אימת המשפט

——–

בספר "לקח טוב" ממחיש נפלא את אימת המשפט הצריכה להיות באמת, ומאידך את הגחוך הנורא המצוי אצלנו":

"אמרו לו [תלמידי רבי יוחנן בן זכאי לרבם]: רבנו, ברכנו. אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? אמר להם: ולואי תדעו, כשאדם עובר עברה אומר, שלא יראני אדם. (ברכות כח.)

הספור שלפנינו ממחיש את גדל ההבדל בין פחד בני האדם ממשפט בשר ודם, לבין פחדם מדין ראש השנה.

מהלך אדם בחוצות מוסקבה. על כל צעד ושעל הוא מלא חשדנות שמא עוקבים אחריו, שמא יעצרוהו לפתע פתאום על לא עול בכפו. ואם יעצרוהו, יודע הוא היטב מהי מדת סאת היסורים הצפויה לו. ולפתע… נעצרת מכונית לידו, לכאורה מכונית אזרחית, ומתוכה מגיח איש חסון המציג את עצמו כסוכן חשאי של המשטרה. בלי אמר ודברים הוא דוחף את קרבנו אל תוך המכונית. משיצאו לדרך, הפטיר הסוכן במלים קצרות: "הנך צפוי לעמד לדין בקרום! ", והחל לדהר לעבר תחנת המשטרה.

לשמע הדברים נחרד האיש עד מאד, והחל לשקע בהרהורים נוגים ביותר. הוא הבין היטב את משמעות העמידה לדין במדינה אשר אין בה צדק ומשפט. אדם יכול להיות חף מפשע, ובכל זאת הוא עלול להענש בענשים חמורים ביותר. בעיני דמיונו חזה האיש את הדברים הגרועים ביותר. יתכן, הרהר, שאני צפוי למאסר ממשך, ואולי גם עם עבודת פרך; שמא יגלוני לסביר, ואולי יגזר עלי אשפוז בבית חולים לחולי רוח. גם ענשים חמורים יותר לא נעדרו ממחשבתו. יהיו הדברים אשר יהיו, מצבי חמור מאד סכם לעצמו. ויגון עמק מהול בחרדה נוראה אפף אותו.

לפתע נעצרה המכונית באחת הסמטאות. הנהג התרומם ממושבו ותפס את מקומו ליד האיש. מה קורה עתה? שאל את עצמו. אך לא נותר זמן למחשבות הנהג פתח פיו ואמר לו: "יודע אני שהנך יהודי, גם אנכי יהודי כמוך. אתה סברת לתמך שהנני מובילך אל בית המשפט של שלטון הרשע בארצנו, אך טעות היא בידך. כאשר אמרתי לך שהנך צפוי לעמד בקרוב לדין, כונתי היתה לדין ראש השנה הממשמש ובא. בכך רציתי לעורר אותך לקראת יום הדין".

אך יצאו הדברים מפי האיש, ואנחת רוחה נפלטה מהאסיר המשחרר. העננה הכבדה של פחד ודאגה פנתה את מקומה לגל של אשר אשר הציף אותו. כדי לבטא את הרגשתו, הוסיף ואמר: "נו, אם זה רק משפט ראש השנה, הרי זה באמת לא כך כך נורא. כל זמן שסברתי שמדבר במשפט בשר ודם יראתי וחרדתי לגורלי, אך עתה שמתברר שמדבר בדין של ראש השנה אין לי מה לדאג, הכל יהיה, בעזרת השם, בסדר".

*
דברים אלה מבטאים יפה את גדל רחוקנו מההתיחסות האמתית לתקף קדשת היום. קשה לנו לקרב אל החוש שאכן הוא "נורא ואים". מלאכים אמנם בו יחפזון וחיל ורעדה יאחזון, אך לדידן משפט בשר ודם הוא מוחשי יותר, ולכן גם מרשים ומפחיד יותר.

אולם אם כל זאת נוכל ללמד מכאן מה גדולה היא מדת הגחוך בשלותנו ובאדישותנו מול המשפט של שופט כל הארץ, לעמת הפחד התוקף כל בר נש בעמדו לפני בשר ודם. היש לכך הצדקה כל שהיא? הלא "בראש השנה יכתבון וביום צום כפור יחתמון כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות… מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום". (לקח טוב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל

הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5