אימתי המאחר מתחיל את העמידה?

——–

שאלה: המאחר לתפילה ועד שהגיע לעמידה, כבר היו הציבור באמצע העמידה, האם רשאי להתחיל עתה את העמידה או שימתין לחזרת הש"צ ויתפלל עמו?

תשובה: עליו לשער אם יכול להספיק לסיים את העמידה [עד "אלוקי נצור"] קודם שיגיעו הציבור לקדושה, יתפלל. ואם לא יספיק לסיים, ימתין ויתחיל את העמידה עם חזרת השליח ציבור ויאמר קדושה עם הציבור.

לאחר הקדושה – אם הגיע לעמידה לאחר שענו הציבור קדושה, אם משער שיספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור למודים, שאז יוכל להשתחוות עם הציבור במודים דרבנן, יתפלל. ואם לאו, ימתין עד שישתחווה עם הציבור. [כי אם לא ישתחווה עם הציבור, נראה ככופר חס ושלום, שכולם משתחווים והוא לא משתחווה. לפיכך לא יתחיל את העמידה, אלא אם כן יוכל להשתחוות עמהם.] וכמו כן, אם משער שיוכל להגיע למודים או לאחד מהמקומות ששׁוחים בהם [בתחילת ברכה ראשונה או בסופה או ב'הטוב שמך ולך נאה להודות'] יחד עם השליח ציבור שמגיע ל'מודים' – יתפלל.

התחיל להתפלל ופתאום רואה שאינו מספיק להגיע עם השליח ציבור למודים או לאחד מהמקומות ששׁוחים בהם, אזי כשיגיע השליח ציבור למודים, ישׁחה עם הציבור היכן שנמצא, ובלבד שלא ישחה בתחילת ברכה או בסופה. (סימן קט סעי' א, ב)

לאחר מודים – אם הגיע לעמידה לאחר שאמרו הציבור מודים דרבנן, אם משער שיכול להספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור לקדיש [כגון בשני וחמישי ותעניות שמאריכים בתחנונים, או בראש חודש וחנוכה שאומרים הלל], יתפלל. ואם לאו, ימתין עד שיענה קדישים וברכו שלפני עלינו לשבח, ואחר כך יתפלל.

אם מתפלל בחדר הסמוך לבית הכנסת, אין צריך להמתין למודים [שהרי אינו נמצא עם הציבור שישתחווה עמהם.] ובלבד שיסיים קודם שיגיעו לקדיש וברכו. (קט א. ה"ב ו עא, עו)

אף שמחמת שממתין לעניית קדיש וברכו, מפסיד תפילה בציבור, בכל זאת יעשה כהוראת חז"ל, כי מעלת ענייתן גדולה יותר מהתפילה בציבור. (ה"ב ו פא)

כל האמור לעיל שיש להמתין לקדושה, למודים, לקדיש וברכו, הוא רק אם לא יעבור זמן תפילה, אבל אם חושש שיעבור, יתחיל מיד ולא ימתין כלל. (ה"ב ו עה)

אם כבר שמע קדיש, קדושה וברכו ממנין אחר, או שעתיד לשמוע ממנין אחר, אינו חייב להמתין כנ"ל, ורשאי להתחיל מיד להתפלל. אבל ל'מודים' צריך להמתין, כדי שלא יראה ככופר חס ושלום, שחבריו משתחווים והוא אינו משתחווה. (ה"ב ו עה)

אחר לבית הכנסת והמתין עד עניית הקדישים [וברכו (בשחרית)] כנ"ל, אם ישנם עשרה, יתחיל את העמידה בקול רם עד ברכת 'אתה קדוש', וכשיגיע למחיה המתים, יאמרו עמו קדושה. ולאחר העמידה יאמר קדיש תתקבל בעשרה. (ד תקצה)

מכל האמור יוצא, שהמאחר לתפלת ערבית ומצא את הציבור בעמידה, לא יתחיל את העמידה, אלא רק אם יודע שיספיק לסיים קודם שיתחיל השליח ציבור קדיש. ואם לאו, ימתין לעניית הקדישים וברכו, ואחר כך יתפלל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5