ב – עֲנָוָה פְּסוּלָה

——–

כָּתַב בְּסֵפֶר "תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" פָּרָשַׁת עֵקֶב בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ פְּעָמִים שֶׁרוֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹרֵם לוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁמִּצַּד שִׁפְלוּתוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם עַל יְדֵי תְפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁפַע אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְגַם הַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִים עַל יְדֵי תוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ. שֶׁאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין לָזֶה, כַּמָה הָיָה עוֹבֵד ה' בְּשִׂמְחָה וּבְיִרְאָה מֵרֹב כֹּל, וְהָיָה נִזְהָר בְּכָל אוֹת וּתְנוּעָה וּמִלָּה לְאָמְרָהּ כָּרָאוּי, וְגַם לָתֵת לֵב אֶל מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים סח, יד): "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ'", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שִׂפְתֵי הָאָדָם לְנָשְׁקָם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּשְׂפָתָיו בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאִם יָשִׂים אֲלֵי לִבּוֹ, בְּוַדַּאי מִי הוּא זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֹאחֲזֶנּוּ רֶתֶת וְזִיעַ, שֶׁהַמֶּלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שְׂפָתַיִם שֶׁל אָדָם נִבְזֶה חֲדַל אִישִׁים, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה.

וְהוּא מֵעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (גיטין נו.): עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רִבִּי זְכַרְיָה גָּרַם הַחֻרְבָּן וְכוּ'. כָּךְ הָאָדָם רָאוּי לָשׂוּם לֵב, וְלוֹמַר כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשַּׁמָיְמָה, וְכָל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרוֹ וְהִלּוּכוֹ וַעֲסָקָיו עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּוַדַּאי יִזָּהֵר בְּכָל דְּרָכָיו וַעֲסָקָיו שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם, מָה אֲנִי סָפוּן לִפְגֹּם אוֹ לְתַקֵּן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה נִרְשָׁם כָּל עֲסָקַי לְמַעְלָה, וּבָזֶה הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְיֹאמַר: אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי. וּבֶאֱמֶת זֶה אֵינוֹ, כִּי הָאָדָם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא רַחוּם לְמַטָּה, נִתְעוֹרֵר מִדָּה זוֹ שֶׁל רַחוּם לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הִנֵּה, לָרֹב סִבַּת יֵאוּשׁ בְּנֵי הָאָדָם מִתְּפִלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁעוֹלָה בְּדַעְתָּם עֲנָוָה פְּסוּלָה, בְּאָמְרָם מִי אֲנִי שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמַע תְּפִלַּת אִישׁ כְּמוֹתִי וְכוּ', אֲבָל אֵין זֹאת אֶלָּא עֲצַת הַיֵּצֶר לְהַדִּיחַ אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חֲצִיצָה וּמַסָּךְ מִקִּבּוּל תְּפִלָּתְךָ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּא – אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לְאֶמְצָעִי, וְזֶהוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ז): "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". אֶלָּא חוֹבָתֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל יְשִׁירוֹת רַק לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בַּתְּפִלָּה בְּמַטְבֵּעַ הַבְּרָכָה: "בָּרוּךְ אַתָּה" – שֶׁהַכֹּל לָשׁוֹן נוֹכַח.

