בשביל מה עשה ה' כל אלה

——–

א. פנה השכל אל הנשמה, ישנה שאלה הנמצאת באמתחתי זה עידן ועידנים, שאינה נותנת לי מנח, וכיון שאת הנשמה, יודעת דרכי עליון, אשאלך, אולי תמציאי לי מרגוע. מהי הסיבה שבורא העולם ברא את העולם, הלא פשוט שהוא עצמו אינו זקוק לבריאה על כל חלקיה, מן הכוחות העליונים והמלאכים, ועד העולם הגשמי על כל חלקיו, ואף לאנושות ברור שה' אינו צריך לנו, ואם כן לשם מה ברא כל אלה.

ותען הנשמה- שאלה גדולה שאלת, והיא למעשה שאלת השאלות שכל מבקש ה' צריך לשאול בתחילת עבודתו, שאם לא ידע את תכלית עבודתו, לא ידע להיכן להגיע. כשם שהנמצא בשדה תעופה ואינו יודע לאיזו מדינה עליו לנסוע, ולאיזו עיר עליו להגיע, לא יוכל להגיע למחוז חפצו לעולם.

ואשיבך בשאלה, נתאר לעצמנו שהשם נתן לך את היכולת לתת לבנך אהובך כל אשר שתחפוץ, נאמר שה' העניק לך כוחות על טבעיים שאינם מוגבלים, וכל מה שאתה רוצה נעשה תיכף ומיד, כמובן שאתה חפץ להעניק לבנך מתנות לרוב, כי יש בידך לתת לו כל אשר יעלה על ליבך, ללא הגבלה וללא מעצורים, הלא אתה אוהבהו עד מאוד וחפץ להטיבו. ובכן מה היית נותן לו במתנה.

ב. השכל – רגע זו שאלה מפתיעה, אף פעם לא חשבתי עליה… בוודאי הייתי נותן לו כסף עד בלי די, דירה נאה המרחיבה דעתו של אדם, פרנסה בשפע… בעצם אחר המחשבה, הייתי נותן לו חיים טובים הכוללים מדות טובות, אהבת תורה, ילדים צדיקים, שמחה, אושר, אהבה, וכו' כל אשר מתאווים אנו להשיג בכל ימי חיינו, ועמלים אנו עליהם בכל כוחותינו.

הנשמה – אכן בוודאי ענית בחכמה, כי אילו היה בכוחך לעשות כל זאת, היית נותן לו ככל האמור, משום שאתה אוהב את בנך וחפץ בטובתו. אולם כל זה כמובן רק במחשבה. וראה זה פלא, אומנם אצלינו הרצון להעניק לילדינו את כל הטוב הקיים, הוא רק במחשבה ברצון ובתאוה, אולם אצל אבינו אבינו שבשמים, הוא כבר נהג כך למעשה עם בניו, איתי ואיתך ועם בנך יחידך אשר אהבת, ונתן לנו את המתנות הגדולות ביותר שיכולות להיות עלי תבל, בלי גבול, כפי שרק הבורא יכול לתת.

השכל – אני לא מבין את כוונתך, כמדומני שכל הדברים שאמרתי לפני כן, שאילו היו ביכולתי, הייתי נותן אותם לבני, לא יזיכו לי ולך ולבני אם נקבלם, ולא ידוע לי שהשם נתנם לי, וכיצד את אומרת לי שכבר קיבלנו את כולם, ואף יתירה מהם?

