גמרא כתובות דף נ' ע"א – חק לישראל

——–

אָמַר רִבִּי אִילָעָא בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ. תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וּמַעֲשֵׂה בְאֶחָד שֶׁבִּקֶּשׁ לְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ חֲבֵרוֹ וּמַנּוּ רִבִּי יְשֵׁבָב וְאַמְרֵי לָהּ רִבִּי יְשֵׁבָב וְלֹא הִנִּיחוֹ חֲבֵירוֹ וּמַנּוּ רִבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַב נַחְמָן וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מֵאֵי קְרָאָה (בראשית כ"ח) וְכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. וְהָא לֹא דָמֵי עִישׂוּרָא בַּתְרָא לְעִישׂוּרָא קַמָּא. אָמַר רַב אַשֵּׁי אֲעַשְּׂרֶנּוּ לְבַתְרָא כִּי קַמָּא. אָמַר רַב יִצְחָק בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִכָּאן וְאֵילַךְ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו. אֵינִי וְהָא אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילָת בְּצִיר מִבַּר שִׁית לָא תְקַבֵיל. בַּר שִׁית קַבֵּיל וּסְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא. אִין, סְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא מִיהוּ אֵינוֹ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו עַד לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאִי בָּעִית אִימָא לֹא קַשְׁיָא הָא לְמִקְרָא הָא לְמִשְׁנָה. דְאָמַר אַבַּיֵּי אָמְרָה לִי אֵם בַּר שִׁית לְמִקְרָא בַּר עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה בַּר תְּלֵיסָר לְתַעֲנִיתָא מֵעֵת לְעֵת וּבְתִינוֹקֶת בַּת תְּרֵיסָר. אָמַר רַב קְטִינָא כָּל הַמַּכְנִיס אֶת בְּנוֹ פָּחוּת מִבֶּן שֵׁשׁ רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ אִיכָּא דְאַמְרֵי חֲבֵירָיו רָצִין אַחֲרָיו וְאֵין מַגִּיעִין אוֹתוֹ. וְתַרְוַויְהוּ אִיתְנְהוּ חָלִישׁ וְגָמִיר אִיבָּעִית אִימָא הָא דְכָחִישׁ הָא דְבָרִיא. (תהלים ק"ו) אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת. וְכִי אֶפְשַׁר לוֹ לְאָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת דָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה וְאַמְרֵי לָהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָן. (שם קי"ב) הוֹן וָעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד רַב הוּנָא וְרַב חַסְדָּא חַד אָמַר זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ. וְחַד אָמַר זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים. (שם קי"ח) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל דְּלֹא אָתוּ לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל דְּלֹא אָתוּ לְאִנְצוּיֵי:

המבזבז. לעניים: מחומש. שבנכסיו שלא יצטרך לבריות: עשר אעשרנו. שני עישורין הוו להו חומש: והא לא דמי בתרא לקמא. דכי שקלי' לקמא פשו להו תשע וכי הדרת מדלי' מעשר דידהו לאו כי קמא הוא ואין כאן חומש בשניהם: אעשרנו. מדלא כתוב עשר אעשר לך הכי קאמר אעשרנו לראשון כלומר מעשר שני יהא כראשון: מגלגל עם בנו. אם מסרב מללמוד יגלגל עמו בנחת ובדברים רכים: יורד עמו לחייו. לרדותו ברצועה ובחוסר לחם: רב שמואל בר שילת. מלמד תינוקות היה: וספי ליה כתורא. הלעיטהו תורה כשור שאתה מלעיטו ואובסו מאכל: לתעניתא מעת לעת. להתענות כל היום וחונכם לשעות קודם לכן שנתיים כדאמרינן ביומא: ובתינוקת. שהיא ממהרת להביא כח שאינה מתשת כח בלימוד תורה וי"ב דקאמר שנת י"ב גופא קאמר דאי בת י"ב ויום א' דאורייתא היא שמביאה שתי שערות ובת עונשים ואין צורך לנו ללמוד ממניקתו של אביי: המכניס את בנו. ללמוד תורה: רץ אחריו. להברותו ולהחיותו: ואין מגיעו. מסוכן הוא למות מרוב חולשו: חביריו רצין אחריו. להיות פקחין בתורה כמותו: הא דכחיש. אל יכניסו שמסוכן הוא פן יחליש וימות: דבריא. יכניסנו לפי שמתפקח: זה הזן בניו ובנותיו קטנים. שתמיד יום ולילה הן אצלו והוא צדקה שאינו חיוב עליו בהם: הון ועושר בביתו. שאין הממון כלה ואעפ"כ צדקתו עומדת לעד: זה הלומד תורה ומלמדה. מתקיימת בו הרי הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד על שטרח ללמד לתלמידים: זה הכותב וכו'. הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד: לאינצויי. מי קרוב וקודם לנחלה:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5