א – קַבָּלַת הַתְּפִלָּה – לְפִי עומֶק הַכַּוָּנָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מִצַּד מַעֲשָׂיו.

——–

כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים: יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֲפָצָיו.

עִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּעֹמֶק הַכַּוָּנָה. וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ, תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת יוֹתֵר מִתְּפִלַּת צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב.

וְכָתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה" אֶת דִּבְרֵי הַמַּשְׁגִּיחַ ר' יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כִּי אֵין מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּזַעֲקָתָהּ, אֶלָּא 'בַּמִּדָּה שֶׁהַלֵּב זוֹעֵק בָּהּ'. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מֻצְדֶּקֶת, וְאַדְּרַבָּא בְּקַבָּלָתָהּ יְהֵא הֶרֶס וְחֻרְבָּן.

וְהֵבִיא עַל זֶה דִּבְרֵי הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זיע"א, אוֹדוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא נג:), שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הָיְתָה תְפִלָּתוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ – 'וְלֹא תִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתָן שֶׁל עוֹבְרֵי דְרָכִים'. זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרֵי דְרָכִים תְּקוּעִים בְּדַרְכָּם בְּגֶּשֶׁם וּבֹץ – לֹא תִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם לְהַפְסָקַת הַגְּשָׁמִים. וַהֲרֵי תְּפִלָּתָן שֶׁל אֵלּוּ הִיא תְּפִלָּה לְהֶרֶס וְחֻרְבָּן – שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים! אוּלָם כָּאָמוּר זֶהוּ חֹק הַתְּפִלָּה שֶׁיְּהֵא הַקָּבָּ"ה נֶאֱמָן לְמִי שֶׁקּוֹרְאֵהוּ בֶּאֱמֶת.

וּבֵאֵר הַ'סַבָּא', שֶׁתְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבּוֹת בָּאָה, מֵאַחַר וְהֵם בְּהַכָּרָה חוּשִׁית שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוּכַל לְעָזְרָם בְּהַפְסָקַת הַגֶּשֶׁם, וְלָכֵן בּוֹקַעַת תְּפִלָּתָם מִתּוֹךְ לֵב טָהוֹר בֶּאֱמוּנָה וְהַכָּרָה, לְלֹא שׁוּם מְחִיצוֹת, וְלָזֶה הֻצְרַךְ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת לַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְכֵן מוּבָא בַּמִּשְׁנָה (מכות יא): לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּלוּת עַל שֶׁרָצְחוּ בִּשְׁגָגָה, מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ. כִּי הֲלֹא כְּשֶׁיָּמוּת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – מִשְׁתַּחְרְרִים הָרוֹצְחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לה, כח): "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", וּלְכָךְ חֲפֵצִים הָרוֹצְחִים שֶׁיָּמוּת כְּבָר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ לְבָתֵּיהֶם. וְאָמְרוּ שָׁם: טַעֲמָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ. מַשְׁמַע דְּאִם יִתְפַּלְּלוּ, ה' יִשְׁמַע תְּפִלָּתָם עַל מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הֲרֵי, דַּאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצְחִים בִּשְׁגָגָה, מִתְפַּלְּלִים עַל מוֹתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבָּם – תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת. וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם לְמוֹתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַהֲלֹא הֵמָּה שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּרֶצַח, אוּלָם זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה.

וְכֵן אֵצֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, דְּאָמְרוּ (ברכות י) עַל חִזְקִיָּהוּ, דִּבְעֵת נְבוּאָתוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא שֶׁנִּבֵּא לְחִזְקִיָהוּ: "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (ישעיהו לח, א) – מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא – מֶה עָשָׂה חִזְקִיָהוּ כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת? "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (שם, ב), וּמַאי קִיר? אָמַר רשב"ל: מִקִּירוֹת לִבּוֹ. וּפֵרֵשׁ בְּ"עֵץ יוֹסֵף": דְּהַיְנוּ, בְּכָל לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים עַל גְּזֵרַת הַמִּיתָה. הֲרֵי, אַף שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה מֻחְלֶטֶת כִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ, בְּכָל זֹאת, עַל יְדֵי תְפִלָּה בְּכָל הַלֵּב, נִקְרָע הַגְּזַר דִּין, וְנִתְוַסְּפוּ לוֹ חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חַיִּים, וְזֶהוּ שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים.

