תשב"ץ קטן שנ״ז
א סכין שחתכו בו גבינה ורוצים לחתוך בו בשר או איפכא אינו צריך כ"א הגעלה דהתירא בלע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א סכין שחתכו בו גבינה ורוצים לחתוך בו בשר או איפכא אינו צריך כ"א הגעלה דהתירא בלע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ירושלמי דפסחים פרק אלו דברים אמר ר' יוסי האי דאכיל חלב ודעתיה למיכל קופר (פי' בשר) בעי למיכל פריסתא. מכאן הוכיח הר' שמואל מבונבער"ג כשאדם אוכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לאכול ב' חתיכות לחם בינתים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אינו אוכל שום בשר אחר גבינה כי אם בשר עוף אבל אחרי חלב אוכל מכל בשר. [מיהו נהגו העולם שלא לחלק בין גבינה לחלב ואוכלין בשר בין אחר גבינה בין אחר חלב ע"י קנוח והדחה בין בשר עוף בין בשר אחר. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ר"ת ור"ח מתירין לאכול חמאה של גוים. גם בתשובת הגאונים שלי כתוב להיתר. אמנם בתשובת רבינו נתן מאישפור"ק זצ"ל כתוב עד עכשיו היו נוהגים היתר אבל משהתחילו להביאם מתמ"ת ומגי"ש ומזייפין אותה אנו מנדין כל מי שאוכל אותה. ויישר כחם של אותן שאינן אוכלים. ומכל מקום הואיל ונפק מפומייהו דרבותינו להתיר לא נחמיר כולי … להמשך קריאה
א ואינו אוסר חמאה מפני שהגוים מניחים אותה בשוק אצל החלב דאם כן יאסור נמי פת אלא היא בטלה בששים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מצאתי בשם רבינו ברוך שסיפר שפעם אחת אכל רבינו אפרים ז"ל מדג שקורין בורבט"א ובלילה נראה לו זקן אחד בעל שיבה ובעל שער והדר פנים ומגודל זקן והביא לו קופה מלאה שרצים. ואמר לו קום אכול ונרתע מאד א"ל והלא שרצים הם אמר לו כך אלו מותרים כמו השרצים שאכלת היום. בהקיצו ידע שאליהו … להמשך קריאה
א דג טמא שנמצא בקערה אפילו אין בה ס' מן הדג טמא זורק את הדג טמא והשאר שבקערה מותר. רק אם היה ס' בקדרה ועירו כל מה שהיה בקדרה בפעם אחת לחוץ. [בפנים פי' גבי דגים דוקא כשעירו כל מה שבמחבת בפעם אחת. ומיהו נראה להתיר אפילו לא עירו הכל בבת אחת כיון שהיה בו … להמשך קריאה
א ועל הזבוב שנמצא בתמחוי שהוא כלי שני וחלקו ממנו לשאר קערות. הכל מותר דשמא בכלי שני נפל וכלי שני אינו מבשל. ועוד דנהי דבריה לא בטלה הני מילי היא גופה אבל אם נמצאת הבריה משליכין אותה והטעם בטל בס'. ואם כן אפילו היה כלי שני מבשל הכל מותר דמבטל הטעם בס' כמו שפירשנו. ועוד … להמשך קריאה
א אם נפל חלב רותח על סכין או כלי אחר בצונן אין צריך כי אם לגרר רק במקום שנפל עליו הטפה. כי מה שאנו אומרים עירוי ככלי ראשון זהו כשנופל בקלוח אבל בכאן הואיל ופסק כשנפלה הטפה אינו צריך כי אם לגרר באותו מקום בלבד. ודוקא כשנפל על הקתא אבל אם נפל על הברזל נועצו … להמשך קריאה
א רבי שמשון כתב בתשובה טפת חלב שנפלה על הקדרה מבחוץ לצד האש נראה להתיר יותר ממה שהיה נופל שלא לצד האש שנבלע מיד בקדרה. ומכל מקום בין מצד האש בין שלא לצד האש אם יש שם ס' אז הוא מותר ואם לאו אסור אפילו כנגד הרוטב. אמנם אם יש הפסד מרובה כגון בערב שבת … להמשך קריאה
א קדרה של נחושת שנאסרה משום בשר בחלב לעולם אסורה לכתחלה עד שיגעילנה. ובדיעבד מותר מה שבשלו בתוכה אם אינה בת יומא. אבל קדרה של חרס אין לה תקנה עולמית. [ומיהו נראה עיקר שאין חילוק בין כלי חרס לשאר כלים לענין פגם. וא"כ גם כלי חרס מותר בדיעבד כשאינו בן יומו. ומה שאמרו דאין כלי … להמשך קריאה
