א – בֶּגֶד אָפְנָה – הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ?

——–

לו בהזדמן נכתבים פרקים אלו לִקְרַאת יְמֵי קַיִץ הבאים, כָּל אֲשֶׁר רֵיחַ יִרְאַת שָׁמַיִם בְּקִרְבּוֹ, חִיל וּרְעָדָה יֹאחֲזֵהוּ. חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה לִקְרַאת כָּל תְּקוּפַת קַיִץ: כֵּיצַד תַּעֲבֹר עָלָיו תְּקוּפָה זוֹ, מְלֵאַת הַנִּסְיוֹנוֹת? תְּקוּפָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה – מֵעֶצֶם יָמֶיהָ – כֹּחוֹת הַפִּתּוּי, הַגֵּרוּי וְהַטֻּמְאָה בְּמִשְׁנֵה כֹּחוֹת, יָמִים חַמִּים "הַמַּצְדִּיקִים" לִלְבֹּשׁ לְבוּשׁ קַלִּיל וְקֵיצִי, יָמִים אֲשֶׁר הַחַמָּה בְּתֹקֶף זְרִיחָתָהּ, מְפַתָּה וּמְגָרָה לְהַנְצִיץ וּלְהַבְלִיט כָּל הַמּוֹשֵׁךְ לָעַיִן וְלַלֵּב. הַיָּמִים, יְמֵי תְּסִיסָה וּפֻרְקָן, לְאַחַר תְּקוּפַת הַחֹרֶף הַמְחַיֶּבֶת צְנִיעוּת וּסְגִירוּת, בְּרָצוֹן אוֹ שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן, וּבַמֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַפֻּרְקָן אִם לֹא בְּלִרְאוֹת וּבִלְהֵרָאוֹת, וְזֹאת עַל יְדֵי טִיּוּלִים, בִּלּוּיִים, כְּנָסִים, אוֹ סְתָם יְצִיאוֹת רְחוֹב לְלֹא טַעַם וְסִבָּה. יָמִים שֶׁיֵּשׁ מַה לִּרְאוֹת לָרוֹצֶה לִרְאוֹת, יָמִים שֶׁיֵּשׁ חֵשֶׁק וְתַאֲוָה, לְהֵרָאוֹת בָּהֶם לָרוֹצֶה לְהֵרָאוֹת.

כִּי הַכֹּל רוֹאִים וְנִרְאִים בְּיָמִים אֵלּוּ בִּבְהִירוּת, לְלֹא עָבִים הַמְכַסִּים. כָּל הֲצָצָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, אֵינָהּ מִתְפַסְפֶסֶת, יָשָׁר קוֹלַעַת בְּאֵיזֶה מִשְּׁלִיחֵי הַשָּׂטָן, שֶׁ"זָכָה" לִהְיוֹת עֶבֶד לַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן, לְהַכְשִׁיל וּלְהַפִּיל חֲלָלִים רַבִּים, ה' יִשְׁמְרֵנוּ.

כִּי לֹא מְעַטִּים הֵמָּה שְׂכִירָיו שֶׁל אוֹתוֹ שָׂטָן, הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם בֶּאֱמוּנָה לְמַלְכָּם. וְהַפֶּלֶא, כִּי הַצְלָחָתוֹ גַּם בְּנָשִׁים יְרֵאוֹת הַשֵּׁם, לְקִיחָתוֹ אוֹתָם לִשְׁלוּחָיו אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׂפַת חֲלַקְלַקּוֹת, בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֶתֵּר – נִשְׁקוֹ הֶחָזָק וְהַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר – אֲשֶׁר בּוֹ הִפִּיל רַבִּים וְטוֹבִים, שֶׁלֹּא נָתְנוּ לִבָּם לְהָבִין, שֶׁכָּל עֵצָה הַבָּאָה מִמֶּנּוּ אֵינָהּ אֶלָּא מִכְמֹרֶת לָצוּד נֶפֶשׁ נְקִיָּה.

תִּתְבּוֹנֵן נָא כָּל אִשָּׁה כְּשָׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, אוֹדוֹת בִּגְדֵי הָאָפְנָה – הֲלַנוּ הֵם, אוֹ אִם לְצָרֵינוּ?