וְכֵן בַּסְּפוֹרְנוֹ (פ' שמות) עַל הַפָּסוּק (שמות ב, כג) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" וְגוֹ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וַיִּזְעֲקוּ" – זָעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב עַל עֲבוֹדָתָם וְכוּ', "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם" – לֹא בִשְׁבִיל תְּשׁוּבָתָם וְכוּ', אֲבָל בִּשְׁבִיל צָרוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (שם ג, ט): "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבָרַמְבַּ"ן זַ"ל [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" (שם, כה)], זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר טְעָנוֹת רַבּוֹת בִּגְאֻלָּתָם; "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם"; "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ"; "וַיַּרְא אֱלֹקִים וַיֵּדַע אֱלֹקִים"; "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו".

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְהִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, אֶלָּא מִפְּנֵי הַצְּעָקָה קִבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרַחֲמָיו. עַד כָּאן.

וְכֵן בְּ"אוֹר הַחַיִּים" [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים"] זֶה לְשׁוֹנוֹ: פֵּרוּשׁ – אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם, זָכַר ה' בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה' בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחֲמָן וּמָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְכָתַב הַכּוּזָרִי (מאמר ג), זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיִהְיֶה פְּרִי יוֹמוֹ וְלֵילוֹ – הַשְּׁלֹשׁ עִתּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה. וְהַסֵּדֶר הַזֶּה מֵהַנֶּפֶשׁ, כְּסֵדֶר הַמָּזוֹן מֵהַגּוּף וְכוּ'. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתְנַהֵג אָדָם בִּתְפִלָּתוֹ כְּעִנְיַן אֲכִילַת מָזוֹן לְגוּפוֹ; כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹן אֲרוּחַת בֹּקֶר נוֹתֵן כֹּחַ עַד לַצָּהֳרַיִם, וַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם נוֹתֶנֶת כֹּחַ עַד לָעֶרֶב – כָּךְ מְזוֹן הַנְּשָׁמָה וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַתְּפִלָּה. וְיִתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וִיחַזֵּק נַפְשׁוֹ עַד לַצָּהֳרַיִם, וְכֵן יִתְפַּלֵּל צָהֳרַיִם וִיחַזֵּק נַפְשׁוֹ בֵּאלֹקָיו עַד הַלַּיְלָה. הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת בַּתְּפִלָּה כְּמָזוֹן וּלְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב.

וְכֵן מוּבָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצַת דְּרָכַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא בְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם, רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים לְפָנַי – אֲנִי נִזְקָק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם". עַד כָּאן.

וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה (עה"פ הנ"ל): רִבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָא – בַּדוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא נָבִיא וְלֹא כֹהֵן, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְפִלָּה לְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּבַזֶּה אֶת תְּפִלָּתָם, וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמִכָּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל, רוֹאִים וּמְבִינִים אֶת הַפָּסוּק (משלי כה, טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין" – עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְהַתַּחֲנוּנִים "תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (שם), נִשְׁבָּר עֶצֶם קְשִׁי הַגְּזֵרָה. וּבְיָדֵנוּ הוּא לְהִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵם מִתְגַּבְּרִים, וּלְמָה נְחַכֶּה? נִתְעוֹרֵר נָא בְּעוֹד מוֹעֵד לָקַחַת הַכְּלִי זַיִן שֶׁלָּנוּ, וְנִצְעָק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְלֹא קֹשִׁי, וְשֶׁיָּבִיא בְּרַחֲמָיו הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ. דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (פ' פקודי אות ד): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה נִתְנַדַּבְתֶּם לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא מִתְכַּפֵּר עֲלֵיכֶם, וּלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וָאֹהַב אֶתְכֶם נְדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ה): "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה".

