גם גוי נותן צדקה. וגם יהודי. מה ההבדל ביניהם?

——–

האזינו לסיפור קצר – שיתן לכם גם תשובה קולעת לשאלה הנ"ל:

מסופר על יהודי עני אחד, אשר דרכו היה לסובב בעיירות כדי לקבץ נדבות. עני מרוד היה אותו יהודי, לבוש בגדי טלאים, וכל מראהו היה ממש מעורר רחמים.

והנה, נקלע אותו עני לעיירה מסוימת, וביקש להכנס לביתו של רב הישוב, בכדי לבקש ממנו כמה מטבעות צדקה.

ואכן, לאחר בירור קצר שעשה בין אנשי העיר, זיהה בקלות את ביתו של הרב, נקש קלות על הדלת, והנה נפתחה הדלת, ובפתח עומד איש הדור פנים, ושואל לרצונו:

"אנא – התחנן העני – באם כבודו יוכל ליתן לי מעות, להחיות את נפשי הרעבה"!

ריחם הרב על ההלך העני, ומיד ניגש למגירה אשר בחדרו, הוציא מתוכה מטבע הזהב, ונתן אותה לעני המסכן אשר המתין בפתח הבית.

כשהבחין העני במטבע היקרה, הודה בהתרגשות לכבוד הרב, ומיהר ללכת לדרכו.

והנה, אך הרחיק לכת כמה צעדים, ופתאום, שומע העני קול קורא לו מאחוריו: עצור! גש הנה! הרב מבקש ממך שתחזור אליו בדחיפות ! ! !

העני, כשומעו זאת, ליבו נפל בקרבו: מי יודע מה קרה – הרהר בחרדה, בודאי התחרט הרב על מטבע הזהב, ומבקש לקחת אותה ממני בחזרה!

בלב נפעם ונפחד, צעד העני חזרה לביתו של הרב. ואולם כשהגיע למקום, מה השתומם לראות את הרב יוצא לקראתו – כשחיוך נרחב על פניו, ניגש אליו – ואומר לו בקול נרגש:

"אנא! קח ממני שוב מטבע לצדקה, נוסף על מטבע הזהב אשר נתתי לך – -!

"מה" – ? השתומם העני, כבוד הרב נותן לי עוד כסף לצדקה???

"כן"! – ענה הרב, ואם תרצה אסביר לך פשר התנהגותי:

בהתחלה – נתתי לך צדקה, רק משום שרגשי הרחמים – פעלו עלי זאת! התרגשתי למראה בגדיך הקרועים, ופניך הרעבות, וליבי נקרע בקרבי, וזה – מה שדחף אותי להרגיש מחויבות – לבוא לקראתך ולעזור לך!

ואולם לאחר שיצאת מביתי, תפסתי את טעותי – והתחלתי להרהר לעצמי: מה עשיתי? הרי איבדתי את כל ערך המצוה! יהודי – צריך ליתן צדקה – לא מחמת שהרגש והרחמנות שלו לוחצים עליו שיתן – אלא הנתינה צריכה לבוא מחמת מחשבה – "שכך הקב"ה ציוונו עלינו בתורתו: "פתח תפתח את ידך לעני… והחזקת בו"!

ומשום כך – המשיך הרב להסביר – לאחר שכבר ריחמתי עליך – חזרתי שוב ונתתי לך צדקה, כדי לקיים את המצוה – לא מחמת ה"מצפון" שלי, או מחמת ש"הנימוס האנושי" מחייב לעשות כן, אלא רציתי להרגיש – שאני נותן – רק מחמת הציווי האלוקי – שציוה אותי לעשות כן!!

סיפור נפלא זה, המחיש לנו היטב, את ההבדל בין ערבי או גוי שנותן צדקה, לבין יהודי – שנותן צדקה.

* גוי שנותן צדקה – זה בא מחמת החלטה אישית שלו, מתוך הבנה "שיכלית" שאכן – בן אדם זה ראוי שנרחם עליו !

* ואולם יהודי שנותן צדקה – אצלו זה צריך לצאת – מתוך נקודה אחת ויחידה: "אני נותן – מחמת שאם הקב"ה זיכה אותי, ונתן לי כסף בריווח – אין זאת אלא למטרה שאזכה לעשות בכסף זה גמילות חסדים, לעשות רצון בוראי שציווני לעזור לכל פושט יד לעזרה !

וכל אחד – שיבחון את עצמו היטב, לפני שהוא נותן צדקה: 'מי' בדיוק השפיע עליו לתת הכסף:

האם – ההבנה "השיכלית" שלו, או – רגש ה"רחמנות" שלו הם לחצו עליו לתת, או – שהוא נותן את הצדקה אך ורק מחמת "שהתורה" ציוותה אותה לעשות כך – והוא מציית להוראותיה!

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5