א ציר של בשר שנפלה לחמאה מתיר בס'. אע"פ שיש אומר שאינו בטל אלא במאתים. וזה ר"ל במינו אבל בשאינו מינו בששים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ציר של בשר שנפלה לקדירה חולבת אפי' בצונן צריכה הגעלה משום דמליח כרותח: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א דין כחל וכבד פרש"י לחומרא. וכן נוהגין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וראיתי שהתיר הר"ם ז"ל בשר שלא נמלח עד לאחר שלשה ימים בצליה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בשר ששהה ג' ימים מעת לעת שלא נמלח שוב אין דמו יוצא על ידי מלח אלא על ידי בישול. כך נמצא בתשובת הגאונים. אבל בצלי אומר אני שהוא מותר דדם האברים שלא פירש מותר ואם יוצא על ידי האש נורא שאיב ליה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מעשה בכחל ובשר שנמלחו בכלי מנוקב ושהו שם כדי מליחה ושוב הושמו בכלי שאינו מנוקב ונטף ציר מהם ושאלו להר"ם ז"ל והתיר שניהם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בשר שנמלח ושהה שיעור מליחה ונטף מן השק שהוא בתוכו לתוך הקערה מותרת ואינה צריכה רק הדחה ולית דין צריך בשש: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר בשני ראשי אווזות שנמלחו עם האווזות ולא ניטל הקרום שלהם התיר הר"ם הכל. ואומר דבהלכות גדולות יש מוח אסור לכך המוח אסור ואינו אוסר את האווזות. לפי (שלט) שעצם של הראש מפסיק בין המוח לבשר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וראה תשב"ץ שהתיר הר"ם ז"ל אווזות שנמלחו עם הכבד כי אמר דדם משרק שריק: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וששאלתם מה שמולחין באמבטי על גבי עצים והציר נוטף אם יש שום איסור באותה אמבטי. אסורה אותה אמבטי להשתמש בה רותח או לכבוש בה שום דבר כבוש דקיי"ל כבוש הרי הוא כמבושל. כדמשמע בפ' כל הבשר (דף קיא) כלי שאינו מנוקב שמלחו בו בשר אסור לאכול בו רותח: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה
א התוספות פסקו כהאי לישנא דמלח בכלי שני לא בשלא. דרב נחמן קאי כוותיה דאמר מילחא צריך בישולא כבשרא דתורא. [מיהו בתוס' פסקו בשם ר"י כאידך לישנא דאמר בכלי שני נמי בשלא. דבשל תורה הלך אחר המחמיר. וכן נהגו שלא ליתן מלח בקערה בשבת אלא אם נתקרר הרבה. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה
א הר"מ ז"ל אומר חתיכה של חלב שנמלחה עם חתיכות הרבה של בשר אם החלב דבוק לחתיכה אחת פעמים שאותה חתיכה שדבוק בה מותרת ואותה שמונחת אצלה אסורה. כגון שבאותה חתיכה שהוא דבוק יש ס' אז מותרת אותה חתיכה שהוא דבוק בה. ומ"מ צריך לקלוף אותה לצד החלב ואותה שהיתה מונחת אצלה שהחלב דבוק בה … להמשך קריאה
א תרנגולת שנמלגה בקערה מותרת אפילו אם היא בת יומא. כי כלי שני הוא וכלי שני אינו מבשל [ודוקא כשעירו המים בכלי בתחלה ואחר כך נתנו בו התרנגולת. אבל אם נתנו התרנגולת בכלי תחלה ואח"כ המים על התרנגולת אז המים רותחין אוסרין התרנגולת כדי קליפה. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אין למלוג תרנגולת במים שהוחמו בכלי שלא נטבל. אמנם אם מלגו בדיעבד כשרה. [וכן עיקר דכלי שני אינו מבשל ואינו מבליע כלל. ומיהו יש רוצים לומר דאע"ג דאינו מבשל מ"מ הוא מבליע. ונפקא מינה שאם היה כאן כלי של איסור בן יומו ועירו בתוכו מים חמין דהשתא הוי כלי שני ואח"כ נתנו לתוכו חתיכה … להמשך קריאה
א וששאלתם לאפות פשטידא עם הפת אי ריחא מילתא היא אפי' בדיעבד או לכתחלה דוקא. רבינו אבי העזרי מתיר בדיעבד דהלכה כר' יוסי דאינו אוסר אלא בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il