גמרא בבא קמא דף פ' ע"א – חק לישראל

——–

תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה גּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים וְאָמְרוּ אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּינַק חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית וְהֵבִיאוּ לוֹ עֵז וּקְשָׁרוּהָ לוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית. לְיָמִים נִכְנְסוּ חֲבֵירָיו לְבַקְּרוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הָעֵז קְשׁוּרָה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְאָמְרוּ לִסְטִים מְזוּיָין בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה וְאָנוּ נִכְנָסִים אֶצְלוֹ יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ בוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז וְאַף הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי עָוֹן אֶלָּא עֲוֹן אוֹתָהּ הָעֵז שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵירַי: (פ"ג א') תָּנוּ רַבָּנָן לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת אֲבָל מְגַדֵּל הוּא בָּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפַר וְקוֹשְׁרוֹ בַּיּוֹם וּמַתִּירוֹ בַּלַּיְלָה: תַּנְיָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר הַמְגַדֵּל כְּלָבִים כִּמְגַדֵּל חֲזִירִים לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּאָרוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵף בַּר מִנְיוּמִי אָמַר רַב נַחְמָן בָּבֶל כְּעִיר הַסְּמוּכָה לִסְפַר דָּמֵי. תִּרְגְּמָא נְהַרְדָּעָא. דָּרַשׁ רִבִּי דוֹסְתָּאי דְמִן בִּירִי (במדבר י') וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל פָּחוּת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד. וְהָיְתָה אִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם וּרְאוּיָה לְהַשְׁלִים וְנָבַח בָּהּ כֶּלֶב וְהִפִּילָה נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. הַהִיא אִתְּתָא דְעָאלַת לְמֵיפָא בְּהַהוּא בֵיתָא נָבַח בָּהּ כַּלְבָּא אָמַר לָהּ מָרֵיהּ לָא תִּסְתְּפִי מִינֵיהּ שְׁקִילֵי נִיבֵיהּ אָמְרָה לֵיהּ שְׁקִילִי טִיבוּתִיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי כְּבָר נָד וָלָד:

גונח. פלידר"א צועק מפני כאב הלב ולא היה יכול להשיב רוחו: ליסטים מזויין. רוע' בשדות אחרים וגוזל את הרבים: לספר. מרקא שבין ישראל לעכו"ם וצריכה שמור: בארור. כדתניא לעיל ארור אדם שיגדל חזירים: בבל. שם המדינה ועיר אחת שבה נקראת נהרדעא ואותה העיר סמוכה לספר ואשמעינן רב נחמן דהואיל ויש בבבל ישוב קבוע וישראל הרבה מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר כאלו היא מא"י: ניבי. ינייבי"ן לשון אחר ארבע שיני הכלב הארוכות שבהן נושך כך שמעתי (בבכורות): שקילי טיבותיך. נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים (שלא קשרת את הכלב) מה שאתה מנחמני הבל: כבר נד ולד. נעקר ממקומו:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5