תְּפִלָּה – קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית

וְעוֹד שָׁם בְּסֵפֶר "שֵׁם וּשְׁאֵרִית" מֵהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר זַצַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: …אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַבּ' הִיא דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה, דֶּרֶךְ 'קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת', שֶׁהִיא יְשִׁירָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא תִקֵּן טִמְטוּם לִבֵּנוּ וְכוּ', חִדּוּשׁ גָּדוֹל לָמַדְנוּ בָּזֶה – שֶׁאִם נִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת עַל הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ', נִזְכֶּה לִבְחִינַת קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית מֵעַל כָּל הַמְּחִיצוֹת הַמְעַכְּבוֹת וְכוּ', שֶׁמַּדְרֵגַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ, שֶׁהִיא מֵעַל גַּבֵּי חֻקֵּי הָעוֹלָם וְכוּ', אֶלָּא מִתְעַלִּים בְּבַת אַחַת וְזוֹכִים לְטָהֳרַת הַלֵּב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבְדֶרֶךְ ה' לרמח"ל (ח"ד פ"ה אות ג) זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָאָדָם מָקוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב לוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי רָחוֹק מִן הָאוֹר וּמְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ, וְהַיְנוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיִקְרָא בִשְׁמוֹ, וְאָז יִתְעַלֶּה מִן הַשִּׁפְלוּת אֲשֶׁר לוֹ בְּחֵיקוֹ – לְפִי שָׁעָה – וְיִמָּצֵא מְקֹרָב לְפָנָיו וּמַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

קַבָּלַת הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה שֶׁאֵין מוֹשִׁיעַ מִבַּלְעֲדֶיהָ.

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ' לח אות ד): אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲנִיִּים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם, כְּלוֹמַר תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ג): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", וַאֲנִי מוֹחֵל לָכֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם.

וּמַקְשֶׁה בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה": וְלִכְאוֹרָה, קָשָׁה תְּשׁוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּשְׁמַע כְּאִלּוּ הַדָּבָר קַל מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמֵר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, לֹא זְבָחִים וְלֹא קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא דְבָרִים – וְזֶהוּ בְּכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי שֶׁאָמַר לְעֵיל. וַהֲלֹא זֶהוּ יוֹתֵר קָשֶׁה מִזְּבָחִים וְקָרְבָּנוֹת, דְּקָרְבָּן יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָבִיא, אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה, וְרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה יְכוֹלִים וּמְסֻגָּלִים לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת עַל תְּשׁוּבָה וּגְאֻלָּה. וְגַם אָדָם שֶׁיָּכוֹל לִבְכּוֹת עַל כָּל צַעַר גַּשְׁמִי, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל שׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלִּבּוֹ יוֹצֵא מִכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ בֵּין חֲבֵרָיו. אוּלָם, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְרוּחָנִיּוֹתוֹ, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ לֹא יוּכַל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ לִישׁוֹן כְּדַרְכּוֹ. וּמָה עוֹד, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּלְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, עַל זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו, אֲבָל שֶׁיַּרְגִּישׁ דְּאָגָה בְּלִבּוֹ וְשֶׁיִּזְּלוּ עֵינָיו דְמָעוֹת? – מִזֶּה אֵין לְדַבֵּר כְּלָל בִּזְמַנֵּנוּ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם רַק דָּבָר קַל כָּזֶה?

