——–
מבאר ה"חפץ חיים": בפסוק אחד רואים שנמשלה תורה למים, ובפסוק אחר נמשלה תורה לאש, לומר לך: פעלת התורה לטהר כמקוה מים את הטמא וכן ללבן באש ולהפליט את כל הרע החוצה. וזה לשונו: איתא בספרי פרשת "עקב": "יפוצו מעינתיך חוצה" ("משלי" ה, טז) – נמשלו דברי תורה למים; מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר ("משלי" ד, כב): "כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא". ומה מים מעלים את הטמא מטמאתו, כך דברי תורה מעלים את האדם מטומאה לטהרה, שנאמר: "יראת ה' טהורה". וממילא כשם שמים מטהרים את האדם אף שהטומאה מתפשטת בכל איבריו, כך התורה מטהרת את האדם מטמאת עוונותיו, אפילו אם נתפשטה עליו מכף רגלו ועד ראשו. וכשם שאין אדם נטהר עד שיעלו המים על כל איבריו ולא תהיה שום חציצה בין האיברים למים, כן צריך שישעבד באמת את כל גופו ואיבריו לתורה ולא תהיה שום חציצה, כמו דכתיב: "והיו הדברים האלה וגו' על לבבך".
אמר הכתוב ("ירמיה" כג, כט): "הלא כה דברי כאש נאם ה' ", וידוע שכח האש לטהר ולהכשיר את הכלי שנבלע בה אסור בכל דפנותיה. ואם הבליעה היתה חזקה מאד, כגון שנבלע על-ידי האש ולכלי כזו אינו מועיל הגעלה אף במים היותר רותחין, ומכל מקום כשמלבנה באור תכף נתכשרה, כי כח האור להסיר ממנה כל בליעת פגול שהיה מבלע בתוכה עד כה. כן הוא ממש כח התורה הקדושה להסיר מנפשו כל כוחות הטומאה המבלעות בה. וזהו מה דאיתא ב"אבות": "ומכשרתו להיות צדיק" וכו', והינו: כמו הכשר ממש.
וראה מה שכתב הסטיפלר זצ"ל באחד ממכתביו וזה לשונו: "מכתבך קבלתי והנני משתתף בצערך ומקוה שה' יתברך יעזרך במשך הזמן להנצל מחטאת נעורים רחמנא לצלן. במה שנוגע על העבר אין לחשב לעת עתה כלל, ועקר העקרים הוא לעסק בתורה, תורת אלקים קל חי צורנו יוצרנו יתברך שמו, ולעסק בתורה ביגיעה להבין היטב כל פרטים ופרטי פרטים מהסוגיה, לעסוק בתורה למרות שיהא קשה מאד ושלא לבטל זמן, רק לעסק בתורה עם חבר ולדבר ולשנן בפיו היטב כל דברי הגמרא וסברת רש"י ז"ל וסברת "התוספות". וכשתדע היטב את הסגיה תחזר עליה ארבע פעמים, ואחר כך תלמד הלאה כסדר הזה. אל תאמר: הן אני מטמטם והתורה לא תדבק בגוף מגשם כמוני, חלילה וחלילה לומר כן, כל מלה כל סברא של התורה הוא קודש קדשים, הוא דעת ורצון ה' יתברך, וכשהוא נחקק במח האדם, מתקדש האדם בקדושת התורה לאין שעור, גופו וראשו נעשה כקדושת ספר תורה, וקדושת התורה תצילך סוף סוף מעברה ומהרהורי עבירה בעזרת ה' יתברך.
אל תשגיח במה שהלימוד עולה בקשי, אדרבא: כל עקר הקדושה הוא על-ידי תורה שבא ביגיעה ובצער. ואמרו חז"ל: "יפה אחד בצער ממאה שלא בצער". לימוד התורה לשם שמים לפי שהוא תורה של הקב"ה הוא התקון היותר גדול לכל חטאי העבר ובפרט הלימוד שבא ביגיעה ובהתאמצות זה מכפר כעולה וכקרבן ומתקן ביגיעת התורה כל מה שפגם רחמנא לצלן בחטאת נעורים ה' ישמרנו.
גם במה שנוגע על להבא אין ביד אדם צעיר [הינו בלתי נשוי] שום עצה רק לעסק בתורה לשם שמים ולהתפלל לה' יתברך שיצילהו מהחטא ברב רחמיו. ותפילה מועלת הרבה כשהוא בלב שלם. אך אל תקוה שביום יומים תנצל מחטא המושרש, אבל בהמשך הזמן אם רק תתמיד בלימוד תורה בעיון כפי יכלתך ובדבוק חבר טוב בלא בטול זמן לבטלה, הנה במשך הזמן תראה איך משתכך יצרך, הולך ודועך, ובעזרת ה' תצליח הן בתורה הן בשמירת התורה. ובתנאי אך שלא יהא בטול זמן לבטלה חלילה, רק כל רגע שיהיה פנוי לך תעסק בתורה ותקבע גם כן זמן ביום כחצי שעה ללמד בספר מוסר כספרי "מסלת ישרים", "ארחות צדיקים", "שערי תשובה" לרבנו יונה ז"ל וכיוצא בהן.
