בני תורה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. אם בחוקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וכו' (כו.ו)

פירש רש"י – שתהיו עמלים בתורה.

ויש לידע, מהיכן ידע רש"י כי "אם בחוקותי תלכו" וכל הברכות – תלויות בעמלות בתורה?

ב. עוד יל"ע, הרי אם באמת "אם בחקותי" היינו, שתהיו עמלים בתורה. מדוע לא אמרה זאת התורה במפורש: "אם תהיו עמלים בתורה ואת מצוותי וכו'"?

ג. ונתתי גשמיכם בעתם (כו.ד)

פירש רש"י – בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות.

ויש להבין, איזו "ברכה" היא זו, שירד הגשם רק בזמן שאין דרך בני אדם לצאת, מהי הברכה הגדולה כ"כ בזה?

ד. ואכלתם לחמכם לשבע וכו' (כו.ה)

פירש רש"י – אוכל קמעא והוא מתברך במעיו.

ויש לתמוה, מדוע שברכת השבע לא תהיה שיהיה לו הרבה מזונות, ממילא יאכל הרבה וע"י כך ישבע. מדוע ברכת השבע הינה "שיאכל קמעא ויתברך במעיו"?

ה. ונתתי שלום בארץ (כו.ו)

פירש רש"י – שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום. תלמוד לומר: אחר כל זאת "ונתתי שלום בארץ".

יש להבין, מדוע "אם אין שלום אין כלום", וכי בגלל שאין שלום אין את שאר ברכות השפע והשבע!?

ו. ושכבתם ואין מחריד (כו.ו)

יש להבין, מה ברכה היא זו ש"ושכבתם ואין מחריד"?

ז. ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו (כו.י)

פירש רש"י – הפירות יהיו משתמרין וטובים להתיישן, שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד.

וצריך להבין, מדוע ברכת הפירות הינה, שיעדיפו לאכול הישן על פני החדש. מדוע אין מתברכים שיהיה הרבה חדש עד כי יאכלו רק חדש ואף פעם לא יספיקו לאכול הישן מרוב הברכה?

ח. ואם לא תשמעו לי וכו' (כו.יד)

פירש רש"י – ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה.

וצ"ע, וכי כל הקללות תלויות בחסרון העמלות בתורה!?

ט. ונסתם ואין רודף אתכם (כו.יז)

יש להבין, מהי הקללה בכך שעם ישראל נסים כשאין רודף המזיק להם?

י. ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם (כו.מד)

איתא בילקוט – וכי מה נשתייר לישראל, והלא כל המתנות טובות ניטלו, ולא נשתייר אלא ס"ת זה.

ויש להקשות, אם לא נשתייר מאומה, איזו נחמה היא זו שנשאר לנו רק ס"ת זה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 228) בעניין בני תורה. וז"ל – אנשי הרחוב לעולם לא ישיגו ולא יבינו את בני תורה ואת חייהם כלל, מה נפלאת היא מסירות נפשם של בני תורה בדורנו, דהיינו שיש בהם אהבת תורה – בפנימיותם.

היתואר בזמננו מי שמסיר נפשו מכל בחינת העולם הזה – והוא המאושר ביותר, כאומרם ז"ל "פת במלח תאכל וכו', אם אתה עושה כן אשריך בעוה"ז וכו'" (אבות ו.ד) ולא שייך בזה הסבר כלל, אם כך היא המציאות, וזוהי מציאות קדושת ישראל.

עוד הביא בח"ג (עמ' 286) וז"ל – ולעומת זאת, ההנאות הגשמיות שמקבלים בדרך טומאה, הן הן הצער והיסורים עצמם בהבחנת התוכן כנ"ל, מי שרואה את עולמו במבט המגושם, ומתעדן בהנאות הגשמיות לשם הנאה גרידא, דומה לאדם הטובע בביצה חמה וסרוחה, ונהנה מהמליחות החמה שהוא שרוי בה, ואיננו מרגיש כי טובע הוא.

