בהמשך – נטילת ידים בתוך הסעודה – ספר מנחת שי

——–

ביומא ל. וברש"י שם אדם שיצא מתוך הסעודה להטיל מים נוטל ידו אחת אותה ששפשף בה ניצוצות. וכתב בהגהות אשרי אם לא שפשף ויודע שלא נגע במקום הטינופת לא צריך נטילה, אבל אם עשה צרכים גדולים ודאי צריך נטילה. עוד בגמ' שם דיבר עם חברו בחוץ ושהה שעה אחת או שתיים כיון שהסיח דעתו מהסעודה וידים עסקניות הם נוטל שתי ידיו. ונטילות אלו צריך גם לשתיה שהיו רגילים לשתות אחר הסעודה שמא יתן פרוסה לתוך פיו (ושתיה בלא סעודה לא צריך נטילה. רבינו יונה). וכשנוטל צריך לטול בפני המסובים שלא יחשדו בו שלא נטל אבל כשנוטל לאכילה יכול לטול אפילו בחוץ שלא יחשדו בו שאוכל בלי נטילה.

וכ"פ מרן היו מסובין בסעודה ויצא אחד להטיל מים, נוטל ידו אחת ששפשף בה; ואינו נוטל אלא בפני כולם, שלא יחשדוהו שלא נטל; הגה: ואם לא שפשף אינו נוטל כלל, אם לא נגע במקום טנופת, אבל אם עשה צרכיו, ודאי צריך נטילה (הגהות אשירי פ"ב דברכות). וה"מ לשתות, אבל לאכול נוטל אפילו בחוץ, דמידע ידעי דאנינא (פי' שמתטרפת ומתבלבלת דעתו) דעתיה ולא אכל בלא נטילה. ואם דבר עם חבירו והפליג, נוטל שתי ידיו כיון שהסיח דעתו. הגה: והא דבעינן נטילה לשתייה היינו בתוך הסעודה, דחיישינן שמא יאכל, אבל בלאו הכי אין צריך נטילה לשתייה (הר"י ס"פ אלו דברים ורש"י פרק אמר להם הממונה). (וכתב הכה"ח (אות ט') שהמנהג עכשיו פשוט ליטול בחוץ מפני שהכל יודעים שהמנהג ליטול וליכא חשדא).

וכתב המ"ב (ס"ק ג') שאם נוטל ידו אחת בשביל לאכול כתב המ"א שצריך לברך על נט"י. (אבל בסימן קסד' ס"ק יג' הכריע המ"ב שיטול בלא ברכה. וכ"כ הכה"ח אות ה' שנוטל בלא ברכה ולא בזו בלבד אלא גם ביצא והפליג שלדעת המ"ב שמברך וכן בעשה צרכיו גדולים, לדעת הכה"ח בסימן קסח' אות טז' שא"צ לברך וכמ"ש הרש"ל דלא מצינו שתיקנו ברכה באמצע סעודה. ובהלכה ברורה אות ג' ובסימן קסד' אות ו' כתב שאם נגע בשתי ידיו במקומות המכוסים ובדעתו לאכול עוד כביצה פת צריך לברך על נטילת ידים).

עוד כתב המ"ב (ס"ק ד') שאם שפשף בשתי ידיו צריך ליטול שתיהם.

עוד כתב (ס"ק ט') שאם יצא לחוץ לדבר שעה או שתים ופת בידו לא צריך לחזור ליטול ידיו שלא מסיח דעתו ונזהר לשמור ידיו.

עוד כתב (ס"ק י') שברכת המוציא לעולם לא צריך לחזור ולברך אף שיצא והפליג וגם ודאי נגע במקום המטונף.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5