הנשמה – רגע, סבלנות, תרשה לי להשלים את דברי. כל מה שהשם בראנו, הוא רק כדי לתת לנו את ההנאות הכי גדולים שיש בעולם, שיהיה לנו כל הזמן הכי טוב שיכול להיות, ונהנה כל הזמן הנאות אין סופיות, שזוהי כל תכלית הבריאה שלשמם ברא ה' את כל העולמות הרוחניים והגשמיים על כל חלקיהם, כי ה' אוהב אותנו, וכשם שאתה שאוהב את בנך, היית נותן לו את כל הנזכר, אילו היה יכולת בידך, כך ה' חפץ בכך, לתת לנו את כל הטוב, כדי שיהיה לנו הנאה עד בלי די. אך היות ומדובר על ה' שהוא האלהים, ויש בכוחו אין סוף, ויש בטובו אין סוף טוב, בשונה ממה שאתה היית נותן לבנך את ההנאה והטוב לפי המושגים שלך, ה' יודע שיש הנאות גדולות יותר מחיים טובים, מפרנסה בשפע, ואף מאהבה אחוה שלום ורעות, ואת הנאות אלו חפץ להעניק לנו, והנאות אלו נמצאות בעולם הבא. ולכן ה' ברא את העולם הבא, כדי לשים אותנו בו, ששם נהנה באושר עצום, עשרת מונים ממה שאנו מכירים כאן בעולם הזה, הנאה עצומה לאין ערך מכל הדברים שאתה היית נותן לבנך, לו היה יכולת בידך, כי שם העונג וההנאה עולים על כך אין סוף. ואף על פי שאנו לא מכירים את ההנאות שיהיו בעולם הבא, מכל מקום חז"ל ברוח קודשם, נתנו לנו השגה מועטת בגודל ההנאות שיהיו שם, ואמרו באבות (פ"ד,יז) יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. ופירשו הראשונים שם [הרמב"ם, המאירי, הרשב"ץ (שם) והמחזור ויטרי (סי' תכז ד"ה פרוזדור).] שאם ניקח את כל ההנאות שחווה האדם בעולם הזה, ונקבצם לשעה אחת של הנאה, וניתן לאדם להנות מכך במשך אותה שעה. על אף שאי אפשר לתאר את גודל ההנאה שיחווה אותו אדם, מכל מקום הנאה של שעה בעולם הבא גדולה ממנה!!! ובמסכת ברכות (לד ע"ב) שנינו, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא, עין לא ראתה אלהים זולתך. דהיינו ההנאות שבעולם הבא, אפילו המלאכים אינם מכירים את רוב גודלם, רק הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יודע אותן. והרמח"ל (דעת תבונות סי' קכד) הוסיף, שאם בהנאות העולם הזה הקדוש ברוך הוא כל כך "השקיע", שיצר עולם מופלא בהנאות גשמיות ורוחניות, נופים קסומים עד אין מספר, בעלי חיים קסומים ונדירים, כוכבים רחוקים, מוזיקה ושירה על אלפי חלקיהן, קשרי אהבה בין אב לבנו וכו' על כל רבדיהם, סוגי הכבוד על חלקיו, סיפוק ואושר על סוגיהם, סוגי בשמים לרבבותיהם, חוש הטעם בכדי להנות מאין סוף סוגי מאכלים שונים ומורכבים, וכו' וכו' עוד הנאות אין ספור, וזאת אף שהוא עולם חולף, ורק אמצעי לעולם הבא, אם כן כמה "ישקיע" הבורא בעולם העיקרי, בעולם הבא, וכמה תהיינה שם ההנאות בלי גבול ושיעור, כשההנאות שם הם התכלית כולה, ועוד ראה כאן בהערהביתר עמקות כתב הרמח"ל בדרך ה' (ח"א פרק ב) שהשם הוא שלם בתכלית, ולכן ברא את העולם להטיב בשיא השלמות, ולא יספיק לו בהיותו מטיב קצת טוב, אלא בהיותו מטיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו. ע"כ. דהיינו ההטבה שה' מצפה לתת לנו, היא המקסימום שבורא העולם יכול להעניק לנו. ומה מפליאים דברים אלו, כי העונג הצפון לצדיקים, אינו רק בגדר עין לא ראתה וכו', אלא היא ההטבה המקסימלית שהבורא בכבודו ובעצמו יכול לתת לנו. [כמובן השכר בעולם הבא יהיה כל אחד לפי דרגתו ופעולתו בעולם הזה, ולא לכולם בשוה, וכמו שכתב במסילת ישרים (פרק ד ד"ה אך לפחותים) ואין צריך לפנים, שהוא יסוד מיסודי הדת, כל עיסוקנו עתה הוא לגבי המקסימום שאפשר לברואים לקבל.] כתוכן זה מבואר גם בשומר אמונים (אירגאס ח"א אות מא) שכתב וז"ל, שהרי כל החכמים הסכימו דתכלית הבריאה היתה כדי להיטיב לזולתו, כי הוא הטוב הגמור, ומטבע הטוב להיטיב. ואם כן, אם הוא יכול להיטיב באופן יותר נאות ממה שהוא העולם הזה, ולא עשה כן, נמצא דאינו טוב גמור ושלם, שהרי מונע הטוב ומקמץ ידו מלהיטיב כל מה שיכול להיטיב, וחלילה לאל מזה החסרון. עכ"ל. .

נמצא שה' ברא אותנו ואת כל העולמות, כדי לתת לנו הנאות נשגבות ועצומות, ונהנה בשיא ההנאה שאנו יכולים להשיג, במשך זמן אין סוף.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5