זהו מה שאני יודע מכמה תלמידים שסבלו כמותך ונצלו במשך הזמן, והנני דורש שלומך ומברכך בהצלחה רבה בעבודת הבורא יתברך ברוחניות ובגשמיות".
ועוד כותב הסטיפלר זצ"ל במכתב אחר וזה לשונו: "מכתבך הגיעני זה איזו ימים. אינני יודע באופן מיחד כיצד עובדים על מדות התאוה, רק זאת ידוע לי מתוך הנסיון כי יראת שמים חזקה מונעת את האדם מכל מעשה ומכל גרם מעשה לחטא בידעו נוראות קדושת נשמתו החצובה מתחת כסא הכבוד ובידעו גודל הפגם והצער שגורם על-ידי זה בכל העולמות, כי האדם הוא סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והוא ענין גלות השכינה.
וצריך לקבע בלב כי כל העולם הזה אינו אלא פרוזדור לשבעים שנה, בזמן שעקר דירתו וחייו של רבוא רבבות שנים לאין שעור, הוא חיי העולם הבא, ואיך יתכן להחליף חיי נצח על הנאה טמאה של רגע אשר יודע בברור שאחר כך תנקרהו החרטה מאד.
וצריך לדעת כי בהתגברו על התאוה לשם שמים, מתקדש מאד שם שמים, והוא עבודה קדושה לשמה ממש [כי אין אדם יודע מזה], וזוכין על-ידי זה לסיעתא דשמיא נפלאה בכל הענינים: הן בהצלחת התורה הן בתקון כל המדות והן בעניני עולם הזה. [רק צריך סבלנות, ולא יחכה שישתלם לו בזמן שהוא רוצה, רק ברב הימים תמצאנו כאשר יגיע זמנו.]
וצריך לדעת כי בכל פעם שעומד בנסיון מקל על-ידי זה את הנסיון על להבא, כי כן טבעה של מדה זו דמרעיבו שבע כמו שאמרו חז"ל ('סנהדרין' דף קז), ובמשך הזמן כמעט שלא ירגיש שום נסיון מכל זה, והוא בדוק ומנסה.
ומעתק בספרי רפואה שהרגיל באותו מעשה דהוז"ל רחמנא לצלן, נעשה נשבר ועצביו מתוחים ואין לו נחת מחייו, כן הוא בספרי חכמי הרופאים האחרונים של העמים, וצריך לדעת כי בהכשלו פעם אחת לחטא במזיד, אין זה חטא לאותה שעה בלבד, רק זהו המשך נורא לזמן זמנים ה' ישמרנו, כי מעשה גוררת מעשה וכדתנן ב'אבות'.
העצה הטבעית להנצל מזה התאוה הוא הסח הדעת שלא להרהר מענינים אלו כלל, אלא שאי אפשר בשום אפן להסיח דעת ממה שטבעו משתוקק להרהר, כי אם כשיהיה מחשבתו שקוע מאד בענינים אחרים בהתענינות רבה. ולזאת כשישים דברי תורה על לבו ויתענין מאד בהתעמקות התורה בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים באופן שכל דעתו ישוטט בדברי תורה, ממילא ינצל מהרהורים אחרים, והוא סגלה טבעית וגם רוחנית, כי אור קדושת התורה משמרתו כמו שאמרו חז"ל ב'סוטה'.
יתפלל אפילו מאה פעמים ביום תפילה קצרה להנצל מאותו עוון ומהרהור, כי אף-על-פי שידמה לו שכבר התפלל פעמים אין-ספר ולא פעל, אל יתיאש כלל, כי ידע נאמנה שסוף סוף תפילתו לא תחזר ריקם וימים יגידו.
איני יודע במיחד איזו ספרי מוסר הראויין לך, אבל האדם עצמו יכול להחליט איזו ספר שמועילו לחזוק יראת שמים ויהגה בו בעיון. גם אני העני הוצאתי לאור עכשיו ספר מוסר קטן, יתכן שיהיה לך לתועלת, אלא שקשה עלי טרח המשלוח. אקוה שאסדר בקרוב, אם ירצה השם, בירושלים איש אחד שיקבל עליו למכרו ותוכל, אם ירצה השם, לקחתו משם. שמו: 'ספר חיי עולם'.
והנני מברכך שתזכה לסיעתא דשמיא לעמד בנסיונותיך להצליח ולעלות מעלה מעלה בתורה וביראת ה' טהורה ועולמך תראה בחייך ותהיה לגאון ולתפארת כנפשך ונפש דורש שלומך וטובתך. מתאוה להצלחתך, המחכה בכליון עינים לקדוש שם שמים יתברך ולגאלה שלמה".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…