ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
יכול אדם לקדש לחברו שאינו יודע לקדש, ויחזור שוב לקדש לבני ביתו. [וכן שכנה יכולה לקדש לחברתה שלא יודעת לקדש]. ולענין טעימה מהיין, ישנן שתי אפשרויות: א. שישתה רביעית יין [ויחשב לו "קידוש במקום סעודה" כדלהלן], ואז הוא יוצא ידי חובת קידוש, ורשאי לקדש שוב לבני ביתו. ב. שלא יטעם מהיין כלל אלא השומע יטעם לפחות רוב רביעית [41 גרם], ואז המקדש לא יוצא ידי חובת קידוש.
שאלה: יש להבין באפשרות א', מאחר והמקדש יצא ידי חובה בקידוש, היאך יכול לחזור ולקדש שוב לבני ביתו? תשובה: ישנו כלל בברכת המצוות: "אף על פי שיצא, מוציא". דהיינו אף על פי שכבר יצא ידי חובה בעשיית המצוה עם ברכתה, רשאי להוציא את אחרים ידי חובתם. כגון, חולה שלא בא לבית הכנסת בראש השנה ולא שמע תקיעות שופר, רשאי התוקע לברך ולתקוע לו שוב, אף שהתוקע עצמו כבר יצא ידי חובה בבית הכנסת. כי כל ישראל ערֵבים זה לזה, דהיינו שאני ערב עבור אותו יהודי שעדיין לא קיים את המצוה, ועלי לזכותו ולהוציאו ידי חובה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…