——–
כשעיקר סעודתו של אדם מדברים שמלפתים בהם הפת, וגם אוכל מעט פירות עם פת, כיון שאין עיקר הסעודה מפירות, לא נחשבים הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה, ולכן אם יאכלם בלא פת יצטרך לברך עליהם. כן דעת הסמ"ג והגהות מימוניות לפירוש הב"י. ולדעת הטור ורבינו ירוחם כיון שאכל מהם תחילה עם פת שוב לא מברך עליהם כשאוכלם בלא פת וכתב הב"י שאפשר לדייק כן מדברי התוס'. ולדעת רבינו יונה צריך שיהא דעתו לאכול גם בסוף עם פתו אז נחשב כקובע סעודתו על הפירות. וכתב ב"י שכן צריך לעשות שבאופן זה שאוכל עם הפת בסוף יתכן שגם הסמ"ג והגהות מימוניות יודו שלא צריך לברך על מה שאוכל באמצע, ואף אם לא יודו הרי לדעת הטור ורבנו ירוחם והתוספות ורבנו יונה לא צריך לברך. ועוד שברכות הם מדרבנן וספק ברכות להקל. עוד הביא הב"י שנסתפק הרשב"א אם התחיל לאכול פירות בתוך הסעודה וליפת בהם הפת ונמשכה אכילתן עד לאחר הסעודה. אם נאמר שנגררים אחר תחילת אכילתן ויפטרו מברכה ראשונה ואחרונה. וכתב שהוא פלוגתא בירושלמי. וכתב וקצת ראיה לחייב, כמו שהיין שבתוך המזון לא פטר את היין שלאחר המזון שאין שתייתו שבתחילה חשובה כשתייתו שבסוף, וכ"ש כאן שאכל הפירות בפת ולא ברך עליהם כלל וכיון שאת הפת גמר מלאכול צריך שוב לברך על הפירות. וכתב ומיהו אם מלפת בהם את הפת ואוכל מהם מעט בלא פת באמצע הסעודה כדרך המלפתים שאוכל מעט בלא פת וחוזר ומלפת בהם את הפת, לא צריך לברך עליהם. עוד כתב הרשב"א להסתפק אם אכל פירות לפני הסעודה אם צריך לברך ברכה אחרונה כדין פירות שאוכל אחר הסעודה שאינם קשורים לפת או דילמא כיון שהם מעוררים התאוה וגורמים תאות המאכל וכתב שהיא כמחלוקת בירושלמי ונראה עיקר שצריך לברך בסוף. אולם הרא"ש בפרק ערבי פסחים כתב דברים הבאים לפני הסעודה כגון פרפראות ויין שבא לגרר ולהמשיך לסעוד, בכלל הסעודה הן ונפטרים בברכת המזון. (ועיין לעיל סימן קעו' במ"ב ס"ק ב' ובשעה"צ אות ט'. ובהליכות עולם ח"ב עמוד כט' כתב שבעל נפש לא יכניס עצמו למחלוקת ולא יאכל עוגה או פירות כשיעור כזית).
וכך פסק מרן ואם בתחלת אכילתו אכל הפירות (עם הפת) ובסוף אכל עמהם פת, אפילו אם בינתיים אכל מהם בלא פת, אינם טעונים ברכה אף לפניהם.
כתב המ"ב (ס"ק ח' ט') שמה שכתב מרן שאם אוכל הפירות תחילה וסוף עם פת לא מברך על מה שאוכל באמצע בלא פת, הכונה שבתחילה אוכל עם פת וחושב לאכול גם בסוף עם פת אבל אם אין בדעתו לאכול יותר עם פת צריך לברך על הפירות. ובביה"ל (ד"ה ובסוף) כתב שזה לדעת רבנו יונה וסמ"ג והגהת מימוני, אבל לדעת הרא"ש והטור לא צריך לברך על הפירות אם הובאו לאכול עם פת והתחיל לאכול מהם עם פת, ואפשר שכן דעת מרן ומה שכתב שאוכל מהם בסוף כוונתו כדי לצאת ידי כל הפוסקים. ובודאי לכתחילה צריך להזהר בזה לצאת ידי כל הפוסקים וכמו שכתב בב"י. ואם הובאו לקינוח לא מועילה עיצה זו לאכול מהם תחילה וסוף עם פת וצריך לברך על מה שאוכל בלא פת. ואם עיקר קביעות סעודתו הייתה על הפירות מבואר בסעיף ג' שמספיק שאוכל מהם תחילה עם פת לא מברך על מה שאוכל אחר כך בלא פת. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ו' שטוב להחמיר לאכול מתחילה מהפירות בלא פת).
עוד כתב (ס"ק י') כשאוכל פירות בסעודה ומלפת בהם את הפת לכתחילה יברך על הפרי קודם שיאכלנו עם הפת, כדי שאם ירצה לאכול ממנו בלא פת יוכל לאכול בלא ברכה לכולי עלמא, כיון שיש ראשונים שסוברים שאפילו אם אוכל תחילה וסוף עם פת צריך לברך כשאוכל בלא פת באופן שלא קובע את עיקר סעודתו על הפרי. עוד כתב שאם אוכל פשטיד"א ממולאת בפירות לא צריך לברך על הפירות, כיון שהפירות טפלים לבצק. (ועיין סימן קסח' במ"ב ס"ק מג' שבדבר הממולא פירות רוב הפוסקים סוברים שהיא פת הבאה בכסנין ולכן המברך עליהם בתוך הסעודה מזונות לא הפסיד. והילקו"י עמוד קפז' ובהלכה ברורה שם אות כט' כתבו אפילו אפילו שנתקיימו בה כל הג' תנאים ירא שמים יברך עליהם אחר ברכת המזון).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…