בהמשך – פרורי לחם מבושלים יש בהם כזית מברך המוציא אין בהם כזית מברך מזונות. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' לז' הכוסס את החיטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה הפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קימות בתחילה מברך המוציא ולבסוף שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף מעין שלש ומפרש בירושלמי (שם) שהפרוסות קיימות היינו שיש בהם כזית. ומכאן למדנו החילוק הראשון היכא שנתבשל הכל תלוי ביש בפרוסות כזית ולא שאני לן בין אית ביה תוריתא דנהמא ללית ביה.

וזה לפירוש התוס' ורבינו יונה והרא"ש, גבי חביצ"א לקמן. אבל לרש"י מדובר שנימוחו הפירורים בבישול ואין להם מראה פת ולכן ברכתו מזונות אבל בלא נימוחו אפילו שאין כזית בפירורים שנתבשלו כיון שיש עליהם צורת פת מברך המוציא. כ"כ המרדכי. ולדעת הרמב"ם לפירוש הב"י אם עברה צורת הפת בבישול אע"פ שיש בו כזית יברך בורא מיני מזונות.

ופסק מרן כדעת התוס' ורבינו יונה והרא"ש, חביצ"א, דהיינו דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על ידי מרק, אם נתבשל, אם יש בהם כזית אע"פ שאין בו תואר לחם, מברך המוציא ובהמ"ז; ואם אין בהם כזית, אע"פ שנראה שיש בו תואר לחם, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש;

וכתב המ"ב (ס"ק נ') שמה שכתב מרן נדבקו זה לא נפק"מ לענין שנתבשלו הפירורים אלא לדין השני שנדבקו ללא בישול. כדלקמן.

עוד כתב (ס"ק נב') שאם עירה על הפירורים מים רותחים מכלי ראשון כתבו האחרונים דספק הוא אם יש לו דין בישול או לא. ועל כן אם אין בפירורים כזית ויש בו תואר לחם, יברך על פת אחר תחילה. (אולם בב"י הביא מרדכי בשם בה"ג גבי פת צנומה בקערה דכיון דשדי עליהו רותחין הוי ליה כלי שני).

עוד כתב (ס"ק נג') שאם יש בפירור אחד כזית יברך עליו המוציא וממילא יכול לאכול שאר הפירורים שאין בהם כזית. ובביה"ל (ד"ה ואם אין בהם כזית) כתב שאם יש פירור כזית ורוצה לאכול את אלו שאין בהם כזית ברכתם מזונות ולא נגררים אחר הכזית. עוד כתב (בד"ה אם יש בהם כזית) שמסתפק הפרי מגדים שאם היה כזית בשעת הבישול. ולאחר הבישול פוררו לפחות מכזית אם נאמר שלא נפקע ממנו שם לחם כיון שבשעת הבישול היה כזית (וזה נ"מ למצות בע"פ שחל בשבת שיברך המוציא דוקא על הכזית השלמות).

עוד כתב (ס"ק נד') שכזית משערים בשעה שהכניסה לבישול ולא אחר שתפחה ע"י המשקה או נדבקה בחברותיה.

עוד כתב (ס"ק נה') דלדעת המ"א טיגון לא הוי כבישול וצריך כדי לברך מזונות גם פחות מכזית וגם שישתנה צורת הלחם, אולם לשאר אחרונים טיגון כבישול דמי. ולכן בטיגון לא יאכל אלא בתוך הסעודה אם אין בהם כזית שאם יש בהם כזית אפילו בבישול ברכתם המוציא.

עוד כתב (ס"ק נט') ש'קנידלך' מטוגנים כיון שמפוררים דק ומגובלים בשומן שגם אם היה אוכלם בלא טיגון ברכתם מזונות, נהגו העולם לברך עליהם מזונות אחר טיגון וכ"ש אחר בישול אף שיש בכל אחד יותר מכזית. ואם אפאם נכון שלא יאכלם אלא בתוך הסעודה אא"כ נילוש ברוב שומן או דבש שאז ברכתם במ"מ כמו בפהב"כ. ואם גיבלם במים לבד ואפאן יש להם דין פת גמור וברכתם המוציא. (ולדידן גם אם גיבלם במעט דבש וכיוצא בזה והטעם מורגש יברך במ"מ כמו בפהב"כ).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5