אֲבָל הָאֱמֶת הוּא, כִּי הַדָּבָר קַל הוּא, כִּי לִזְכּוֹת לְקָרְבָּנוֹת וּלְתוֹרָה צָרִיךְ זְכוּת וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא מְרֻבָּה, וּבְלִי הָאֶמְצָעִים לֹא יוּכַל לִזְכּוֹת לָזֶה, כִּי יִתָּכֵן וְאֵין לוֹ הַכִּשְׁרוֹן וְהָאֳפָנִים הַדְּרוּשִׁים לִזְכּוֹת לַעֲשִׁירוּת, שֶׁמִּמָּמוֹנוֹ יוּכַל לְהָבִיא קָרְבָּן, וּלְתוֹרָה. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה לִתְפִלָּה, יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַגִּיעַ מִכּוֹחוֹ בְּעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רָחוֹק מְאֹד וְלִבּוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלוּם, בְּכָל זֹאת בְּיָדוֹ וּבְכוֹחוֹ הוּא לְהַנִּיעַ הַלֵּב, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְלָזֶה אֵין שׁוּם תֵּרוּץ וַאֲמַתְלָה, וְהוּא מֻכְרָח לְהִתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלוּתוֹ וּלְהָבִין מַצָּבוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא הֶחֱלִיף מֵרוּם אֶת חֶלְקוֹ חֵלֶק אֱלֹקִי מַמָּשׁ – בִּשְׁאוֹל, וְעָשָׂהוּ מְאֹד עָפָר וָאֵפֶר. וְעַל זֶה אֵין לְהָשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה – כִּי אִם הוּא לֹא יָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, מִי יָחוּס עָלָיו? וְאֵין זֶה תָּלוּי בְּכִשְׁרוֹנוֹת וּבִתְנָאִים מְיֻחָדִים, וְלֹא שַׁיָּךְ לָזֶה שׁוּם הִסְתַּגְּלוּת וְכַדּוֹמֶה. וְכָל מִי שֶׁרַק בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה, מְסֻגָּל לְהָבִין כִּי הוּא נִבְרָא, הַמְחֻסַּר כֹּל, וּמוּכָן בְּכָל רֶגַע לְכָל פֶּגַע, וְאֵין לוֹ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבְּרָאוֹ וְהִמְצִיאוֹ וְהִגִּיעוֹ לְמַצָּבוֹ בּוֹ הוּא נִמְצָא. וְכָל מִי שֶׁעוֹדוֹ בֵּין הַחַיִּים בַּנִּמְצָא, מֵבִין שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ אָנוּ אֵין שׁוּם חָכְמָה וְטֶבַע לְהִנָּצֵל מִפִּגְעֵי הַזְּמַן. וְרוֹאִים כַּיּוֹם, אֵיךְ שֶׁרוֹפְאִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת, וּמַמָּשׁ לְעֵינֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדְקִים חוֹלִים וּמְיַעֲצִים לָהֶם עֲצוֹתָם וְרוֹשְׁמִים סַמֵּיהֶם, מֵתִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַחוֹלִים תַּחַת יָדָם. כָּךְ הָיָה בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֵן בְּהָרַב ר' מֹשֶׁה חַיִּים אָקוּן, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָךְ הוּא בְּאַלְפֵי מִקְרִים דּוֹמִים, וְכָל הַתְּרוּפוֹת שָׁוְא וְשֶׁקֶר. וְגַם יָדוּעַ שֶׁהָרוֹפְאִים הַטִּבְעוֹנִים וְהַצִּמְחוֹנִים אוֹמְרִים כִּי כָל הַסַּמִּים הֵם מָוֶת מַמָּשׁ לַגּוּף, וְרַק לְהִזָּהֵר צָרִיךְ מְאֹד בְּמַאֲכָלִים וּדְיֶעטֶע חֲזָקָה. וְהָעִקָּר – אֵלּוּ וְאֵלּוּ לוֹקְחִים דָּמִים וְשׁוֹלְחִים רְבָבוֹת לְבֵית קְבָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעוֹלָם גֹּלֶם מַאֲמִין בָּהֶם, וּמְקִימִים מֵהֶם כָּל יוֹם אֱלִילִים חֲדָשִׁים, וּכְאִלּוּ שֶׁבַּדֶּרֶךְ וְהַשִּׁיטָה הַחֲדָשָׁה שֶׁגִּלָּה עַכְשָׁו בִּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מֵהַפְּתָאִים יוּכַל לְהוֹשִׁיעוֹ, וּמַאֲמִין בּוֹ כַּעֲבוֹדָה זָרָה.