וְזֹאת בְּשָׁאֳלֵךְ אֶת עַצְמֵךְ מִסְפַּר שְׁאֵלוֹת:

א. וְכִי יִצְרֵךְ הַטּוֹב הוּא הַמְנִיאֵךְ מִלִּלְבֹּשׁ שִׂמְלָה אֲרֻכָּה כַּדִּין?

ב. וְכִי יִצְרֵךְ הַטּוֹב וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּקִרְבֵּךְ, הוּא שֶׁאוֹמֵר לָךְ לִלְבֹּשׁ עַד הַבֶּרֶךְ, אוֹ מְעַט יוֹתֵר באופן אֲשֶׁר בִּישִׁיבָה רְגִילָה מִתְגַּלֵּית הָרֶגֶל?

ג. יִצְרֵךְ הַטּוֹב וְהַטָּהוֹר, שֶׁנָּטַע בָּךְ הַבּוֹרֵא, מִמֶּנּוּ בּוֹעֵר בָּךְ "הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה", לָלֶכֶת בִּלְבוּשׁ צַר, הַמַּבְלִיט אֶת אֵבְרֵי גּוּפֵךְ?

ד. הַמַּלְאָךְ טוֹב, שֶׁרוֹצֶה טוֹבָתֶךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הוּא הַמּוֹרֶה לָךְ דֶּרֶךְ זוֹ, לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד שָׁקוּף, אוֹ גַּרְבַּיִם שְׁקוּפוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּן הִנָּךְ בִּכְלָל "מַחְטִיאַת הָרַבִּים"?

ה. מִנִּשְׁמָתֵךְ הַטְּהוֹרָה וְהַקְּדוֹשָׁה, נִזְעֶקֶת לָךְ הַזְּעָקָה לִלְבֹּשׁ פֵּאָה, וּבִפְרָט אֲרֻכָּה, אוֹ עִם סְרָטִים וְכַדּוֹ', אֲשֶׁר בָּהּ הִנָּךְ פּוֹרֶצֶת גָּדֵר, לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר כִּסּוּיֵי הָרֹאשׁ, הַמְחֻיָּבוֹת לִנְשׁוּאוֹת?

מִמִּי בָּאוֹת עֵצוֹת אֵלּוּ, אִם לֹא מֵהַשָּׂטָן, הַמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֵׁךְ בְּתַחְבּוּלוֹת, כְּדֵי לְאַבְּדֵךְ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת.

וְעֻבְדָּה חַיָּה לְכָךְ:

זֶה עַתָּה יָצָאנוּ מֵחַג הַפֶּסַח, חַג הַסָּנֵגוֹרְיָא הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, בְּהַחְמִירָם חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וּמֻפְרָזוֹת, לְהַדֵּר בְּמִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ וּשְׂאוֹר, בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הַזְּהִירוּת וְהַחֻמְרוֹת בְּמַשֶּׁהוּ חֲשַׁשׁ אֲכִילַת חָמֵץ.

בְּלִי סָפֵק, יוֹצְאִים אָנוּ מֵחַג קָדוֹשׁ זֶה, מְלֵאִים בִּמְלִיצֵי יֹשֶׁר, הַמְסַנְגְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמֵּאַהֲבָתָם לְבוֹרְאָם, נִזְהָרִים וּמַחְמִירִים וּבוֹרְחִים מִתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי הֶתֵּר כְּדֵי לֹא לְהִכָּנֵס לְסָפֵק שֶׁל אִסּוּר, וְאוּלַי כְּבָר הַמָּשִׁיחַ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא מִסָּנֵגוֹרְיָא זוֹ, וְאוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ אָמְרוּ: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל.

אֲבָל דָּא עָקָא, שֶׁתֵּכֶף לְאַחַר הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עִם כָּל סַנֵּגוֹרָיו, בְּבוֹא תְּקוּפַת קַיִץ, דּוֹחֶה הַשָּׂטָן בִּמְחִי יָד אֶת כָּל הַסָּנֵגוֹרִים, וְסוֹתֵם פִּיהֶם, בְּאָמְרוֹ: עַם זֶה "מְדַקְדֵּק בְּאֵיכָה, וּמְזַלְזֵל בִּקְרִיאַת שְׁמַע".

אוֹתָן נָשִׁים מְדַקְדְּקוֹת בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר בִּלְעֲדֵיהֶן, וּמְזַלְזְלוֹת בַּאֲבִיזְרֵי "עֲרָיוֹת", הַחְטָאַת הָרַבִּים, גֵּרוּי יְצָרִים, כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנַאי בְּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל.

