תשב"ץ קטן

א ובה"ג פי' שהנתבע יוכל לדחות עצמו ולומר לב"ד הגדול קא אזלינא אבל ר"ת פי' דכל שכן שהתובע יכול לכוף להנתבע לילך לב"ד הגדול אם לא ירצה הנתבע משום דעבד לוה לאיש מלוה. אמנם אם הנתבע אומר אדון בעירי אין הר"ם ז"ל רגיל לכופו לילך לב"ד הגדול. והוה פלוגתא דה"ג ור"ת מי יוכל לכופו ולומר … להמשך קריאה

א נשאלתי על אחד שהזמינוהו לדין גדולי העיר ופרנסיה אשר כל דברי העיר נחתכין על פיהם והנדון אומר לא נדון בעיר הזאת. והלא אימתכם מוטלת על הדיינין. וגם טענותי יסתתמו בפניכם כי טוב על הדיינין ועל הנדונין לילך במקום הסמוך. וכיוצא בזה ראיתי בר"י זקני נ"ע שהתיר להנדיב רבי אליעזר שלא לבוא לב"ד בטרווי"ש עם … להמשך קריאה

א וגם רגיל כששולחים טענותיהם לבית דין שעל שניהם שכר השליח. ומביא ראיה מגט פשוט (דף קסח) כדאיתא התם שטרי בירורין התובע והנתבע נותנים השכר. ומפרש מאי בירורין שטרי טענותיהם כלומר שטוענים זה על זה בב"ד על ידי כתב אע"פ שקשה לו לנתבע לפי שהיה חפץ שיהיו שוכחין הטענות אעפ"כ צריך לפרוע חצי השכר בעל … להמשך קריאה

א וכשאדם עושה חבירו מורשה לתבוע שום תביעה מחבירו צריך לומר למורשה בפני עדים כל מה שיטעון פלוני עלי מעכשיו אני טוען להד"מ אם ירא שידחה אותו בעל דינו: ב הר"ם ז"ל רגיל לפסוק שאם אדם תובע את חבירו לדין וחבירו מסרב לירד עמו לדין או שצריך לעשות לו צווי בית דין. שעל הנתבע לפרוע … להמשך קריאה

א וששאלת אם ראובן שולח הרשאתו ביד שמעון לתבוע את לוי נראה שאינו יכול לדחותו אלא ירד עמו לדין. ואם נתחייב לו ממון או שבועה לא יעשה צווי ב"ד עד שיעשה לו ראובן דין גם כן במקומו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ולמעבד דינא לנפשיה קיימא לן כרב נחמן דאמר אפילו היכא דליכא פסידא עביד אינש דינא לנפשיה. אמנם אומר אני דקיימא לן כר' יוחנן דהיינו דוקא חפץ המבורר שהוא שלו רשאי הוא לכנוס בבית חבירו המחזיק ספריו או בגדיו וליקח אותם בעל כרחו. אבל אם הלוה לשמעון מנה ואינו רוצה לפרוע אינו רשאי למשכנו כדאיתא … להמשך קריאה

א וששאלת על ראובן שמסר פקדון לשמעון ובא לוי וצוה על פי ב"ד שלא להחזירו לראובן כי ראובן חייב לו מנה אם יכול שמעון לתפסו בהיתר לצורך לוי. אם דבר ברור הוא שראובן חייב לו ואין שמעון כופר או שאינו יכול לכפור אז שמעון חייב ללוי מדר' נתן. ועוד האמרינן התופס לבעל חוב במקום שחב … להמשך קריאה

א ואדם שהפקיד פקדון אצל חבירו ובא אדם אחר ורצה לעכב הפקדון ביד הנפקד בשביל תביעה שהיה לו על המפקיד. אינו רשאי הואיל שלא זכה בב"ד מתביעתו שיש לו על המפקיד. ומה שיש שם מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שצריך לפרוע לראשון מדר' נתן. דמשמע שם שיכול לעכב. זהו שכבר זכה בתביעתו בב"ד אבל … להמשך קריאה

א וכמו כן אדם שנתן מעות או חפץ לחבירו לשמור. אע"ג שיש בפרק הגוזל קמא (דף קד) אין שולחין מעות בדיוקני כלומר על ידי כתב ידו. האלפס פסק שיכול לשלוח פקדון על ידי כתב ידו משום דהכי נהיגי תגרי. ודוקא בכתב ידו אבל אם כותב לו אחר הכתב אין לו לשלוח המעות על ידו ואם … להמשך קריאה

א ראובן שתובע את שמעון לדין. ואומר לו שלחת לי על יד גוי לבנות ביתך וכן עשיתי ותן לי מעותי ושמעון אומר להד"ם, פטור. כי אין שליחות לעכו"ם. ושמעון אפילו שבועה אינו צריך כי טענתו טענת שמא ועל טענת שמא אין צריך שבועה וראובן יכול ליקח בטוב עציו ואבניו שבנה בבית: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ורגיל להחמיר למלוה מעות על הקרקע שלא הלוהו לשם כך שיהא קודם למצרנות כדכתבתי לעיל (בסימן שלפני זה) דמשכנתא קודם למצרנות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הר"ם ז"ל רגיל לפסוק דשותפות קודם למצרנות וגם משכנתא קודם למצרנות וכגון שמשכן לו ביתו שנה אחת קודם שרצה למכרה (כי סתם משכנתא שתא) ורגיל לפסוק אם אין המצרן בעיר שאין צריכין לשלוח אחריו שיכול לקנות הבית כל מי שירצה ואין לו למצרן דין ודברים על הקונה. אבל אם המצרן בעיר בשעת הקנין אפילו … להמשך קריאה

