גמרא זבחים דף פ"ה ע"ב – חק לישראל

——–

תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא י"ט) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם יָכוֹל אֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים י"ב) וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם. אִי בָשָׂר וָדָם יָכוֹל יַחֲלוֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת וְיַעֲלֵה בָשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל. הָא כֵּיצַד מְחֻבָּרִים יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ אֲפִילוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ. מָאן תַּנָּא דְשַׁמְעָת לֵיהּ דְּאָמַר פֵּרְשׁוּ יֵרְדוּ. רִבִּי הִיא דְתַנְיָא וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקָּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם אֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ וְאֶלָּא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם לוֹמַר לָךְ עִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי גִידִין וַעֲצָמוֹת. רִבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם מִיעֵט. הָא כֵיצַד מְחֻבָּרִים יַעֲלוּ. פֵּרְשׁוּ אֲפִילוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ. פֵּרְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ. אָמַר רִבִּי זֵירָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּרְשׁוּ כְּלַפֵּי מַטָּה. אֲבָל כְּלַפֵּי מַעְלָה קְרוּבֵי הוּא דְאַקְרִיבוּ לְעִכּוּל. וַאֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ אָמַר רַבָּה הָכִי קָאָמַר לָא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּרְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקָה אֲבָל פֵּרְשׁוּ קוֹדֶם זְרִיקָה אֲתָאי זְרִיקָה וְשַׁרְתִינְהוּ אֲפִילוּ לְמֶעְבַּד מִנַּיְיהוּ קַתָּא דְסַכִּינָא. סָבַר לָהּ כִּי הָא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נֶאֱמַר לוֹ יִהְיֶה בְעוֹלָה וְנֶאֱמַר לוֹ יִהְיֶה בְּאָשָׁם מָה אָשָׁם עַצְמוֹתָיו מֻתָּרִים אַף עוֹלָה עַצְמוֹתֶיהָ מֻתָּרִים:

יכול יחלוץ. מצוה מוטלת עליו: מאן שמעת ליה וכו'. ומתניתין אליבי' אתיא: כלפי מטה. דרך ירידה ומתרחקין מן המערכה: כלפי מעלה. לצד המערכ' אין זו פרישות אלא קריבה אצל העכול של אש: ואפילו פרשו. נראה בעיני שחסר מן הגי' ולמאי דגריס הכי פירושו ואפי' פרשו בתמי' והא מחוברים יעלו הוא דקאמר: לא שנו. דקאמר פרשו ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים: אלא שפרשו לאחר זריקה. דכיון דבשעת זריקה מחוברי' היו קובעת זריקה למזבח וכי פרשו הוו להו קדשים פסולין: אבל פרשו לפני זריקה. בשעת זריקה לאו בני מזבח הוו אתאי זריקה ושרתינהו להדיוט: למעבד קתא דסכינא. כי היכי דשריא בשר לגבי המזבח דלהכי קאי קשרי' נמי עצמות למאי דקיימי והיינו הנאת כהני' כרבי ישמעאל: לו יהיה בעולה. עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה: ונאמר לו יהיה באשם. כחטאת כאשם תורה אחת להם לכהן לו יהיה: לו יהיה. יתירה הוא דמצי למכתב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה למה לי: מה אשם עצמותיו מותרים. שהרי אף בשרו מותר ואי משום נותר דבשריפה לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה כדכתיב והנותר מבשר הזבח וגו':

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5