אוֹי, מִי יִסְתֹּם פֶּה מְקַטְרֵג זֶה? הֲלֹא הוּא תָּפַס אוֹתָנוּ בֶּעָווֹן הָרָגִישׁ בְּיוֹתֵר, הַמֵּבִיא לְקֶצֶף ה' עַל עַמּוֹ "וְרָאָה בְּךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", וְעוֹד בְּמִי הוּא נִדְבַּק? לֹא פָּחוֹת, כִּי אִם בִּנְשׁוֹת בְּנֵי הַתּוֹרָה. נָשִׁים הַמְאַפְשְׁרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, גִּבּוֹרוֹת חַיִל "הַמְנַטְּרָן לְגַבְרַיְהוּ, עַד דְּאָתוּ מִבֵּי מִדְרָשָׁא". אוֹתָן נָשִׁים הַמְגַדְּלוֹת בְּנֵיהֶן לְתַלְמוּד תּוֹרָה, הַשֻּׁפְרָא שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל, אוֹתָן דַּוְקָא תָּפַס הַשָּׂטָן בַּאֲבִיזְרֵי הֶעָווֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר- עֲרָיוֹת.

"אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּגִּידוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר"?

-כֵּיצַד הִצְלִיחַ הַיֵּצֶר לֶאֱטֹם אָזְנָן שֶׁל אוֹתָן הַנָּשִׁים הַמּוֹרוֹת הֶתֵּר לְעַצְמָן לִלְבֹּשׁ לְבוּשׁ קָצָר, צַר, שָׁקוּף, גַּרְבַּיִם שְׁקוּפוֹת, פֵּאוֹת הָאֲסוּרוֹת לַהֲלָכָה, וּבְשׁוּם אֹפֶן אֵינָן מִשְׁתַּכְנְעוֹת לְהָבִין דָּבָר פָּשׁוּט, וְהוּא, שֶׁלְּבוּשִׁים הַנַּ"ל – לֹא יִתָּכֵן, אֶלָּא שֶׁבָּאִים, אוֹ מִיֵּצֶר הַטּוֹב, וּמִמֵּילָא עוֹשִׂים בְּזֶה נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא, וּמְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ, וּמְקָרְבִים אֶת הַגְּאֻלָּה, אוֹ שֶׁהֵם מִצַּד הַשָּׂטָן, לְהַכְעִיס אֶת ה', וּלְרַחֵק אֶת הַגְּאֻלָּה. אֵין כָּאן מָקוֹר שְׁלִישִׁי הַדּוֹחֵף לַלְּבוּשִׁים הַנַּ"ל. וְאִם כֵּן, כַּמָּה שֵׂכֶל וְהִגָּיוֹן צָרִיךְ כְּדֵי לְהָבִין שֶׁבִּגְדֵי אָפְנָה אֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא עֲצָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, וּמִמֵּילָא מַכְעִיסִים הֵמָּה אֶת ה'.

נִתְבּוֹנֵן! מֵאַיִן יוֹצְאִים וְנוֹבְעִים בִּגְדֵי אָפְנָה אֵלּוּ, מִבָּדָ"ץ שֶׁל עֵדָה הַחֲרֵדִית? הֲלֹא מִבֵּית דִּינָם שֶׁל גּוֹיֵי אֶרֶץ, פּוֹשְׁעִים, מְנָאֲפִים, שֶׁכָּל חָכְמָתָם לְהָרַע, לְהַמְצִיא בִּגְדֵי גֵּרוּי יְצָרִים.

וְעוֹד תִּתְבּוֹנֵן נָא כָּל אִשָּׁה בְּשֵׂכֶל יָשָׁר, בְּלָבְשָׁהּ בִּגְדֵי אָפְנָה אֵלּוּ, הַאִם זֶה גּוֹרֵם לָהּ לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר טוֹב? לְיִרְאַת שָׁמַיִם יוֹתֵר. לִדְבֵקוּת בַּה' יוֹתֵר? אוֹ תֵּכֶף בְּלָבְשָׁהּ בְּגָדִים אֵלּוּ, תֵּכֶף מַרְגֶּשֶׁת רָצוֹן לִפְרִיקַת עֹל, הַרְחָקָה מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, הִתְפַּתְּחוּת תַּאַוְתָּנִית, וְעוֹד. אִם כֵּן, זֶהוּ הַמּוֹכִיחַ, מֵאֵיזֶה מָקוֹר נוֹבַעַת אָפְנָה זוֹ – מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים, אוֹ מִבּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמַּיִם.

