גמרא ברכות דף ל"ג ע"א – חק לישראל

——–

אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַב שֵׁשַׁת לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק. מְתִיבִי נָפַל לְגוֹב אֲרָיוֹת אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת נָפַל לַחֲפִירָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֵׁמֵּת. שַׁאנֵי הָתָם דְאַגַב אִיצְצָא מַזְקֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק רָאָה שְׁוָורִים פּוֹסֵק דְתָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תַּם חֲמִישִׁים אַמָּה וּמִשּׁוֹר מוּעָד כִּמְלוֹא עֵינָיו. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר רֵישׁ תּוֹרָא בְדִיקוּלָא סְלִיק לְאִגְרָא וּשְׁדֵי דַרְגָא מִתּוּתִיךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל הָנֵי מִלֵי בְשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן מִפְּנֵי שֶׁהָשָׂטָן מְרַקֵד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹ עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אָמַר לָהֶן הַרְאוּ לִי אֶת חוֹרוֹ הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ חוֹרוֹ נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר יָצָא וּנְשָׁכוֹ וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם רְאוּ בָּנַי אֵין עָרוֹד מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד וְאוֹי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רִבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא:

אבל עקרב פוסק. ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לשוך: אין מעידין עליו. לומר לאשתו מת בעליך להתירה להנשא דפעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו: נחשים ועקרבים. או זה או זה: מעידין עליו שמת. אלמא מועד הנחש לשוך: אגב איצצי. כשנפל עליהן ודחקן הזיקוהו: שור תם. שלא נגח אדם: מועד. שנגח ג' פעמים: בדיקולא. סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל: ושדי דרגא. לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה: ביומי ניסן. מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ היתה יבשה ועכשיו רואה אותה מלא' דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע: ערוד. מן הנחש והצב בא שנזקקים זה עם זה ויוצא משניהם ערוד: את חורו. שהוא יוצא משם: ומת אותו ערוד. מצאתי בה"ג אמרו במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה נס לרבי חנינא ונבקע מעין מתחת עקבו:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5