——–
אנשים רבים רואים שאינם דואגים ומפחדים ותולים זאת בביטחונם בה' בעוד שלמעשה זהו ביטחונם העצמי. יש אופנים שונים בהם יכול האדם לבחון את עצמו האם באמת בוטח הוא בה', ונביא כמה מהם, ומה תועלת שמביא הביטחון לעבודת ה' מספר "חובת הלבבות" שער הביטחון, וממה שנמצא בשאר הספרים הקדושים.
מבחן א: מובא בחובות הלבבות (שער הבטחון פ"א): "שיש לבעל הביטחון מנוחת הנפש מהדאגות המאפשרות לו להתמסר לעבודת ה"'. עד כאן לשונו. בזאת יבחן האדם את עצמו האם שרוי הוא בשלווה וברגיעה בלעדי הסיבות כמו עימהן, ויבחן את פחדו ודאגתו כאשר רופא, חס וחלילה, נואש מבריאותו, או, חס וחלילה, כאשר מקור פרנסתו נסתם, כי הלא הביטחון מחייב להיות באותו מצב של שלווה עם הסיבות ובלעדיהן.
מבחן ב: "שאין הוא תלוי בבני אדם, והוא לא מצפה לעזרתם ולא משתדל למצוא חן בעיניהם, והוא לא מחניף להם ולא מסכים עימהם בדברים הנוגדים לעבודת ה' ולא מפחד מהם ולא מהסס מלהוכיחם".
מבחן ג: האם מסתפק הוא בממונו או שואף להגביר את הונו ולא שמח בחלקו. הבוטח האמיתי יודע שדי לו בהשתדלות מועטת כדי שתשרה הברכה בעזרת ה'. לעומת זאת המשתדל בכל כוחו מוכיח שאמונתו תלויה בסיבות, וחושש שבלעדיהן תמעט פרנסתו. כן היה הרב הצדיק אליהו לאפיאן זצ"ל אומר, שההסתפקות והביטחון שלובות זו בזו. כן כתב בשל"ה בשער האותיות אות ס' סיפוק.
מבחן ד: הכעס. כאשר נעשה דבר שלא לרצונו, יבחן אם כועס הוא. אם ביטחונו בה' חזק, מאמין שגם בהעדר הסיבה לא ייעדר כל צורכו, וכך לא יגיע לידי כעס. על כן אמרו רבותינו ז"ל: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", משום שעבודה זרה היא שלילת האמונה שהכל מאתו יתברך. זוהי בדיוק דרכו של הכועס – היות שמאמין הוא במקרה, כועס בהעדרו, כמובא במדרש רבה (צ, י) שהקפיד הקדוש-ברוך-הוא על יעקב אבינו ע"ה כשאמר לבניו "למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח" (בראשית מג, ו), וכאילו תלה את צרתו בסיבת בניו שהם גרמו לירידת בנימין למצרים, והיה לו להאמין שכך גזר ה'.
מבחן ה: הקנאה וצרות העין. יראה בעצמו האם צר לו בשמעו בשורה טובה כעושר וכדומה הנשפע לחברו, או שמשתתף הוא בשמחתו, וכמו כן כשחס וחלילה שומע דבר צרה על חברו בן אומנותו או המתחרה עמו – האם שמח הוא או עצב, בזאת ניכרת אמיתות ביטחונו. הבוטח יודע שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה, ומה שמגיע לו אף אדם לא יוכל לקחת ממנו, ודבר שלא מגיע לו – שום השתדלות שבעולם לא תעזור לו להשיגו. על כן צריך לשמוח בכל מעשי ה' והנהגתו בעולמו. יתרה מזו, הקנאה היא ממש ככפירה, שמראה בזאת שדעתו אינה נוחה מהנהגת הקדוש-ברוך-הוא, ולפי דעתו הייתה צריכה להיות ההנהגה באופן שונה.
מבחן ו: הגאווה. גם על זה אמרו רבותינו ז"ל: "כל המתגאה כאילו כופר בעיקר ועובד עבודה זרה", ומאותו הטעם כדלעיל, כי מעשהו כמעשה העובד עבודה זרה – שמאמין בעצמו ובכוחו, "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ועל כן מתגאה. לו היה משים ביטחונו בה', היה יודע ומבין שאין לאדם לייחס לכוחו ולעצמיותו שום פעולה והצלחה, והגאווה והגדולה – לחי העולמים.
מבחן ז: ביטול תורה ותפילה. הבוטח בה' לא יבטל את קביעות תורתו וזמן תפילתו בשביל עסק משא ומתן, כי יאמין שאין ביכולת שום מניעת משא ומתן להפסיד חלקו שנקצב לו משמים, ובפרט כשנמנע הוא ממשא ומתן עבור תורה ותפילה, בודאי ישלח לו ממקום אחר כפל כפליים.
מבחן ח: הוצאות שבת, הוצאות בניו לתלמוד תורה, לצדקה וכו' – הבוטח בה' לא יימנע מהוצאות אלו באמונתו שהכל נקצב מראש השנה עד ראש השנה מלבד הוצאות אלו.
מבחן ט: עוד מסימני הבוטח – שנותן הודאה על כל שפע וטובה שמגיע אליו, וכשלא נותן הודאה, מראה שמייחס השפע לכוחו, כן מובא בספר "קב הישר". ודבר זה השכל מחייבו, שהרי כשמקבל מחברו מתנה בערך פרוטות או על כל טובה וחסד שעושה לו חברו – תכף נותן לו הודאות וברכות, ואילו כשמזדמן לו רווח שבא לו ממשא ומתן וכדומה, אפילו רווח גדול – אין נותן תודה לה' יתברך, בזה מראה שמייחס זאת לעוצם ידו.
מבחן י: המאמין באמת בוחל וסולד ממעוננים, מכשפים, מגלי עתידות למיניהם, ואף מתרחק מאד מחכמי כף היד וחכמת הפרצוף המזייפים הרבים שיש בימינו. מלבד האיסור החמור הכרוך בהליכה אצל שכאלו, עוד מכחיש אצלו את האמונה התמימה, וכנאמר (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלהיך", שהוזהרנו בזה לא לחקור אחר העתידות. המאמין האמיתי פונה בכל הצטרכיותיו בתפילה ובתחנונים ישר לכתובת, וכנאמר (תהלים קמה, יח): "קרוב ה' לכל קוראיו", ואינו נבהל ולא מתפחד משום כשפים וקשרים, בהיותו יודע כי גם המה כפופים לגזירת א-ל עליון על מי ועד כמה ישלטו באדם, ועוד דע כי בכוח אמונת "אין עוד מלבדו" יש לשבר את כל הקשרים והכשפים שלא יוכלו לשלוט עליו, וגם אם כבר שלטו עליו – שירדו ממנו והיו כלא היו. (ומבואר ענין זה באריכות בספר "נפש החיים" שער ג' פרק יב)
מבחן יא: המאמין בפרנסה שהיא מאת ה' לא ימנע מלמסור בניו לת"ת ולישיבות קדושות דוקא, המאמין לא ידאג כלל לעתיד פרנסתם ובפרט כשהוא על חשבון סכנת קיפוח נשמתם – למוסרם חלילה לחינוך בלתי טהור, וכמו כן המאמין לא ימנע מתת את בתו לחתן ת"ח וירא שמים העוסק בתורה יום ולילה, ולא ידאג וירחם על עתידה של בתו, כי יאמין במה שנאמר: ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…