וְעוֹד, מַה הֵן תּוֹצְאוֹת לְבוּשׁ זֶה, כַּמָּה הֶרֶס וְחֻרְבָּן גָּרְמוּ אוֹתָן לְבוּשִׁים, בִּהְיוֹתָם מַזְמִינִים פֶּשַׁע וְעָוֹן וַחֲרָטָה שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה לְאוֹתָהּ הַלּוֹבַשְׁתָּן.

אֶת מִי מַזְמִינִים, וּלְמִי קוֹרְצִים לְבוּשִׁים אֵלּוּ, אִם לֹא לְהַפּוֹרְקֵי עֹל וּפוֹרְצֵי גָּדֵר?

וְכִי חוֹשְׁבוֹת אוֹתָן נָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁטֹּהַר לִבָּן הוּא הַדּוֹחֲפָן וּמַמְרִיצָן לְכַלְכֵּל מַעֲשֵׂיהֶן? הֲלֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל: צַדִּיקִים – יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן. כְּלוֹמַר, מַנְהִיגָן. רְשָׁעִים – יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטָן. בֵּינוֹנִים – וְזֶה וְזֶה שׁוֹפְטָן. אִם כֵּן, נַחֲשִׁיב עַצְמֵנוּ כְּבֵינוֹנִים, וְלָמָּה לֹא נַחְשֹׁד שֶׁזּוֹ שְׁפִיטַת וְהַנְהָגַת הַיֵּצֶר הָרָע? וְלֹא יְהֵא אֶלָּא סָפֵק, וַהֲרֵי "אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי", וְאֵיךְ סָפֵק זֶה יַכְרִיעַ אֶת הַלְּבוּשׁ הַטָּהוֹר וְהַצָּנוּעַ לְכֻלֵּי עָלְמָא?

וּבִפְרָט שֶׁאֵין זֶה סָפֵק אִסּוּר בְּעָלְמָא – שֶׁגַּם הוּא חָמוּר. זֶהוּ סָפֵק הַנּוֹגֵעַ לֶעָווֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר – "עֲרָיוֹת", הַחְטָאַת הָרַבִּים בְּהִרְהוּרִים – לְכָל הַפָּחוֹת, וְהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה.

(וְאוֹי לָנוּ שֶׁלְּכָךְ הִגַּעְנוּ, שֶּׁצְּרִיכִים לְשַׁכְנֵעַ בְּכָךְ, שֶׁאוּלַי זֶה "סָפֵק" וְלָבוֹא רַק מִדִּין "אֵין סָפֵק מוֹצִיא וַדַּאי", וְגַם אַחַר זֶה כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי?!)

זֹאת, וְעוֹד!

מָה עִם חִלּוּל ה' הַנּוֹרָא, אִם נְשׁוֹת בְּנֵי תּוֹרָה הוֹלְכוֹת בְּבִגְדֵי גֵּרוּי, הַמְנַאֲצִים אֶת ה' וּמַחֲטִיאִים אֶת עַמּוֹ? מַה יֹּאמְרוּ אוֹתָן הַמְרֻחָקוֹת, וּבִפְרָט אִם תֵּדַעְנָה אוֹתָן הַמְרֻחָקוֹת אֶת הַדָּבָר הַיָּדוּעַ, שֶׁבִּגְדֵי נְאָצָה אֵלּוּ, שֶׁלּוֹבְשׁוֹת "הַחֲרֵדִיוֹת", מְגָרִים אֶת הַיֵּצֶר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִלְּבוּשׁ הַפָּרוּץ שֶׁל אֵלּוּ הַמִּתְהַלְּכוֹת כִּבְהֵמוֹת, חַסְרוֹת הַבּוּשָׁה וַאֲצִילוּת הַנֶּפֶשׁ, הַמַּפְקִירוֹת עַצְמָן לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ". אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁ"עֲרָיוֹת" הַמָּצוּי אֶצְלֵנוּ, גָּרוּעַ מִשֶּׁלָּהֶן מִבְּחִינָה מְסֻיֶּמֶת.

