גמרא סוטה דף ל ע"ב – חק לישראל

——–

תָּנוּ רַבָּנָן: דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה. עוֹלָל מֻטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה. עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ח) מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שם סח) בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. וְהָא לָא חָזוּ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: כֶּרֶס נַעֲשֵׂית לְהוּ כְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְרָאוּ. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הֻרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב וְכוּ' וְלִיחֵזִי הַאי לֹא. אִי בְּלָמֶ"ד אָלֶף כְּתִיב לֹא הוּא אִי בְּלָמֶ"ד וָי"ו כְּתִיב לוֹ הוּא. וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף לֹא הוּא אֶלָּא מֵעַתָּה (ישעיה סג) בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר, דִּכְתִיב בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף הָכִי נָמֵי דְּלָא הוּא. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהַכְּתִיב (שם) וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם. אֶלָּא לָאו מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. תַּנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶאֱמַר יְרֵא אֱלֹהִים בְּאִיּוֹב וְנֶאֱמַר יְרֵא אֱלֹהִים בְּאַבְרָהָם. מַה יְרֵא אֱלֹהִים הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם מֵאַהֲבָה אַף יְרֵא אֱלֹהִים הָאָמוּר בְּאִיּוֹב מֵאַהֲבָה. וְאַבְרָהָם גוּפֵהּ מְנָלָן דִּכְתִיב זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. מַאי אִיכָּא בֵּין עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר. הָכָא כְּתִיב (שמות כ) לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְֹתָי. וְהָתָם כְּתִיב (דברים ז) וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר הָתָם נָמֵי כְּתִיב לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. הַאי לִדְסָמִיךְ לֵהּ וְהַאי לִדְסָמִיךְ לֵהּ. הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַּהֲווֹ יָתְבֵי קַמֵּהּ דְּרָבָא חַד אָמַר לֵהּ אַקְרִיּוּן בְּחֶלְמָאי (תהילים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ וְגוֹ'. וְחַד אָמַר לֵהּ אַקְרִיּוּן בְּחֶלְמָאי (שם ה) וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְיַעַלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. אָמַר לְהוּ תַּרְוַיְיכוּ רַבָּנָן צַדִּיקֵי גְּמוּרֵי אַתּוּן מָר מֵאַהֲבָה וּמָר מִיִּרְאָה:

עולל. גדול מיונק: במקהלות. כשנקהלו על הים: ממקור. אף אותם שבמקור: ונחזי האי לא כו'. ואמאי אמר עדיין הדבר שקול: הכי נמי דלא הוא. וה"ק קרא אינו חושש לצרתם ולא צר בה: באברהם. כי ירא אלהים אתה: תלוי. זכותו לדורותיו להגין עליהם עד אלפים דור: לאלפים לאוהביו. סמך אוהביו לאלפים ואידך קרא סמך לאלף דור לשומרי מצותיו דהיינו מיראה: וישמחו כל חוסי בך וגו'. סיפיה דקרא ויעלצו בך אוהבי שמך:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5