תשב"ץ קטן

א מה שפורסין צניף על ראש חתן וכלה בשעת הברכה לפי שגם זה נקרא כניסת חופה. כי חופה לשון כסוי. וי"א על שם ותקח הצעיף ותתכס דרבקה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בברכת נשואין אומר קול ששון. קול שמחה. קול חתן. וקול כלה. לפי שכך הוא הפסוק בירמיה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומיחייב האיש להשכיר עצמו למזונות אשתו בכל ענין בין שחמיו עשיר בין שאינו עשיר ואינו יכול למכור בגדי אשתו ולא בגדי בניו ולא למשכנם. כדאיתא בב"ק בפרק הגוזל (דף קב) אחד המקדיש ואחד המעריך אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו מדקאמר אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו משמע בכל ענין … להמשך קריאה

א הר"ם ז"ל רגיל לפסוק שהאדם יכול לכוף אשתו לילך עמו מאותה עיר שנשאת לעיר אחרת באותה מדינה. אבל ממדינה למדינה לא. כי מה שהש"ס אומר (כתובות דף קי) מנוה היפה לנוה הרע ומהרע ליפה אינו יכול להוציאה. זה רוצה לומר ממדינה למדינה [לפי' הקונטרס משמע דאפילו באותה מדינה קאמר מיפה ליפה אין מוציאין. וכן … להמשך קריאה

א ואם כתבו הפרט בכתובה בטעות כגון שבא לכתוב נ"ח וכתב נ"ז ולא הרגישו עד לאחר הנשואין הכתובה פסולה מפני שהיא מוקדמת ואמרינן המוקדמין פסולים. והחופה אינה בטעות לפי שהבעל הקנה לה תנאי כתובה וצריך לכתוב לה כתובה אחרת דאסור להשהותה בלא כתובה אבל אם כתב בנ"ט אינה פסולה אם הזמן בנ"ח לפי שהמאוחרין כשרים: … להמשך קריאה

א ולבת קטנה יש ליתן לה עישור נכסים דוקא מן הקרקעות שהניח ולא מן המטלטלין. כגון אם הניח אביהם שוה ק' זקוקים קרקעות ואפילו אם הניח שוה אלף זקוק לא יתנו לה אלא י' זקוקים שהוא עשור נכסי הקרקעות דפרנסה אינה כתנאי כתובה. [ומיהו כיון דפרנסה שמין לדעת האב. וראינו דעת האב בכל יום שהיה … להמשך קריאה

א וששאלת כמה כתובה זה תלוי במנהג המלכיות. וירצבור"ג וכל פרוותא נהגו נדוניא ותוספת ק' ליטרין כל ליטרא וליטרא שני זקוקים. וברינוס כמדומה לי ששמעתי ק' זקוקים לבד מנה ומאתים שהוא עיקר כתובה. ואתם אם אין לכם מנהג יש לכם לנהוג כמקום הנשואין. ואם תשאו במקום שאין לו מנהג תנהגו כמנהג הקהלה הסמוכה לכם שאתם … להמשך קריאה

א שדכן אין לו אלא שכר טרחו (נעתק ממהר"ם ז"ל): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ושידוכין שמשימין כשמזווגין בני אדם יחד. אומר מהר"מ ז"ל שהתוספות פסקו אם אחד חוזר חבירו קנה והרויח כל השידוכין דלא חשיב אסמכתא. לפי שבייש אותו שלא יכול למצא זווג חשוב כ"כ בטוב כמו שהיה עושה קודם לכן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הר"ם ז"ל אומר אדם הנושא אלמנה או גרושה אם עשה נשואין בערב שבת צריך להתייחד עמהם בעוד יום לפי שאין קנין לא לאלמנה ולא לגרושה כי אם יחוד. ואין קנין בשבת. [מיהו לא סבירא לן הכי דודאי הברכה והטלית היא החופה ואז הוא קנין. וצ"ע במה שמקשה לפנים. ע"כ]. ומביא ראיה מירושלמי דאמר מתקנין … להמשך קריאה

א ואומר שני אחים שקדשו שתי אחיות ובשעת כניסתן לחופה החליפו זה את זה וכו' מפרישין אותן ג' חדשים שמא מעוברות הן. ומקשה עלה בגמרא והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה ומשני כגון שבעלו ושנו. ולמה אינו מתרץ שהמשנה איירי בבעולה כי אין קנין לבעולה כ"א בעילה לבד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

א ואדם שקדש ארוסתו על ידי שליח אין לו לקדש אותה פעם אחרת בשעת החופה. כדי שלא להוציא לעז על קדושין הראשונים ואתי למשרי אשת איש לעלמא. שהעולם יסברו שקדושין על ידי שליח אינם כלום. [ומיהו היכא דקדושין הראשונים היו בלא מנין. יכול לקדש פעם אחרת בשעת נישואין כדי לברך ברכת אירוסין בעשרה. ע"כ]: הסבר … להמשך קריאה