אֶלָּא שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא אָדָם לִרְאוֹת, כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת, כְּלוֹמַר – הַכֹּל כְּפִי מִדַּת אֱמוּנָתֶךָ. אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּא – לֹא הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמְפַנֶּה אַתָּה מִלִּבְּךָ כָּל טִרְדּוֹת הָעוֹלָם, בְּיָדְעֶךָ שֶׁכָּעֵת אַתָּה מְשׂוֹחֵחַ עִם כֹּל יָכוֹל, וּבִטְחוֹנְךָ חָזָק שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעֲךָ, וְאֵין נִבְצָר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְאֵין הוּא יִתְבָּרַךְ מְשֻׁעְבָּד וְכָפוּף לְשׁוּם חֹק וְסִבָּה מִלְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ, וַאֲפִלּוּ הַחֵטְא לֹא יָכוֹל לִגְרֹם עִכּוּב, כְּעִנְיַן (שמות לג, יט): "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן". אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם רָאוּי – יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם. וְהִנְּךָ שׁוֹפֵךְ לִבְּךָ לְפָנָיו כְּבֵן שֶׁשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לְאָבִיו, שֶׁבָּטוּחַ הוּא בְּרַחֲמָנוּתוֹ וּבְהַטָּיַת אָזְנוֹ לְקוֹל בִּכְיוֹ, וְהַתְּפִלָּה מֵעֹמֶק לֵב, עַיִן בְּמַר בּוֹכָה, וּבְלֵב שָׂמֵחַ וּמְעֻדָּד שֶׁהִנְּךָ מְדַבֵּר עִם הַכְּתֹבֶת הַמְדֻיֶּקֶת, וְהָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁהִנְּךָ מוֹצִיא מִפִּיךָ, וַדַּאי שֶׁתְּפִלָּתְךָ תַּעֲשֶׂה פֵרוֹת.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר שֶׁשָּׁאֲלוּ לְבַעַל הַ'תַּנְיָא', הֲכֵיצַד מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, ג' פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְלֹא נִלְאֶה? וְהֵשִׁיב: הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם שֶׁהֻזְמַנְתֶּם לְרֵאָיוֹן עִם שַׂר גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, וְכִי לֹא יֻנְעַם לָכֶם הַיְשִׁיבָה וְהַשִּׂיחָה עִמּוֹ? וַדַּאי שֶׁרְצוֹנְכֶם לֵישֵׁב וּלְשׂוֹחֵחַ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר זְמַן, וְקָשֶׁה יִהְיֶה בְעֵינֵיכֶם לִפָּרֵד מֵהַשִּׂיחָה, וְכָל הָאֲרִיכוּת לֹא לְעֹל וְלֹא לְמַשָּׂא יֵחָשֵׁב לָכֶם. כֵּן אֲנִי מַרְגִּישׁ בִּהְיוֹתִי בִּתְפִלָּה – הֲרֵי אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ לֹא עִם שַׂר, לֹא עִם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עִם כֹּל יָכוֹל, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם כֵּן, כֵּיצַד אוּכַל לְקַצֵּר אִם יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַאֲרִיךְ וְהַשִּׂיחָה נְעִימָה לִי מְאֹד, וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע אֲנִי מַרְגִּישׁ זְכוּת וְכָבוֹד גָּדוֹל בִּהְיוֹתִי עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם, זוֹכֶה שֶׁיִּתְרַצֶּה לְדַבֵּר עִמִּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִשְׁמֹעַ מַה בְּפִי!

וּמוּבָא שֶׁתְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה – כְּלוֹמַר עַל דֶּרֶךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁשָּׂמֵחַ וּמַרְגִּישׁ אוֹשֶׁר בִּתְפִלָּתוֹ – מוֹעִילָה מֵהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת בִּדְמָעוֹת. וְזֶה לָשׁוֹן בַּעַל הַתַּנְיָא (ליקוטי אמרים פר' לג): וְהִנֵּה כַּמָּה גְדוֹלָה שִׂמְחַת הֶדְיוֹט וּשְׁפַל אֲנָשִׁים בְּהִתְקַרְבוּתוֹ לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הַמִּתְאַכְסֵן וְדָר עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ, וְקַל וָחוֹמֶר לְאֵין קֵץ לְקִרְבַת וְדִירַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְדִכְתִיב (ירמיה ל): "כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶל לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאוּם ה'", וְעַל זֶה תִּקְּנוּ לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל בֹּקֶר, וְלוֹמַר "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ, וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ", כְּלוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שָׂש וְשָׂמֵחַ בִּירוּשָׁה שֶׁנָפְלָה לוֹ הוֹן עָתֵק שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ, כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן לְאֵין קֵץ יֶשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ עַל יְרוּשָׁתֵנוּ שֶׁהִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ, הוּא יִחוּד ה' הָאֲמִיתִי, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ בָּאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְזוֹ הִיא דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָב חַי, שֶׁמִּתְהַלֵּךְ עִמָּנוּ בְּתוֹכֵנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ תָּמִיד. אֲבָל כַּמָּה אֻמְלָל הָאָדָם בְּחָשְׁבוֹ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַאֲזִין לִכְאֵבוֹ, – הֲרֵי מִתְהַלֵּךְ כְּיָתוֹם שֶׁאָבִיו חַי.

וּכְמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ אָדָם אֶחָד מֵ"הֶחָפֵץ חַיִּים" לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו, עָנָה לוֹ "הֶחָפֵץ חַיִּים": אָב לֹא אוֹהֵב שֶׁבֵּן שׁוֹלֵחַ בַּקָּשָׁתוֹ עַל יְדֵי בֵּן אַחֵר, אֶלָּא מַעְדִּיף שֶׁיָּבֹא הוּא עַצְמוֹ וִיבַקֵּשׁ. כַּמּוּבָן שֶׁ"הֶחָפֵץ חַיִּים" מֵרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ אָמַר זֹאת, כִּי וַדַּאי שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק קְרוֹבָה לְהִתְקַבֵּל יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַפָּשׁוּט, אֲבָל הָרַעֲיוֹן הוּא אֲמִתִּי וְנָכוֹן! לֵךְ יָשָׁר לַבּוֹרֵא, שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ – הֲרֵי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא בִּלְבַד יָכוֹל לְמַלֵּא בַּקָּשׁוֹתֶיךָ, וְאֵין שׁוּם אַחֵר שֶׁיָּכוֹל וּמֻרְשֶׁה לְהוֹצִיא לַפֹּעַל מַשֶּׁהוּ עֲבוּרְךָ מִבְּלִי גְּזֵרַת הַבּוֹרֵא. וְאִם כֵּן, מַה לְּךָ לְהִתְחַנֵּן לִבְנֵי אָדָם וְלִרְאוֹת אוֹתָם כְּמוֹשִׁיעִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם עַצְמָם נְתוּנִים לִרְצוֹן ה'.

וְאָמְנָם כֵּן, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל מִקֶּרֶב לִבּוֹ, וּכְגוֹן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁקּוֹרֵא לַה' מֵעֹמֶק לִבּוֹ, עָדִיף תְּפִלָּה זוֹ עַל תְּפִלַּת כָּל אָדָם אַחֵר וַאֲפִלּוּ צַדִּיק כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ קוֹרֵא לַה' בֶּאֱמֶת כְּמוֹ זֶה שֶׁהוּא בְּצָרָה וְקוֹרֵא בֶּאֱמֶת.

לוּ הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם מוֹנֵעַ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ לְהִתְקַבֵּל, וַה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת. אֶלָּא הַמּוֹנֵעַ הוּא הָאָדָם עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ מַגַּעַת לְאָזְנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וּמִמֵּילָא לֹא מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת וְעֵרֶךְ לִתְפִלָּתוֹ, בְּחָשְׁבוֹ מָה וְעַד הֵיכָן תְּפִלָּה מַגַּעַת.

וְכָתַב בְּסֵפֶר "עֲלֵי שׁוּר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

וּלְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק – אִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וַדָּאִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וְעַבְדֵי ה' בְּחַיֵּינוּ – הָיְתָה גַּם תְּפִלָּתֵנוּ מִתְקַבֶּלֶת תָּמִיד, וְהָיִינוּ מְבִיאִים לָעוֹלָם מַרְפֵּא וּבְרָכָה בִּזְכוּת תְּפִלָּתֵנוּ.

הִנֵּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲמִתִּי הוּא, אֱלֹקִים אֱמֶת, וְ"קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח) – יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (ילקוט תהלים סי' תתח). כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, כָּךְ הַגִּישָּׁה אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית. וְאוּלָם, אִם אִם קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֶאֱמֶת, הִנֵּהוּ קָרוֹב.

זֶהוּ הַהֵפֶךְ שֶׁל מֻשָּׂגֵנוּ. אָנוּ מְדַמִּים, שֶׁהַצַּדִּיק בִּתְפִלָּתוֹ קָרוֹב אֶל ה', וְהָרָשָׁע – רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה לָנוּ כָּאן, כִּי מִדַּת הָרִחוּק וְהַקֵּרוּב אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדַרְגַּת הַמִּתְפַּלֵּל, אֶלָּא בַּאֲמִתָּתוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁה' קָרוֹב לָרָשָׁע כְּמוֹ לַצַּדִּיק, אִם אַךְ הָרָשָׁע "קוֹרֵא בֶאֱמֶת". "קוֹרֵא בֶאֱמֶת" – הַיְנוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מַצָּבוֹ, וּמִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הוּא פּוֹנֶה אֶל ה'.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְרֻחֲקֵי הַדּוֹרוֹת, וְטֻמְאָה וְטִמְטוּם וְצִמְצוּם מְעִיקִים עָלֵינוּ עַל כָּל צַעַד, וְאִם אַךְ נֵדַע אֶת מַצָּבֵנוּ וְלֹא נְרַמֶּה אֶת עַצְמֵנוּ – נַעֲמֹדָה לְפָנָיו בִּתְפִלָּה, וְנִהְיֶה קְרוֹבִים אֵלָיו, וַה' יִהְיֶה קָרוֹב לְלִבֵּנוּ כִּלְאַחַד מִבְּנֵי הַדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים. דַּוְקָא זֹאת הִיא גְּדֻלָּתוֹ הָאֵין חֵקֶר, כִּי אֱלֹקִים – אֱמֶת הוּא.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5