ב. הכיצד עיצומו של יום מכפר

——–

אלא הביאור הוא, דזה מה שדחק את רבי לומר דבאמת התשובה היא בכל עת וזמן מימות השנה, ורק שקבע הבורא ברוב טובו וחסדו יום שבו הוא מנקה אותנו מאשמותינו, ועושה את נשמותינו נקיות לגמרי, וזאת מתוך שביום זה הקב"ה מסלק את כל המחיצות והמסכים שנוצרו מחמת העוונות החוסמים את הדביקות של הנשמה בבוראה, והדביקות הזו שנדבקת הנשמה בבוראה מאליה, מטהרת היא מכל פגמיה מחמת אורו יתברך הזורח עליה, וזהו מהות היום – יום של דביקות הנשמה בבוראה, ונטהרת היא מכח המחובר לטהור – טהור.

והדברים מיוסדים ע"פ דברי החיד"א בספרו "נחל קדומים" פרשת ניצבים, על פסוק: "ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל'), וע"פ דברי המהר"ל בסיום הדרשה לשבת תשובה, וכפי שביארם הרב "נתיבות שלום", והנה לך דבריו:

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". יש להבין, מה טעם כתוב פה לשון כפרה דוקא ולא לשון סליחה ומחילה, וכן היום הקדוש נקרא יום כיפורים, וגם בוידוי הכהן הגדול ביום הכיפורים מבקש בלשון כפרה: אנא השם, כפר נא לחטאים לעוונות ולפשעים וכו', ולא בשאר לשונות. מאידך, בתפילת שמונה עשרה, כל השנה מתפללים: סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחול לנו מלכנו כי פשענו, ואילו ענין כפרה לא נזכר כלל.

ויש לפרש על פי מה שכתב החיד"א ב"נחל קדומים" בפסוק: "ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל), שכתוצאה מהחטא נמשכת טומאה חיצונית על האברים, וגם טומאה פנימית שהיא פגם בנשמה. ואמנם, על ידי חרטה ובכיה, מטהרים את הפגם החיצוני, אבל הטומאה הפנימית אינה נטהרת אלא בהאיר אור השכינה הזורח בתוכו, והוא הדוחה את כח הטומאה לצאת ממנו. ומבאר שם, שזו מדריגת השבת, שבה זורח אור השכינה בפנימיות נשמת יהודי, ומגרש הטומאה.

ויש לומר זאת גם על ענין יום הכיפורים, שביום הקדוש הזה זורח אור השכינה בתוככי נשמת איש יהודי, ודוחה ומסלק ממנו את הטומאה הפנימית אשר פגמה הנשמה, והוא דומיא דיום השבת שנעשה כזאת אף ללא תשובה, ועל פי זה יש לומר, כי ענין סליחה ומחילה הוא רק בנוגע לטומאה החיצונית הנאחזת באברים, אבל עדיין צריך זיכוך פנימי כדי לרחוץ הטומאה הפנימית, וזהו ענין כפרה, דהיינו, קינוח החטא לגמרי כאילו לא נתכלכלך בחטא מעולם, וזהוי דרגת יום הכיפורים – "כי ביום הזה יכפר עליכם", שהמחילה והסליחה באה על ידי החרטה והבכיות המטהרות את האיברים, ועיצומו של יום הכיפורים מטהר ומקנח הנשמה מכל סיג ופגם. ומדוייק לשון הכתוב: 'יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו', שזה הכח הקדוש שיש ביום הכיפורים לטהר מן הפגמים והטומאות הפנימיות, וכמו שאמר רבי עקיבא על פסוק זה: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים", שזה עצם תוקפו של היום הקדוש – טהרה עילאית. ולכן עיקר תפילת כהן גדול היא: אנא השם, כפר נא לחטאים וכו'. דהיינו לא רק שתסלח ותמחל, אלא גם תכפר, ככתוב: "כי ביום הזה יכפר" וגו', ואילו בכל ימות השנה בתפילת שמונה עשרה, מבקשים אנו רק סלח לנו ומחל לנו, אבל על כפרה איננו ראויים להתפלל.

וזהו כוונת המשנה: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים וכו"' (יומא פה:). ויש לבאר, מה החידוש המיוחד שמחדש רבי עקיבא, פשיטא שאשריכם ישראל, ולא רק בזה שלפני ה' תטהרו, אלא בכל המצוות אשריכם, ומה המיוחד בענין טהרתם דוקא?

אכן, רבי עקיבא מגלה לנו בדבריו את סוד הכפרה של יום הכיפורים, איך אחרי שיהודי חוטא כל השנה, מתכפר לו ביום הזה – לטהר אתכם מכל חטאתיכם. ועניינו, כמו שמבאר מהר"ל את דברי רבי עקיבא (בסיום הדרשה לשבת שובה), וז"ל: "מה שישראל מטהרים ביום הכיפורים, הוא בשביל שיש לישראל דביקות בו יתעלה, כדכתיב: 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם', ועל זה אמר: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, כי אין מעלה יותר מזה. והוסיף לומר: "ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים. שבשביל שישראל הם דביקים לגמרי בו יתעלה, דבר זה עצמו הוא הסרת והסתלקות חטא מישראל, כי מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא – מסלק החטא מן הדביקים בו". וזה שהכתוב אומר: "לפני ה' תטהרו", היינו, על ידי שאתם לפני ה' ודבוקים בו, על ידי זה גופא תטהרו, וזה שאמר: אביכם שבשמים מטהר אתכם, כי כאשר יהודי דבק בה', מסתלקים ממנו כל החטאים והטומאות, שכל הדבוק לטהור – טהור. ועל זה מביא ראיה ממקוה, וכמו שמפרש מהר"ל, כי המקוה הוא מקור הטהרה, ולכן המתדבק בו בלא שום חציצה – מסולק מן הטומאה. וכן היא גם כן טהרתם של ישראל, על ידי הדביקות הגמורה בו יתברך שמו בלא שום חציצה.

