בנערינו ובזקנינו נלך – חינוך הילדים – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו וכו'. ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה' (י.א-ב)

יש לתמוה, וכי סיבה ראויה היא להכות את פרעה בכדי שיהיה "למען תספר באזני בנך וכו'", וכי כל מכות מצרים היו משום סיבה זו? וצ"ע!

ב. ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים. ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו וכו' כי חג ה' לנו (י.ח-ט)

יש לדקדק, מהו שהקדים משה "נערינו" ל"זקנינו", הרי היה צריך להקדים המכובד והחשוב קודם, ולומר: "בזקנינו" "ובנערינו" נלך?

ג. עוד יש לדקדק, דהוסיף קרא באומרו: גם "בבנינו" וגם "בבנותינו". וצ"ב, מדוע לא הכלילם יחד בתיבת "טפנו"?

ד. ועוד יש לדקדק, מדוע לא הוסיף בפסוק "נשינו", כדמצינו בכמה וכמה מקומות שכן הוסיף?

ה. ויאמר אליהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם. לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה (י.י-יא)

לכאורה, משמע כי בתחילה לא היה איכפת לפרעה לשלחם, רק שחזה כי "רעה נגד פניהם". אך כאשר לא חשש משה לרעה זו, סירב פתאום פרעה לשלחם – ולא מצד הכבדת ליבו, שהרי לא נאמר זאת בפסוק.

ויש להבין, מה קרה פתאום שסירב פרעה לשלחם וגרשם מלפניו?

ו. ולכל בני ישראל היה אור במושבותם (י.כג)

איתא במדרש רבה – ועליהם נאמר: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".

ויש להבין, מה שייכות ישנה בין הפסוק הנאמר במכת חושך לבין הפסוק שנאמר בתהילים?

ז. והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם (יב.כו)

איתא בירושלמי פסחים (פ"ט ה"ד) תנא ר' חייא – כנגד ד' בנים דברה תורה: בן רשע מה הוא אומר: מה העבודה הזאת לכם? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה?, מכאן שהוציא עצמו מן הכלל. אף אתה אמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי"- לי עשה, לאותו האיש לא עשה, אילו היה שם לא היה ראוי להיגאל לעולם.

ויש להבין, מה ההבדל בין הבן החכם האומר: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלקינו אתכם". לבין הבן הרשע המתבטא ברוח דומה: "מה עבודה הזאת לכם"?

ח. עוד יש להבין – מהי התשובה שעונה לו אביו?

ט. וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה וכו' עד בכור השבי וכו' (יב.כט)

יש לידע, מדוע בחר הקב"ה שהמכה האחרונה הקשה מכולן תהיה הכאת הבנים הבכורים [ואף הכאת הבכורים הקטנים שביניהם אשר עדיין לא חטאו כנגד עם ישראל]. מדוע לא בחר להרוג כל ראש משפחה ומשפחה בלבד?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח ארנטרוי בספרו קומץ המנחה בהסברו את ויכוח משה ופרעה. ואל"ד – בויכוח בין משה לפרעה מתגלה הבדל יסודי בין אופי עבודת האל אצל ישראל, לבין העבודה אצל העמים. התורה דורשת עבודת ה' בכל מקום מבכל זמן ובכל גיל, לפיכך אין היא מפלה בין נערים לבין זקנים, אדרבה: "בנערינו ובזקנינו נלך"- הנערים לפני הזקנים, לחינוך הנערים ישנה עדיפות, הם יתלוו אל הזקנים. ועי"ז יוכלו לקיים: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

ולכן אומר משה לפרעה שהנימוק לדרישה: "בנערינו ובזקנינו נלך" הוא העובדה "כי חג ה' לנו". חגי ישראל נחגגים כאשר כל המשפחה מתאספת סביב לשולחן אחד, הקטנים עם הגדולים. ולא כמו אצל הגויים שעבודת האלילים שלהם מסורה בידי כהני הדת, וחגיהם אינם נושאים אופי משפחתי כלל. עכ"ד

כ"כ למוד התורה והחדרת יסודותיה בגיל הרך הינו מוכרח לקיום עם ישראל להמשך דרך אבותינו לקיום עם ישראל ותורת ישראל.

בעניני הפסח אנו מוצאים ג"כ הדגשה יתירה בתשומת הלב לילדים הקטנים שכל ענין ליל הסדר ושינויו הינו לצורך שאלת הילדים – מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, והחדרת יסודות האמונה בהם למען החדרת יסודות התורה לדורי דורות.

ובכלל כל סיפור יציאת מצרים והמכות, הכל היה "למען תספר באזני בנך וכו'", משום שעם ישראל "מוכרח" להמשיך קיומו לדורי דורות, להחדיר את תורת ישראל בחינוך ילדיו מגיל צעיר, כדי "שגם כי יזקין לא יסור ממנה".

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – היות וחינוך הילדים הינו דבר כל כך מהותי וקיומי לעם ישראל. סיבב ה' את כל מכות מצרים וכו', כדי שיהיה "למען תספר באזני בנך ובן בנך וכו'".

