בהמשך – תלמידי חכמים מותרים להשתמש בהם מדוחק. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' מגילה כח: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל למה קורים לביהמ"ד בי רבנן כיון שהוא ביתא דרבנן. וכ"כ הטור ותלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בהן. וכתב הב"י שהרמב"ם כתב שמותר לתלמידי חכמים לאכול ולשתות בהם מדוחק. ומשמע שלא מדוחק לא. והביא ב"י ראיה לדברי הרמב"ם ממה שמביאה הגמ' בהמשך, רבינא ורב אדא בר מתנה ורבא ירד עליהם גשם חזק ונכנסו לבית הכנסת ואמרו שלא נכנסו מחמת הגשם אלא מחמת הלימוד שצריך צלילות הדעת. ולכאורה למה לא נכנסו מפני הגשמים הרי בית הכנסת הוא כביתם ומותרים להשתמש בו, אלא מכאן ראיה שכל ההיתר לת"ח להשתמש בבית הכנסת הוא רק בדוחק שאין אפשרות אחרת, ולהנצל מגשמים הוא לא מספיק שעת הדחק שהרי אנשים הולכים בחוץ בשעת הגשמים. וכתב הב"י שכן דעת התוס' והרא"ש והטור. אולם לדעת הגהות אשרי בשם האו"ז גם שלא מדוחק מותר לת"ח להשתמש בביהכ"נ כביתם, ומה שהאמוראים לא נכנסו מחמת הגשם, משום שהם החמירו על עצמם. ולדעת הר"ן ההיתר לת"ח הוא רק בביהמ"ד ולא בביהכ"נ לכן לא נכנסו מחמת הגשם לביהכ"נ.

ופסק מרן כדעת הרמב"ם התו"ס והרא"ש. ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם, מדוחק, {וי"א דבבה"מ אפי' שלא מדוחק שרי (ר"ן פ' בני העיר).}

וכתב המ"ב (ס"ק ה') שבתי כנסת בחוצה לארץ שנעשו על תנאי לדעת הרמב"ן מותר להאכיל בהם עניים לפי שעה, ויש אוסרים בזה. (עיין בסעי' יא' שלדעת מרן מה שמועיל תנאי בחו"ל רק בחרבנן ולא בישובן) והכריע המ"ב שבמקום הדחק אין להחמיר בזה כיון שהוא צורך מצוה.

עוד כתב המ"ב (ס"ק ו') שכן הדין שמותר לת"ח לישון בהם (ובהלכה ברורה אות יג' כתב שהמיקל בזה לישון בביהכ"נ יש לו על מה שיסמוך). אבל קלות ראש דהיינו שחוק והיתול ושיחה בטלה, או לעשותם קפנדריא או להכנס בהם מפני החמה או הגשמים אסור כיון שגם ת"ח מוזהר בהם על מורא מקדש. (מה שכתבו הפוסקים שמגמ' משמע שלא יכנסו מפני הגשמים הוא משום שגשמים לא נחשבים לדוחק כיון שהרבה אנשים הולכים במטר, אבל כל שהוא שעת הדחק בית הכנסת ובית המדרש הוא ביתם של ת"ח ותלמידיהון כנ"ל).

עוד כתב (ס"ק ז') שההיתר מדוחק הוא כגון שיש הרבה תלמידים והמקום לא מספיק שיאכלו מחוץ לביהמ"ד או ביהכ"נ מותרים לאכול בהם. וכן אם הלומדים יצטרכו ללכת למקום אחר לאכול ונמצא שמתבטלים מלמודם נחשב לשעת הדחק ומותרים לאכול בהם.

עוד כתב (ס"ק ט') שהלבוש והב"ח מסכימים לרמ"א שבית המדרש מותר לת"ח לכל תשמישיהם בלא שעת הדחק. (וביהכ"נ לכאורה אסור בכל ענין אפילו לת"ח שכן דעת הר"ן שרק בחו"ל שעשו תנאי מותר בשעת הדחק. אולם בביה"ל ד"ה ויש אומרים כתב שהרמ"א מיקל גם בביהכ"נ בשעת הדחק כדעת מרן שהוא שיטת הרמב"ם. עוד כתב שלא סובר כדעת הר"ן לגמרי שמותר לת"ח כל התשמישים בביהמ"ד אלא מיקל כמותו רק באכילה ושתיה, אלא שמסתבר להקל בכל). וכתב המ"ב שכן נראה שאין להחמיר לאנשים שלומדים שם כל היום. (אולם לדעת מרן אין חילוק בזה בין בית הכנסת לבית המדרש ובשניהם מותר רק בשעת הדחק. וכ"כ בהלכה ברורה אות יב'). וכתב בביה"ל (ד"ה ואין אוכלים ושותים) שמי שלומד בבית המדרש אפילו שלא בקביעות וצמא לשתות יש להקל שנחשב בזה צורך מצוה שלא יתבטל מלימודו. עוד כתב (ד"ה ותלמידי חכמים) שת"ח מותרים בין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל ובין שבא"י.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5