ב. חרדתו של א"א הניכרת באופן גישתו להשיא אשה לבנו יצחק – להשביע בשבועה חמורה את נאמן ביתו

——–

ראשית נתבונן בחרדה הגדולה וברצינות של א"א כשניגש הוא למצוא בת זוג לבנו יצחק, והכיצד היה אופן גישתו לנושא זה באופן קיצוני ביותר, בטוח ביותר, על הצד השלם ביותר.

ונביט בפסוקי התורה שקראנו בפרשת חיי שרה.

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' וגו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו".

מדובר כאן בעבד נאמן שהיה זיו איקונין שלו דומה לא"א, דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, ואמרו (בראשית רבה ס'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר ב' וג' דפים הוא אומרה ושונה, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא וכו'.

ועוד שם: "ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו" – אמר רבי אחא: יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה וכו'.

ובפשטות תועלת האריכות שהאריכה תורה, הוא להורות לנו הכיצד מתנהגים ביושר ובנאמנות גם כשיש נגיעה, שהרי לאליעזר היתה נגיעה שלא יצליח הענין כדי שיוכל ליתן את בתו ליצחק, שהיה חפץ הוא לתת את בתו ליצחק, וכמו שפירש"י שם.

ואם ראו חז"ל חשיבות גדולה בכל מעשה אליעזר שראוי הוא להכתב באריכות ולחזור ולהישנות, אין זה כי אם יש דברים גדולים בגו, וכמו כן יש ללמוד מכאן כי עסקינן באדם גדול ונאמן שיש הרבה מה ללמוד מהנהגתו, ויש לראות זאת בהמשך הפסוקים הכיצד מתחנן הוא לה' כי יעשה חסד עם אדונו, וכנא': "ה' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם", וכן אח"כ בהמשך תפילתו אמר הוא מתוך נאמנותו לאדונו: "והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני".

הרי שעשה זאת אליעזר מכל לבו בנאמנות גדולה, והוא מדריגה עצומה לנטרל האדם עצמו מכל נגיעה אישית, וכמו כן מתוך אהבה ולא מתוך יראה של ציווי פקודתו של א"א, וזריזותו מוכחת עליו, שהרי נזדרז למהר הענין וכנא': "ועתה אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי", שמורה הדבר על עשותו זאת מאהבה.

והנה בודאי הכיר א"א את עבדו זה שסופו הוכיח על תחילתו כי ישר ונאמן הוא. וכפי שמנו חז"ל את אליעזר בין השלושה שנענו במענה פיהם, וכמו שאמרו (במדרש רבה שם): תני ר"ש בר יוחאי ג' נענו במענה פיהם, אליעזר עבדו של אברהם, שנא': "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת"; משה – שנא': "ויהי ככלותו לדבר ותבקע האדמה אשר תחתיהם"; ושלמה – שנאמר: "וככלות שלמה להתפלל אל ה' והאש ירד מן השמים". ומתוך שהכירו א"א שמו למושל בכל אשר לו ולנאמן ביתו, ואין ספק שעבד שכזה שאב הרבה קדושה חסידות וישרות מאדונו א"א.

והנה עם כל זה חרד א"א חרדה גדולה בשליחות אליעזר למצוא אשה לבנו, וביצע בטיחויות בדרך של השבעה חמורה בהשם ובנקיטת חפץ, כאילו ועסקינן באדם החשוד שלא יבצע את תפקידו באמונה.

למדנו מכאן הכיצד יש להתייחס להקמת בית מבוסס חזק ויציב שממנו תצא תורה וקדושה, באיזה כובד ראש ורצינות ניגש א"א להשיא אשה לבנו, שולח הוא את עבדו נאמן ביתו עם שבועה חמורה, ועם תפילה אשר בה הוא מזכיר את מעשיו הטובים שהרגיל את שמו יתברך בפי הבריות, ואת הבטחת ה' לו: "לזרעך אתן את הארץ", וכ"ז להבטיח את ההמשכיות של פעולותיו להרגיל ולפרסם אמונתו ית' בפי הבריות, והבין א"א שהתנאי שיוכל יצחק בנו להמשיך בדרכו זה רק כאשר יהיה לו בית כאמו שרה, כי רק עם אשה נעלית כמותה יוכל יצחק לפעול ולהתקדש כראוי לאחד מאבות האומה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5