לפ"ז גם הקושיות ב'. ג'. ד' וה' מתורצות – היה ויכוח מהותי בין משה לפרעה, בעניין דרך חינוך ילדי ישראל – האם לחנכם חינוך תורני ע"פ תורת ישראל, חינוך ללמוד את תורת ישראל, או לחנכם בחינוך מודרני-מיצרי.

אמר פרעה למשה: "ראו כי רעה נגד פניכם", והיינו, כי אם יתחנכו הילדים חינוך תורני, לא תהיה קידמה וחכמה בעם -"רעה נגד פניכם", לכן "לכו נא הגברים"- מספיק שרק המבוגרים יעבדו את ה', אך הילדים והנערים אינם צריכים לעבוד את ה' ולהתחנך בחינוך תורני, אלא בחינוך מיצרי-מודרני.

לזה אמר לו משה: "בנערינו ובזקנינו נלך"- בהקדימו "נערינו" ל"זקנינו"- כי בשבילנו קיום "זקנינו"- הקיום של עם ישראל, תלוי בחינוך "נערינו", לכן הדגיש והוסיף משה בדבריו: "בבנינו ובבנותינו נלך"- כי לעם ישראל חינוך הילדים חשוב הוא כ"כ.

כ"כ, לזה הדגיש משה הילדים ולא הזכיר "נשים", כי עיקר תשובתו היתה לויכוחו עם פרעה – שצריך חינוך תורני לבנים ולבנות, כי זהו קיומו של עם ישראל.

למשמע דברים אלו לא הסכים פרעה כלל וכלל, לכן "ויגרש אתם מאת פני פרעה".

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – כוונת הפסוק בתהילים "נר לרגלי דבריך"- היינו, כי אם אדם מחנך את יוצאי חלציו -"רגליו". ב"דבריך"- בחינוך תורני בתורת ישראל. ממילא יש "אור לנתיבתי"- יש המשך וקיום לזרעו לדורי דורות, כי ילכו הם בדרך התורה הקדושה למען המשך קיומו של עם ישראל.

וזהו ממש מה שנאמר במכת חושך: "ולכל בני ישראל"- אם חינכו את הילדים ושלחום ללמוד בחינוך תורני, אז "והיה אור במושבותם"- אף במצבי "החושך" ימשיכו הם בדרך ה"אור"- התורה [שהתורה נקראת "אור" דכתיב: "תורה אור"].

והם אלו שנשארו במכת חושך והיו מן החמישית ששרדו במכת חושך. כי רק מכח חינוך הילדים בדרך התורה, אפשר שיהיה קיום להמשך דורותיו למען ילכו בדרך ה' ולא יתבוללו בין העמים.

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – טעותו של הבן הרשע מתגלית בשאלתו: מה העבודה זאת "לכם"- ומתכוון לשאול מדוע אני הקטן צריך לקיים ולשמור את דת ישראל וללמוד תורה, שיעשו זאת "אתם" המבוגרים והזקנים, ואת הילדים מספיק לחנך בחינוך מודרני – מצרי.

לכן עונים לאותו רשע: "בעבור זה עשה ה' לי"- לי עשה, לאותו האיש לא עשה. כי לולי חינוך יהודי – תורני, לא היה קיום לעם ישראל. ואף אנחנו המבוגרים לא היינו פה, אלא היינו במצרים ולא היינו נגאלים, כי לא היינו נשארים מבודדים כ"עם ישראל", אלא היינו נטמאים בין המצרים, רק אותו חינוך יהודי – תורני לילדינו הוא אשר שמר ושומר על המשך קיום עם ישראל ותורת ישראל לדורי דורות.

דברי הבן הרשע שונים מדברי הבן החכם השואל: "מה העדות וכו' אשר צוה ה' אלקינו אתכם"- כי החכם מצדיק את יסוד החינוך התורני מקטנות, רק ששואל על פשר המנהגים השונים, בשונה מן הבן הרשע הרוצה לילך להתחנך בחינוך מודרני-מצרי.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – היכה הקב"ה את פרעה דווקא בילדיו – בבכורותיו, במכה האחרונה הקשה מכולן. כי זו מידה כנגד מידה – פרעה אשר רצה לשלוח את ילדי ישראל לחינוך מודרני-מיצרי אשר הינו כשליחת ילדי ישראל למוות ממש, למען המתת קיומו של עם ישראל כולו. ואף סירב בכל מחיר לשלח את הנערים, ונילחם נגד חינוכם התורני.

לכן מידה כנגד מידה, תחת רצונו בהמתת העם היהודי לדורות הבאים בחינוך הילדים דברי כזב טמאים, נענש פרעה שכל בכורי מצרים ואף הילדים הבכורים הקטנים אשר לא חטאו עדיין כנגד ישראל, ימותו במכת בכורות.

כי חינוך הילדים בחינוך תורני על ברכי התורה והיהדות, הינו מוכרח וחובה לכל הורה לשלוח ילדיו בניו ובנותיו להתחנך ברוח ישראל סבא, למען המשך קיום עם ישראל ותורת ישראל לדורי דורות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5