א וצריך לכתוב בשטר אני מקנה מעכשיו לבנותי שיטלו חלק בקרקע פלוני או בחפץ פלוני לאחר מיתה מכל נכסי כחלק אחד מן הזכרים בני שיהיו לו בשעת מיתה. שאם לא היה כותב בנכסים שיהיו לו בשעת מיתה לא היו נוטלות כי אם בנכסים שהיו לו בשעת מתנה. כדאיתא בפרק יש נוחלין (דף קלב) האומר תטול … להמשך קריאה

א וששאלתם אם הקטנים יש להם ליקח מן הנכסים כדרך שלקחו הגדולים בחיי אביהם ואח"כ יחלקו הנכסים הנותרים. לא כי אלא יחלקו בשוה ביניהם כדתנן בפרק יש נוחלין (דף קלט) הניח בנים גדולים וקטנים אם אמרו הקטנים הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אין שומעים להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן ויחלקו בשוה הנכסים שהניח … להמשך קריאה

א קטנים אפילו הם פחותים מי"ג שנה יכולים לקנות ולמכור וליתן במתנה. ודוקא מטלטלין כדאיתא בפרק הניזקין (דף נט) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. ומוקי לה בגמרא הפעוטות פירוש קטנים כבר שית או כבר שבע או כבר תמני כל חד וחד לפום חורפיה. מקחן מקח וממכרן ממכר. וגם כשהוא מפרש בגמרא אם מתנתו מתנה … להמשך קריאה

א הר"ם ז"ל היה רגיל לפסוק לאדם שתובע חוב מחבירו וחבירו הנתבע טוען שמטה כבר עברה ואיני יכול לפרוע לך ולעבור על דת משה. אם הטוען אומר פרוזבול היה לי ואבדתי אותו מהר"ם ז"ל היה מחייב את הנתבע לפרוע אבל אם לא טען פרוזבול פטור. וכן פסק בספר יראים דפטור הנתבע אפילו משבועה. [אך ר"י … להמשך קריאה

א במדרש יש עשר תעשר לרבות מעשר כספים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שמלוה במחצית שכר לחבירו יכול לחשוב וליקח משכנותיו ממנו עבור כל הקרן. ויתרה בו שלא ילוה כי אם על משכונות ואם הלוה ושנה והפסיד. ההפסד יהיה שלו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואם הוא יודע ששכח אחד מבעלי חוביו הרי הוא מוזהר בעשה ובלא תעשה להראותם לו. בעשה דהשב תשיבם ולא תעשה דלא תוכל להתעלם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואין אדם יכול לקנות חוב מחבירו שיש לו ביד גוי אלא אם כן שיאמר לגוי במעמד שלשתן תן לזה חבירי מה שאתה חייב לו וכשתעשה זה תהיה פטור ממני ואין לי עסק בך מן החיוב הזה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועל המעות שנתן ראובן ליד אשת שמעון ותובע אותן משמעון והוא משיב שהוא כדבריו אך לא באו לידו המעות. ישבע שמעון שאין לו משל ראובן כלום ושלא נתנה לו אשתו ויפטר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ראובן שטען על שמעון לאחר שמתה אשתו ואומר הלויתי לאשתך כך וכך ושמעון משיב איני יודע. הר"ם ז"ל אומר שהוא פטור מן הדין מן הכל ואפילו בלא שבועה לפי שהוא טענת שמא. וכל טענת שמא לא שייך בה שבועה. [מהר"ף אומר שזה טעות סופר הוא דהא דאמרינן דאין נשבעין על טענת שמא. היינו דוקא … להמשך קריאה

א ומותר לקבל דבר מועט מן הנשים רק שידע שאין הבעל מקפיד. אבל אם הוא יודע שהבעל מקפיד אסור לקבל ממנה שום דבר כדאיתא בפרק הגוזל בתרא (דף קיט) וכולן שאמרו להטמין אסור. ומונה לשם הנשים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הנותן כל נכסיו לאשתו שיהא שלה הכל לאחר מותו ולא שייר לעצמו כלום אינה רשאה לבזבז ולא ליתן לשום אדם לאחר מותו לפי שהיא ממש אפוטרופא הואיל ויש לה דין אפוטרופא כדאיתא בפ' יש נוחלין (דף קלא) הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה כי אם אפוטרופא. הואיל ויש לה דין אפוטרופוס אם יש ליורשים … להמשך קריאה

א ועוד זה מפיו מי שמת והניח כתובת אשה ובעל חוב גובה האשה כתובתה וגם בעל חוב ואין משיירין לו אף כדי קבורה. וראייתו מהלכות גדולות מי שמת ולא הניח שיעור כתובת אלמנתו אלא שליש ואין לו תכריכין ולא הוצאות קבורתו. ושאלתם מי קוברו אלמנתו קוברו או קופה של צדקה. אלמנה עניה במה נתחייבה לקבור … להמשך קריאה

א ראובן תבע לשמעון מעות הלויתני על משכוני ואני רוצה לפדותו. וזה השיבו נחלט בידי כי הלויתיך לזמן קבוע לפדותו או להחלט ובקשתני זמן אחר ואמרת קני מעכשיו אם לא אפדנו לזמן הקצוב בינינו והלה אומר לא יצא מפי קני מעכשיו. ראיתי בספר רבינו ברוך שמחלוקת גבי אסמכתא בין היכא שבא המשכון לידו להיכא שלא … להמשך קריאה