א מפי ה"ר משה פסקו שלא לקדש ארוסתו עד אחר ברכת אירוסין. לפי שכל הברכות כולן עובר לעשייתן מברך עליהן. אמנם בתשובת הגאונים יש. מה שאנו מקדשין קודם ברכת אירוסין דדילמא הדר ביה הבעל ולא ירצה לקדש והויא ברכה לבטלה. ויש לעשות כתשובת הגאונים [וכן עמא דבר לפי שאין ביד המברך לקיים המצוה. ומהאי טעמא … להמשך קריאה

א וששאלתם זכר ונקבה שנתארסו יחד אם יכולים לדור בבית אחד. יש לחוש שמא יתיחדו [מיהו היכא שיש רוב בני אדם אין לחוש. ע"כ]. וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. גם יש לחוש פן יבואו לשנאה מחמת שרואין זה את זה דכתיב ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

א כשחוזרים מבית הקברות לבתיהם אומרים ובלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר: ב הנשים הולכות לבתיהן תחלה. לפי שמלאך המות והשטן מרקדין לפניהם. ונוטלין ידיהם בבית הקברות. וקדמונים החרימו שלא ליטול מן הנהר. כי פעם אחת בקשו גוים עלילה והרגו כמה יהודים. … להמשך קריאה

א מש"ה עבד"י מ"ת אותיות שניות שבת. מכאן שמשה רבינו נפטר בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הא דאמרינן חזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו. וא"ת מאין בא לו ספר רפואות. וי"ל כשהיה נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובם חולים וגם מפני ריח רע. עד שבא מלאך אחד ולקח אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן ולמד אותו כל רפואות שבעולם. ואותם רפואות כתבו … להמשך קריאה

א הר"ם ז"ל אומר. בספר האמונות יש. כתוב אחד אומר ובלע המות לנצח. משמע שיהא מבולע לעולם. וכתוב אחד אומר כי הנער בן מאה שנה ימות. ומשני אותם שמתים עכשיו קודם שיבא משיח הם יעמדו בתחית המתים ועליהם נאמר ובלע המות לנצח. כי לא ימותו עוד לעולם ועד. אבל אותם שחיים בשעת ביאת הגואל עליהם … להמשך קריאה

א נשכחתי כמת מלב. באלו שלש תיבות יש י"ב אותיות מכאן למת שנשכח לאחר י"ב חדש ומכאן ליאוש שנשכח לאחר י"ב חדש. י"א נשכחת"י כמ"ת מל"ב. בגימטריא חו"ץ מ"ן אש"ת נעורי"ם והי"א חביב"ה. ומכאן לאשת נעורים החביבה שאינה נשכחת מלב לעולם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א פעם אחת נפטר מת אחד בבית אחד ושתה אחד מן המים שהיו בבית בשעת פטירת המת. וכשראה החכם גער בו שלא לשתות בשעת פטירת המת. ולאחר שעה קלה יצאה נשמתו של אותו ששתה. ושאלו לחכם מה ראית שגערת בו אמר אני ראיתי את המלאך המות ששפשף את סכינו במים שהיו באותו הבית לאחר פטירת … להמשך קריאה

א מעשה היה לפני הררמ"ט כשנפטר ה"ר יצחק בר אברהם. וצוה לקברו בטלית מצוייצת והיו שם מקצת גדולי צרפת רבינו שמשון מבעלי התוספות והרבה רבנים ולא אמרו לו דבר. אך לא היה נראה לרבותינו מפרוונצ"ה וחולק על הררמ"ט. עד שבא תלמיד אחד מתלמידי רבי יב"א והעיד שהוא אמר בסיום בשעה שהיה לומד עניני ציצית הלואי … להמשך קריאה

א בספרי גרסינן כפר לעמך ישראל אלו החיים. אשר פדית אלו המתים. מכאן שהמתים צריכים כפרה. מכאן הביא ראיה הר"ר שמריה זצ"ל שמצוה להניח צדקה עבור מתים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואין לשאול בשלום חבירו בבית הקברות כשיש שם מת. אבל כשאין שם מת אז יכול לשאול בשלום חבירו ברחוק ד' אמות מן הקברים כדי שלא יהא לועג לרש. וקצת יש להביא ראיה מההיא דתוספות דתענית פרק בתרא בט' באב אין שאילת שלום לחברים אבל לעמי הארץ יש שאילת שלום בכובד ראש ובשפה רפה: הסבר … להמשך קריאה

א ומתיר לומר צדוק הדין או הספדות על מת אפילו בתוך ד' אמותיו כיון שהוא מענינו של מת. ומה שיש בפ"ק דברכות (דף ג) אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת מפני לועג לרש חרף עושהו. זהו דוקא דברי תורה אבל בדבר שהוא מענינו של מת לא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

א ומותר לאבל לכתוב בימי אבלו על ידי שינוי כמו לכל אדם בחולו של מועד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי פ"ק דשבת ישב לגלח ראשו ואמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il