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הַכָּתוּב בְּאִיּוֹב (ה, יח): "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶינָה". וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, נִשְׁכָּח, רַחֲמָנָא לִצְלָן, לְגַמְרֵי שֶׁהוּא מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף. וּבִנְעוּרַי, אֶזְכֹּר כִּי אֲפִלּוּ גּוֹיִם, לְהַבְדִּיל, הָיו שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְיָדְעוּ זֹאת שֶׁרַק הַתְּפִלָּה הִיא הַתְּרוּפָה הָאֲמִתִּית. וְקֹדֶם כֹּל חַיָּבִים לִזְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּמְצִיא הָרוֹפֵא וְהַסַּם הַנָּכוֹן, וְלֹא לָרוּץ קֹדֶם כֹּל לְכָל רוֹפֵא, וְרַק כְּשֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה, הוֹלְכִים לְבַקֵּשׁ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ, כַּדָּבָר הַבָּא לַאֲחֲרוֹנָה. וּמִי לֹא רוֹאֶה, שֶׁכַּיּוֹם אֵין שׁוּם יְצִיבוּת בָּעוֹלָם, וְתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן וּמִקְרָיו מִשְׁתַּנִּים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וְאֵין עַל מִי לִסְמֹךְ. וְאִם קֹדֶם הַמִּלְחָמָה הָיָה מִי שֶׁהֶאֱמִין שֶׁבַּיִת וְשָׂדֶה הוּא קִנְיָן עוֹלָמִי עֲבוּר כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הֲלֹא כְּבָר רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ שֶׁגַּם זֶה קָנֶה רָצוּץ, וְכָל מִי שֶׁסָּמַךְ עַל זֶה – נֶאֱבַד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי רַבִּים הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם הַנּוֹרָא, וְרַק הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְהִפָּרֵד מִבָּתֵּיהֶם וְנַחֲלָתָם הַיְקָרִים. וּמִי עִוֵּר וְלֹא יִרְאֶה שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אָנוּ הַכֹּל עוֹמֵד בַּאֲוִיר, וְאֵין לְשׁוּם אֶחָד מִשְׁעָן חָזָק שֶׁיּוּכַל לוֹמַר: כָּל זְמַן שֶׁזֶּה בְּיָדִי, אֲנִי בָּטוּחַ. הַזָּהָב מְאַבֵּד כַּיּוֹם לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֶת חַיֵּיהֶם, כִּי בִתְקוּפָה זוֹ שֶׁאָנוּ חָיִים, כָּל אֶחָד אוֹרֵב עַל עָשְׁרוֹ, מֵהַמֶּמְשָׁלָה עַד כָּל אֶזְרָח שֵׁנִי, וְהוּא הוֹלֵךְ נְגוּעַ לֵב עִם הַזָּהָב לַקֶּבֶר.

וְאִם כֵּן אֵפוֹא, זֹאת עֲשׂוּ וַחֲיוּ, הַשְׁלִיכוּ כָּל אֶחָד אֶל אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, אֱלִילֵי הָרוֹפְאִים וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ, וּבִינוּ זֹאת שֶׁאֵין עַל מִי לִבְטֹחַ; לֹא בְרֶכֶב הָאֲמֵרִיקָנִים, הַמְבַקְּשִׁים רַק הֲנָאָתָם בִּלְבַד, וְלֹא עַל הַסּוּסִים הַסּוֹבְיֵטִים [שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת רַק סוּסִים מְזֻיָּנִים בְּיַד הַשָּׂטָן לְהַשְׁחִית הָעוֹלָם]. וְרַק נָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ בִּבְכִיּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, וְנַרְבֶּה בִּתְפִלָּה. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהָבִין מִנַּפְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת, וְאֵינוֹ רַק גֶּשֶׁם נִפְסָד, וּבְוַדַּאי יָכוֹל לְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ שֶׁהֵפִיחַ בּוֹ הָרוּחָנִיּוּת הַזּוֹ, וּלְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד וְיִפָּסֵד לְגַמְרֵי.

וְהָעִקָּר הַיּוֹצֵא מִדִּבְרֵי הַמִּדְרַשׁ רַבָּה שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל, שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אַף שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לְתָרֵץ עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין בְּיָדוֹ תּוֹרָה וְכוּ', אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין לְקַוּוֹת לִיצִיאָה מִן הַגָּלוּת לְלֹא בְכִיּוֹת וּתְפִלּוֹת. וּכְכָל מַה שֶּׁנַּרְבֶּה וְנִתְחַזֵּק יוֹתֵר בִּבְכִיּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּבִתְפִלָּה, נוּכַל לְקַוּוֹת שֶׁשַּׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה וְנִגָּאֵל מְהֵרָה. וְלָזֶה אֵין בְּיָדֵינוּ שׁוּם תֵּרוּץ מִלְּבַד שֶׁנֶּאֱטָם לִבֵּנוּ, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְלָן הָיִינוּ כְּמֵתִים מַמָּשׁ, שֶׁהַמֵּת אֵינוֹ חָשׁ בָּאִזְמֵל, וְלִבֵּנוּ נַעֲשָׂה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּאֶבֶן דּוּמָם מַמָּשׁ, וְרַק זֶה סִבַּת הָרִפְיוֹן בַּתְּפִלָּה.

וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (אות ו) "וְאַתָּה תְצַוֶּה וְגוֹ'": זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ו) "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" – הָרָשׁ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' יח, מב): "וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל". "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן" – הַדַּל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּהּ (דניאל ה, כט): "וְהַלְבִּשׁוּ וְכוּ'". "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כִּבְיָכוֹל אֲנִי אָסוּר בִּשְׁבוּעָה עִמָּכֶם וְגוֹ'. וְעַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ "עֵץ יוֹסֵף", שֶׁלֹּא תַחֲשֹׁב הֱיוֹת הָרָשׁ וְהַדַּל רָחוֹק שֶׁתְּקֻבַּל שַׁוְעָתוֹ וְכוּ', לָכֵן אָמַר שֶׁהָרָשִׁים חֲבִיבִים לִפְנֵי ה' כְּאֵלִיָּהוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וּמִי שֶׁמַּרְבֶּה דִבּוּרִים קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ כַדָּאִי וְרָאוּי לְאוֹתָהּ אִצְטָלָא, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סימן קל), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יד, ט) – יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶה חֶפְצוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמוּבָא בְּ"טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ": וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כְּמוֹ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁאָמַר אֵיזֶה דִבּוּרִים קֳדָם ה' וְנוֹשְׁעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב (שופטים ו, יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁלִּמַּדְתָּ סַנֵּגוֹרְיָא עַל בָּנַי] וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל".

וְיָדַעְנוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת וּפְלָאוֹת, אֲשֶׁר גְּאוֹנֵי וּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים שֶׁהִרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל אֵיזֶה גְזֵרַת הַצִּבּוּר וְהַכְּלָל, וְלֹא נַעֲנוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָא לִפְעָמִים אֵיזֶה אִישׁ פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְדִבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים בְּתָם לְבָבוֹ, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְתֵכֶף נִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה. כִּי דַע, אָחִי, כִּי כְמוֹ שֶׁיֵּשׁ כְּלָל, יֵשׁ פְּרָט אֵצֶל כָּל אָדָם. לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מֵכִין עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו וְלֹא נַעֲנֶה, וְלִפְעָמִים שֶׁלֹּא בִמְכֻוָּן, וַהֲגַם שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּמְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים טוֹבִים לִפְנֵי ה', וּמָצָא עֵת רָצוֹן, וְנַעֲנֶה תֵּכֶף עַל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ.

רַק, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּוַדַּאי שֶׁצַּדִּיק קָדוֹשׁ וְטָהוֹר נַעֲנֶה עַל פִּי רֹב, רַק לְעִתִּים, חַס וְחָלִילָה, נִסְתְּמוּ שַׁעֲרֵי תְפִלּוֹת לְפָנָיו. וְזֶה הֶעָנִי, עַל פִּי רוֹב, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נַעֲנֶה, כִּי אֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתוֹ אִצְטָלָא, רַק לִפְעָמִים בְּעֵת צַר, נִצְרָךְ לְמַעְלָה דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ שֶׁל אִישׁ פָּשׁוּט, וְנַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִין דְּמַלְכָּא בָּזֶה. כִּי עַל זֶה אֵין קִטְרוּג כָּל כָּךְ, כִּי הַחִיצוֹנִים אֵינָם שׁוֹמְרִים עַל דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לִסְתֹּם מִלַּעֲלוֹת, כִּי טָח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם. עַל כֵּן, לִפְעָמִים, אָדָם מְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ, לְהַבְדִּיל, בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי, אַךְ נִמְצָא לוֹ לְפִי שָׁעָה עֵת רָצוֹן, וּמִתְעַלִּים הַדִּבּוּרִים מְאֹד מְאֹד וְנוֹשָׁע הוּא וְעוֹד אֲחֵרִים עִמּוֹ.

וְכָתַבְתִּי כָּל אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבָּחוּן וּמְנֻסֶּה כִּי הַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד לְטַמְטֵם הַלֵּב, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד.

וְכַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בְּ"אַגָּדַת בְּרֵאשִׁית" (פרק מד, ג) מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּשָׁמִים, וְהָיְתָה שָׁם אַלְמָנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ לָהּ הַתַּנּוּר שֶׁל חֵרֶס שֶׁבָּנְתָה, וְהַמַּיִם יְכוֹלִים הָיוּ לְקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְהוֹעִילָה תְפִלָּתָהּ נֶגֶד כָּל הַצִּבּוּר שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים, וַה' שָׁמַע תְּפִלָּתָהּ וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, כִּי הִיא הִתְפַּלְּלָה מִלֵּב שָׁלֵם וּמֵעֹמֶק הַלֵּב יוֹתֵר מֵהֶם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5