ועל פי זה יש לבאר מאמר חז"ל (שבת קיח:), כל השומר שבת כהלכתה – אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו. ולכאורה, איך נמחל בזכות שמירת שבת החטא החמור ביותר שבתורה – עבודה זרה? אלא משום דשבת קודש הוא גם כן יום הדביקות של ישראל באביהם שבשמים, וכמה דאיתא (שמות לא, טז-יז): "ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם", לכן נמחלין לו כל החטאים, על דרך כל המחובר לטהור – טהור.

והנה גם בשבת הכפרה נודעת מעיצומו של יום, שהרי בשבת ליכא ווידוי ותשובה, ועם כל זה עיצומו של יום מכפר מצד הקרבה האלקית של ישראל באביהם שבשמים.

לפי זה נמצא, שעיקר העבודה ביום כיפור הוא להתדבק בהשי"ת, כי זה סוד הטהרה והכפרה, וזה עיצומו של יום. ואם כי כל אימת שיהודי מתדבק בה' הוא מטהר, אך בכל השנה – כיצד ישיג הדביקות הזאת? הרי ידע איניש בנפשיה שפל מצבו, ואין ארור מתדבק בברוך. אכן, ביום הכיפורים יורדת בו הארה מן השמים שיהודי יהיה דבוק בה', ואשריכם ישראל שאביכם שבשמים מטהר אתכם אז, מכח הדביקות בו יתברך.

הרי שיוה"כ הוא יום "סגולה", יום שנקבע דוקא בתאריך זה, יום אחד בשנה בלבד שהקב"ה מזריח את אורו לתוך נשמותינו, לטהרנו מכל טומאה הנשארת דבוקה בנו גם לאחר התשובה שעשינו במשך השנה.

אם כן מתוודים ובוכים אנו גם ביוה"כ עצמו כדי להסיר את הטומאה החיצונית, ובכך נכשיר עצמנו לטהרה הפנימית לקנח ולכפר על הנפש מכתמיה הפנימיים, דהיאך יוסרו הכתמים הפנימיים לפני שהוסרו הכתמים החיצוניים.

ולפי זה יוצא לנו, שאלו ואלו דברי אלקים חיים, דאנו עושים תשובה ביום הכיפורים, אולם היינו כדי להסיר הטומאה החיצונית המלפפת את החוטא, אולם לכתמים הפנימיים שבנפש, עיצומו של יום מכפר.

ועוד אפשר לומר, דהא דצריך תשובה בכיפור הוא כדי שאותה סגולה תתן כוחה בייתר שאת גם לשאר ימות השנה, וכדי שישאר אותו נקיון וטהרה להמשך זמן, וכמו כן ישמש לנו כאפשרות לפתוח התחלה חדשה של תיקון המידות והתאוות, וזאת לאחר שנוקתה נשמתנו וטוהרה מכל כתמיה, בודאי שיקל עלינו מעתה להתחיל מחדש. אבל זאת תלוי בתשובה ביוה"כ עצמו. דגם לרבי שעיצומו של יום מכפר ללא תשובה, אבל עדיין קשה שתהא המשכיות לטהרה זו, כיון שזו סגולת היום לטהר, ואכן מקבל כל יהודי את סגולת היום, אולם כדי שאותה סגולה תהא לה המשכיות משמעותית וירגיש האדם עצמו כאיש חדש ממש המוכן להיות עובד ה' יותר מכפי שהיה – זה כבר תלוי בעמל והיגיעה שלו עד כמה הכין כלים ראויים לאותה סגולה כדי שתשתמר בקרבו יותר לאורך זמן.

וזו צריכה להיות תחושתנו בכל רגע ורגע ביום הקדוש הזה, להרגיש שאנו ביום זה דבוקים בו ללא מסכים ומחיצות, ומכאן מקור טהרתנו ביום זה. וזהו: "כי ביום הזה יכפר עליכם" – יכפר היינו יקנח ויטהר אתכם, ומדוע? כי הנכם "לפני ה"' – ממש לפני ה' ללא מסכים ומחיצות, ומכאן ה"תטהרו". וככל שיצליח האדם לנצל ביום זה לחדד ולחדש בכל פעם את טוהר מחשבתו להדביקה באמונה זו שאכן הוא ביום זה דבוק ממש לה' ובכך ממשיך הוא על עצמו טהרה, כך יועיל לו היום ביותר ליתן לו את סגולתו לטהרו, וכל רגע במחשבה כזו ביום זה הוא אוצר נפלא שאינו אלא ביום זה בלבד.

ובפרט בשעת התפילות והזכרת המלכויות, יתאמץ לדבק מחשבתו במלכו של עולם מתוך תחושה ברורה שברגע זה ממש הוא דבוק בא-ל עליון, וממשיך בכך טהרה עצומה על עצמו, ובכך מתנקה הוא מכל פגמיו בכל רגע ממש ביום הקדוש הזה, והוא מה שיועיל לכל השנה לעבודת קונו, דכמה שיצא מיום הקדוש הזה בריה חדשה וטהורה יותר, כן יקל עליו כל השנה לידבק בה' בתורתו ובמצוותיו, והוא תלוי כמבואר כמה שניצל יותר את רגעיו ביום הזה לדבק מחשבתו בה', ולהרגיש באמונה שלימה שהינו דבוק ביום זה בה' ללא מחיצות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5