶת וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:

עד כמה מברכין. אם לא בירך היום יברך למחר: על החדש. על הלבנה בהתחדשה: עד שתתמלא פגימתה. אבל בתר הכי לא שייך למימר מחדש חדשים שהרי כבר נושנה היא: ותרוייהו כר"י. במילתיה דר"י פליגי ועד שנתמלא ס"ל מיהו רב יהוד' סבר מלוי פגימתה דקאמר ר"י למיהוי כי יתירא דהוא כמו יתר של קשת שתהא כל פגימת הקשת מלאה עד היתר דהיינו חצי העיגול והאי לסוף שבעה היא ונהרדעי סברי מלוי פגימה דקאמר ר"י עד דתהוי כי נפיא כנפה עגולה במילואת': וליברך הטוב והמטיב. אדרב יהודה פריך נהי נמי דמשבעה ואילך ליכא למימר מחדש חדשי' ליברך מיהא הטוב והמטיב שכל שעה שמוספת הוא מטיב לנו במילואתה תמיד שמוספת להאיר לעולם: אטו כי חסר. מי חשבינן לה רעה לגבן לברוכי דיין האמת דנחשב את מילואתה טיבותא לברוכי הטוב והמטיב: וליבריך לתרוייהו. דיין האמת בחסרונה וטוב ומטיב במילואתה: דהיינו אורחיה. בכל חדש בריאת עולם כמנהגו הוא ואין כאן דין פורענות בחסרונה ולא הטבתה לנו חסד במילואתה: דיין. אלו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם א' בחדש כדאמרן בגזרה שוה: אמר אביי: הואיל ומקבל פני שכינה הוא מעומד בעי לברוכי מפני כבוד שכינה שהוא מקבל: תפקידם. מצוה שצויתים להתנהג בהילוך תקופותיהם: ששים ושמחים. כדכתיב ישיש כגבור: פועלי אמת. הם שאינם משנים את סדרם: וללבנה אמר. הקב"ה שתתחדש בכל חדש: עטרת תפארת. היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שאף הם שמונים לה עתידים להתחדש בגלותם כמותה ולפאר ליוצרם:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5