גמרא בכורות דף נח ע"ב – חק לישראל

——–

תָּנוּ רַבָּנָן: בְּאֵיזֶה צַד מְעַשֵּׂר כּוֹנְסָן לְדִיר וְעוֹשֶׂה לָהֶם פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאֶחָד אִמּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ וְהֵם מִבִּפְנִים וְגוֹעוֹת וְיוֹצְאוֹת לִקְרַאת אִמָּן. וְלִפְקִינְהוּ אִינְהוּ יַעֲבוֹר כְּתִיב וְלֹא שֶׁיַּעֲבִירוּהוּ. וְלִשְׁדֵי לְהוּ יַרְקָא וְלִיפְקוּ לְוָתֵהּ. אָמַר רַב הוּנָא: גְּזֵרָה מִשּׁוּם לָקוּחַ וּמִשּׁוּם יָתוֹם. תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא כז): כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת תַּחַת הַשָּׁבֶט מִצְוָה לִמְנוֹתָן בַּשָּׁבֶט. לֹא מְנָאָן בַּשָּׁבֶט אוֹ שֶׁמְּנָאָן רְבוּצִים אוֹ עוֹמְדִים מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר: עֲשִׂירִי קדֶשׁ. מִכָּל מָקוֹם. וְאֵין לִי אֶלָּא שֶׁקָּרָא שְׁמוֹ עֲשִׂירִי. לֹא קָרָא שְׁמוֹ עֲשִׂירִי מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה קדֶשׁ מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל, הָיוּ לוֹ מֵאָה וְנָטַל עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה וְנָטַל אֶחָד, יָכוֹל יִהְיוּ מְעֻשָּׂרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: עֲשִׂירִי. וְאֵין זֶה עֲשִׂירִי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר. מַאי טַעֲמֵהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לֵהּ כְּאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל דְּתַנְיָא אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל אוֹמֵר (במדבר יח) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵר. כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִטֶּלֶת בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִטֶּלֶת בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֵׂר קַרְיֵהּ רַחֲמָנָא תְּרוּמָה. דִּכְתִיב (שם) כִּי אֶת מַעֲשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִים לְנַחֲלָה וְאִתְקַשׁ מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן. מַה מַּעֲשֵׂר דָּגָן נִטָּל בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה, אַף מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה נִטָּל בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה:

יתום. שמתה אמו קודם שנולד והשתא אי הוה שדו ירקא הוה נפיק נמי יתום דמיפטר ואף על גב דאיכא יתום דמיחייב כגון שנולד ואח"כ מתה אמו וההוא לא נפיק אלא ע"י ירקא מ"מ בהא דמעמיד אימותיהן של אלו מבחוץ ליהוי ליה הכירא ויהיה נזכר דיתום ולקוח לאו בני עשורי נינהו: טריפה אינה עוברת. כגון שנשברו רגליה מן הארכובה ולמעלה ולא מצי למיזל: ה"ג יכול היו לו מאה וכו': בשתי תרומות. ואף ע"ג דלא כתיב האי קרא תרומתכם אלא בתרומת מעשר נפקא לן דמיירי בתרומה גדולה מדכתיב כדגן מן הגורן כלומר כתרומה גדולה שנוטל ישראל מגרנו והשתא איתקש תרומת מעשר לתרומה גדולה להאי מילתא דמה תרומה גדולה וכו': באומד. שמאמד בדעתו כך וכך יש בכרי הזה ולפי אומדנותו נוטל תרומה: במחשבה. שמחשב שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה כדאמרינן (דמאי פ"ז מ"ד) לגבי לוקח יין מבין הכותים ולהכי קרי ליה מחשבה משום דאינו מונה אותן אי נמי נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ותרוייהו אומד ומחשבה נפקא לן מונחשב: איתקש. בריש פירקין (דף נג) ואת מעשרותיכם בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5