זֹאת, וְעוֹד פֶּלֶא נוֹסָף-

מֵאָז וּמִתָּמִיד עַם יִשְׂרָאֵל כָּפוּף לְדַעַת תּוֹרָה, וּבְכָל דּוֹר וְדוֹר שָׁתַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים בְּיִשְׂרָאֵל (וּכְמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ בִּקְרִיאַת קֹדֶשׁ בַּסּוֹף הפרק, וְיֵשׁ לְשַׁעֵר, שֶׁהַרְבֵּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מֵחֹסֶר יְכָלְתָּם וּמֵחֹסֶר מִשְׁמַעְתָּם, מָצוּי פִּרְצַת הַלְּבוּשׁ בְּבָתֵּיהֶם, וְאִם כֵּן, מַה יֵּשׁ לִלְמֹד מֵהֵם, הֲרֵי זוֹ "דַּעַת תּוֹרָה" שֶׁל נְשׁוֹתֵיהֶם וְלֹא שֶׁלָּהֶם), וְדַעְתָּם – דַּעַת תּוֹרָה – נִתְפַּרְסְמָה לֶאֱסֹר בְּאִסּוּר מֻחְלָט לְבוּשֵׁי "הֶתֵּר" הַנְּהוּגִים הַיּוֹם בְּבָתֵּי הַחֲרֵדִים. וְאוֹתָם הַמּוֹרִים הֶתֵּר, נוֹתְנִים כָּתֵף סוֹרֶרֶת לִגְדוֹלֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, וְסוֹמְכִים עַל "דַּעַת תּוֹרָה" שֶׁל אוֹתָם שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּסּוֹגְרַיִם לְעֵיל.

מִי לֹא יִרְאֶה אֶת כְּאֵבָם שֶׁל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְאַבְרְכֵי יִשְׂרָאֵל, הַשּׁוֹאֲפִים לְגַדְלוּת בְּתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וַעֲשַׁן שְׂרֵפַת נִשְׁמָתָם יוֹצֵא מִתּוֹךְ בְּנֵי בֵּיתָם וּמִשּׁוֹכְבֵי חֵיקֵיהֶם, לִשְׂרֹף וּלְאַבֵּד אֶת יְגִיעָתָם וַעֲמָלָם.

חֲבָל שֶׁאוֹתָן נָשִׁים אֵינָן שׁוֹמְעוֹת וְיוֹדְעוֹת אֶת זַעֲקָתָם הַפְּנִימִית שֶׁל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, הַנֶּאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים מִנִּסְיוֹנוֹת הַנִּמְטָרִים עֲלֵיהֶם בְּלֹא יוֹדְעִין, מֵאוֹתָן נָשִׁים…

יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּגְדֹּר ה' פִּרְצוֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ רוּחַ קְדוֹשָׁה שֶׁיְּעָרֶה עָלֵינוּ לְהָבִין מָה רְצוֹנוֹ בָּאֱמֶת, וְיִתֵּן בָּנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ לְבָבֵנוּ הַסּוֹרֵר, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

בפרק זֶה פְּנִיָּתֵנוּ מְיֻחֶדֶת לִנְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּאֲשֶׁר בְּרֹב הַמִּקְרִים הַחִזּוּק נִצְרָךְ לָהֶן.

וְכַמּוּבָן, הַדְּבָרִים צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲמוּרִים בְּכֵפֶל כִּפְלַיִם שֶׁל חֻמְרָא, וּבִדְבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים, לְבַעֲלֵיהֶן, כַּאֲשֶׁר הַפְּרָצוֹת הַנּוֹרָאוֹת נוֹבְעוֹת מִדְּרִישָׁתָם. וְדַי לַמֵּבִין.

פֵּרַטְנוּ אֶת עִנְיַן צְנִיעוּת הַלְּבוּשׁ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים עַל "הַהַנְהָגָה הַצְּנוּעָה כְּדִבּוּר שָׁקֵט, שִׂיחָה עִם גְּבָרִים, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, אֲשֶׁר שׁוּם צְנִיעוּת הַלְּבוּשׁ – וְלוּ הַמְהֻדֶּרֶת בְּיוֹתֵר – לֹא תְּכַסֶּה פֶּשַׁע "פִּרְצַת הַהַנְהָגָה" – הַחֲמוּרָה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִפִּרְצַת הַלְּבוּשׁ.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר: הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
מראות הצובאות

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5