מי שזוכה ומתעלה למבט הרוחני, רואה בעצם עמלו בתורה ומצוות, ובמאמציו להתגבר על הקשיים והניסיונות בעבודת ה', אושרו ועושרו הגדולים, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי האושר והברכה הגדולים ביותר אשר אפשר לקבל מאת ה' יתברך, הינו להיות "בן תורה" היושב ועמל בתורה הקדושה. זהו האושר האמיתי, לא רק בעוה"ב, אלא אף בעוה"ז – להיות שקוע בעסק התורה הקדושה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א' וב' מתורצות – היות והאושר הגדול ביותר בעולם הזה הינו להיות "בן תורה", בודאי כל הברכות תלויות ב"אם תהיו עמלים בתורה".

ממילא פשוט כי פירוש "אם בחוקותי תלכו" הינו "עמלות בתורה"-עסק התורה, כי הברכה הכי גדולה והאושר הכי גדול הינו לעסוק ולעמול בתורת ה'.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – "ונתתי גשמיכם בעתם" ברכה גדולה היא זו, שכאשר ירצה לילך לביהמ"ד לעסוק בתורה הקדושה, לא ירדו גשמים אשר יגרמו לו לבטול תורה.

כוונת התורה בברכתה, שלא יגרם לעם ישראל ביטול תורה ח"ו, כי הרי עיקר הברכה והאושר בעולם, הינו לשבת ולעסוק בתורה הקדושה, ולא להתבטל ממנה.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – כוונת ברכת ה' שיאכל קמעא ויתברך במעיו, הינה כדי שע"י כך לא יצטרך להתבטל מעסק התורה לצורך זמן אכילתו. אין הברכה שיאכל הרבה ועל ידי כך ישבע, כי הרי יגרם לו בזה ביטול תורה, אלא הברכה הינה שיאכל קמעא ויתברך במעיו, כי על ידי כך יהיה לו יותר זמן לעסוק בתורת ה'.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – "אם אין שלום"- וצריך להתבטל מן התורה לצורך המלחמה באויבים, ממילא "אין כלום"- כי עיקר הברכה והאושר אף בעוה"ז, הינם ההתמדה בלימוד התורה.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – כוונת ברכת התורה באומרה: "ושכבתם ואין מחריד"- היינו, כי ע"י שתשנו בשקט ובשלווה, יהיה לכם כח לשבת ולעסוק בתורה הקדושה, אשר הינה הברכה והאושר הכי הגדולים בעולם.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – ברכת התורה באומרה: "ואכלתם ישן נושן", היינו, כי על ידי שהפירות לא ירקבו, ממילא לא יצטרכו ישראל להתבטל מן התורה לילך ולטרוח אחר פירות חדשים.

כי מכח מה שהישן לא ירקב ויהיה אף יותר טוב מן החדש, ירוויחו ישראל זמן יקר לישב ולעסוק בתורה, וזוהי הברכה הכי גדולה.

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – כל הקללות כולן תלויות בחסרון העמלות בתורה, כי ביטול עסק התורה הינו הקללה הכי גדולה לאדם.

כ"כ, כאשר אין התמדה בתורה, ממילא לא זוכים הם לברכה ולאושר האמיתיים בעוה"ז-לימוד התורה. וכשאין ברכה, ממילא לוקים בכל הקללות האמורות בתורה.

לפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – אין קללה גדולה יותר מכך שבטלים ממקור הברכה-מעסק התורה. אף כאשר "ונסתם ואין רודף"- ובטלים הם בזמן זה מעסק התורה, אין קללה גדולה מזו.

ולפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – אין נחמה גדולה יותר, מכך שהברכה והאושר של עם ישראל נשתיירו להם. ש"לא נשתייר אלא ס"ת זה"- כי התורה עדיין קיימת לעסוק ולהתמיד בה, בהיותה האושר והברכה הכי גדולים אשר ישנם בעוה"ז ובעוה"ב.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5