ב – למה דומה זה שאינו מוכיח את חבירו

——–

שמעתי משל נאה על כך. משל לאדם שמטבעות זהב בארנקו, וארנקו מופשל לו לאחר גבו, וחור לו בארנקו, ומדי פעם נושר מטבע אחר מטבע. ומהלך לו חבירו מאחוריו ורואה כל זה ואינו מודיעו כלל, עד שמרגיש בכך האובד את כספו, אבל כבר מאוחר – באו אנשים ולקטו את הדינרים שאבדו. צועק המאבד ואין מושיע לו, ובידעו שחבירו הולך מאחור, זעק אליו: ידידי, מדוע לא אמרת לי שנושרים מארנקי מטבעות? אמר לו: ראיתיך ממהר בדרכך ואמרתי לא אעכבך בדרך. זעק אליו אותו מאבד: שוטה, ריחמת עלי שלא אתעכב בדרכי, ועל העיקר – שהם מטבעותי האובדות – לא ריחמת עלי?! עד כאן המשל. הנמשל הוא: אדם נמנע מלהוכיח את חבירו, כי לא נעים לו להפסיקו מאותה שיחה ולומר לו, שתוק! לשון הרע! או לא נעים לו לומר לו, שתוק – אסור לדבר בבית הכנסת או בשעת התפילה!

ולעתיד לבא, כשיבואו לעולם האמת, יזעק עליו חבירו ויאמר לו: ראיתני מדבר! מדוע לא הערת לי? ראה באיזה דינים קשים רוצים עכשיו לדונני בשמים, חושב אתה שרחמן היית עלי? אכזרי שאין כמותך היית עלי! וכי מפני שלא נעים לך להעיר לי, שתקת?

וכדברינו מבואר גם בספר אהל יעקב: האזהרות האלה המה סמוכים לעד לעולם, כי מעמד כל התורה וקיומה הוא רק על התוכחה, היינו שישקוד כל אחד לשמור את חבירו כשקידתו בשמירת נפשו, כמאמר (משלי כ"ד, כ"ה): "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב", ואמרו (שבת נד:), מי שאפשר לו למחות ואינו מוחה – נתפס עליהם. וזה תלוי באהבת איש את רעהו,

כמאמר (משלי כ"ז, ד'): "טובה תוכחת מגולה [כאשר היא באה] מאהבה מסתרת". כי אם היו ישראל כמאמר (שם י"ח, כ"ג) "ויש אוהב דבק מאח", והיה כל אחד חושש על חבירו כמו על עצמו, היו מוכיחים זה את זה בדברי אהבה וחן, ודבריו היו מקובלים מאוד, אם מקורם מפי ידידו ואוהבו השוקד בטובתו והצלחתו. ואם כן, צדקו יחדו שני המאמרים אשר בפי חכמינו זכרונם לברכה (שבת קיט:) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, ופעם אמרו (יומא ט:) לא חרבה ירושלים אלא מפני שנאת חינם שהיה בה, כי בא אחד וסובב את השני, כי השנאה גרמה העדר התוכחה, כי כאשר גבר עליהם פירוד הלבבות וכל אחד שמח באיד חבירו – איך יוכיח אותו, או איך יקבל ממנו תוכחתו, כמאמר רבי טרפון (ערכין טז:): תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה, אם יאמר לו, טול קיסם מבין שיניך, יאמר לו, טל קורה מבין עיניך.

וזהו "לא תשנא אחיך בלבבך", ואז "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". (אהל יעקב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל בר לבב – אהבת ישראל

מגוון מפורט של מקרים רבים בחיי היום יום הגוררות בסיבתן את עוון "שנאת חינם" עם עצות בחונות ומנוסות להסרת השנאה והחדרת האהבה
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5