א. "עיצומו של יום מכפר"

——–

יש להתבונן בכוחו של יום הכיפורים, אשר בו מעביר הבורא אשמותינו בכל שנה ושנה, מה נשתנה ומה נפעל ביום זה להיות "יומא גרים" – עיצומו של יום מכפר?

הגמ' ביומא דף פו ע"א: ארבעה חילוקי כפרה:

א. עבר אדם על מצות עשה ושב בתשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: "שובו בנים שובבים".

ב. עבר על לא תעשה ועשה תשובה – תשובה תולה ויוה"כ מכפר, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם".

ג. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה – תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין, שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם".

ד. מי שיש בו חילול ה', כולן – תשובה ויוה"כ ויסורין – תולין, ומיתה מכפרת.

נתבונן בב' חילוקי כפרה האחרונים – השלישית והרביעית – שבהם התשובה תולה ויסורים ממרקין, וכן בחילול ה' שכולן תולין ומיתה מכפרת, הרי ברור דיסורים ומיתה המכפרים אין זה באמצעות תשובה נוספת, דהתשובה שעשה כבר תלתה לו, ורק נצרך יסורים ומיתה למרק לו חטאו, כך פשט הדברים, והיינו דהיסורים או המיתה שיבואו עליו הם שישלימו מצד עצמם את תשובתו של החוטא.

א"כ מכאן נלמוד שגם בחלוקה השניה – עבר אדם על "לא תעשה" ועשה תשובה, תשובה תולה ויוה"כ מכפר – היינו מאליו מצד עצמו ללא צורך בתשובה נוספת, דומיא דחלוקה שלישית ורביעית.

וכמו כן בחלוקה השלישית והרביעית, שיום כיפור תולה היינו תולה מאליו, מצד עיצומו של יום.

ובאמת כן הוא דעת רבי בגמ' יומא פה ע"ב: רבי אומר: על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכיפורים מכפר. ומסקנא דגמ', דמתניתין נמי כרבי דתשובה בעי יוה"כ, ואילו יוה"כ לא בעי תשובה, דעיצומו של יום מכפר גם בלא תשובה.

ולדברינו הכוונה לרבי דאין צריך תשובה ביום כיפור עצמו, אבל ודאי בעי תשובה קודם כיפור, וקאמר הגמ' דתשובה שעשה קודם כיפור אינה משלימה אלא דבעי כיפור, ואילו כשמגיע כיפור נגמרת הכפרה מאליה ולא בעי תשובה עמו. (וכך גם הוא לחד תירוצא בהגהות מיימוניות הלכות ת"ת פרק ג' אות ב').

וזה ברור, דאל"כ מהו הנאמר בחלוקה הרביעית – "מיתה מכפרת", וכי "מי גבר יחיה ולא יראה מוות", א"כ מהו דהמיתה מכפרת? אלא ודאי דהכוונה בהדי זה שעשה תשובה קודם מותו, וזהו מיתה לא בעי תשובה, שימות דוקא מתוך תשובה היות דעשאה קודם, ואילו תשובה בעי מיתה.

העולה לנו, דלדעת רבי יוה"כ מכפר גם ללא תשובה ביומו, אלא די במה שעשה תשובה קודם, ועיצומו של יום מכפר, ובגמ' שם מבואר דאין זה סותר למשנה.

ולהאיר ענין זה, ראשית עלינו להבין דעצם התשובה בכלל היא אינה שכלית, והינה הרבה יותר "חוקה" מאשר "משפט", (וכפי שביארנו זאת באריכות לעיל פרשת "שופטים"), דהרי כיצד יתכן שהאדם שעשה עוון ובזה יצר והיווה מציאות, כמבואר בנפש החיים (שער א' פ"ג, ד) מה הורס החוטא בחטאו בעולמות העליונים, והנה בחרטה ווידוי נעלמה המציאות ההרסנית, אלא כאמור, דמעיקרא כל עצם התשובה הינו חוק של חסד שחקק הקב"ה קודם שנברא העולם, דהתשובה נבראה קודם העולם.

וכאן א"כ תיפול שאלה, מאחר והתשובה הינה חסד ה' וזמנה כל השנה, מה אם כן נעשה ונפעל ביום הכיפורים, מילא יום המיתה אפשר להבין שהוא מסיים תיקונו של אדם, ובהתפשטות הנשמה מהגוף חוזרת היא לטוהר רוחניותה כמקודם, אולם מה נפעל ביום כיפור בנשמת האדם אחר שהיא בתוך גופו עדיין? ואם תאמר בגלל הצום שמתענה האדם בכיפור, זה אינו, שהרי וכי אם יצום אדם יום אחר בשנה יועיל לו? בודאי לא, ואם כן מה נפעל ביום כיפור שיהווה טהרה לנפש האדם?

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5