ברכת המפיל בשם ומלכות

——–

בקריאת שמע שעל המטה מברכים ברכת המפיל בשם ומלכות, וישתדל שלא לדבר דברים בטלים לאחר מכן. ואולם אם הוצרך לשתות, יברך וישתה בלי שום חשש. וכן אם הוצרך לבית הכסא, יטול ידיו ויברך אשר יצר. וכמו כן, מותר לדבר על לב הילד ולהרגיעו אם הוא בוכה, וכן אם יש לו צורך לדבר על לב אשתו ולפייסה, בודאי מותר הדבר ללא חשש, והמחמיר בזה, יוצא שכרו בהפסדו שמצער את אשתו ובניו. ובכל אופן גם אם דיבר דברים בטלים ללא צורך, אין ברכתו לבטלה. וכבר כתב הגאון בעל דברי חיים מצאנז, שמוטב לברך ברכת המפיל בכל לילה בשם ומלכות אפילו אם יפסיק בדיבור פעמים רבות, ולא יבטלה אפילו פעם אחת מחשש שמא יפסיק לדבר בין הברכה לשינה. ויש הקוראים את כל נוסח קריאת שמע שעל המטה, ואחר שמסיימים את דיבוריהם, מברכים ברכת המפיל וישנים. (חזו"ע ברכות תק. פס"ת ב תתקפז)

מבואר בגמרא (ברכות ס ע"ב) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה (ברכות יב ע"א), על כן צריך לברכה בשם ומלכות ככל שאר הברכות. {וכן פסקו התוספות, הרמב"ם, רבנו שמעיה, רבנו שמשון מקוצי, ארחות חיים, כל בו, הרא"ה, המאירי, המרדכי, הרא"ש, אבודרהם, והבית יוסף (סימן מו) שצירפה לחשבון מאה ברכות. וכן פסקו רבים מהאחרונים, כנסת הגדולה, חיי אדם, הגר"א, אליה רבה, ברכת אברהם, קרן לדוד, תפלה לדוד, בירך את אברהם, רבי יצחק פלאג'י, משנה ברורה, תשורת שי, אשל אברהם, משיב הלכה, נתיבי עם, בנין דוד, לחמי תודה, עמק יהושע ועוד.} ומבואר ברבים מהפוסקים שאין איסור מן הדין לדבר אחר ברכת המפיל, {וכמו שכתבו אבודרהם, לקט יושר, פתח הדביר, מאורי אור, פרי השדה, התעוררות תשובה, באר משה, הליכות שלמה אוירבך, רבבות אפרים, ציץ אליעזר, נחלה לישראל, ויברך דוד, אמת ליעקב קמינצקי, שרגא המאיר, קנין תורה ועוד,} כי אין ברכת המפיל כברכת הנהנין שהמפסיק בין הברכה להנאה ברכתו לבטלה, שהרי אנו מפסיקים בין ברכת המפיל לשינה בפסוקי רחמים כברכת כהנים, יושב בסתר עליון ועוד. וכמבואר בירושלמי ובשלחן ערוך. וכן כתב ערוך השלחן, שבודאי אין איסור להפסיק בדיבור בין ברכת המפיל לשינה כמו בברכות הנהנין, משום שאין השינה ביד האדם, אלא ברכה זו חיובית על השינה, ולכן צריך לקרבה לשינה כל מה שאפשר.

וכתב בספר מאורי אור, ומה שכתב הרמ"א שאין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע, היינו קביעות סיפור דברים, אבל נהגו להקל בשתיית מים וסיפור צרכיו, ואין להקפיד אפילו אם נמשך הרבה בדברים, משום שברכת המפיל אינה כשאר ברכות הנהנין, רק ברכת שבח בצרכי העולם ותיקונו, שהרי אין מברכים על הנאת השינה אלא על הטובה למנוחת הגוף. ובספר זכרו תורת משה כתב, שאף על פי שטוב לקיים דברי הרמ"א שלא לדבר אחר קריאת שמע, מכל מקום רוב בני אדם אינם משגיחים כלל על חומרה זו שאינה מן הדין, ובפרט אם שואלים אותו איזה דבר, בודאי שמותר לענות, ואפילו בעל נפש אין צריך להזהר בזה. צא וראה מה כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם: "הברכה שאינה קשורה לברכת הנהנין של מאכל ומשקה וריח, היא הברכה שלפני השינה, המפיל חבלי שינה, שהיא מתאימה לזמן ולמצב. ויש לברכה בבית הכנסת בתחילת הלילה עם תפלת ערבית, כי היא חובה לפני השינה, ואפשר שישכחה.

ומעתה, מה שכתב הבן איש חי, שאף על פי שברכת המפיל נתקנה לאומרה בשם ומלכות, וכן צריך להיות על פי רבנו האר"י, מכל מקום יש נוהגים לאומרה בלי שם ומלכות מחשש שמא יהיו מוכרחים להפסיק בין הברכה לשינה. ונראה שכל אחד יעשה כמנהגו בזה, והמברך בשם ומלכות, ישתדל מאוד שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לשינה. ע"כ. לפי האמור אין זה מוכרח, שאין לנו לעזוב דברי הש"ס וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ולהתלות בסברות של יחידים שאין להם יסודות מוצקים בהלכה. ואין לחוש לאיסור הפסק בין הברכה לשינה, עד כדי להפסיד מכל וכל את הברכה שתיקנו לנו חז"ל, וכמו שכתב הגאון בעל דברי חיים מצאנז הנ"ל והזהיר לברך בכל אופן בשם ומלכות. והמברך, יתברך בכל הברכות שבתורה. (חזו"ע ברכות תק)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5