תשב"ץ קטן

א בירושלמי ברכך גוי תהא עונה אחריו אמן. גוי פגע בר' ישמעאל וברכו אמר ליה מלתך אמורה ברוך תהיה מכל העמים פגע בו אחר וקללו אמר ליה כבר מלתך אמורה אורריך ארור: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ור' מאיר דחייש למיעוטא היאך מקבלים גרים בזמן הזה ניחוש שמא עמוני ומואבי הוא וכתיב לא יבא עמוני ומואבי נראה דלא אסרה תורה אלא עמוני ודאי ומואבי ודאי כדאיתא בפרק עשרה יוחסין (דף עג) ודאי ממזר הוא דלא יבא הא ספק ממזר יבא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דתרומות כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכמה צריך לעמוד בפני זקן א"ר שמעון בשם רבי יוחנן פעמים ביום א"ר אלעזר פעם אחת ביום ותניא מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת מכאן נראה שחייב אדם לעמוד בפני עושי מצוה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי היו מביאין בכורים על השור והולך לפניו וקרנותיו מצופות זהב ועטרה של זהב בראשו והחליל מכה לפניהם הגיעו קרוב לירושלים עיטרו בכוריהם והפחות והסגנים יוצאים לקראתם כו' וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדין לפניהן כו'. ואמרו בגמרא א"ר יוסי בשם ר' חנינא בוא וראה כמה גדול כחן של עושי מצוה שבפני זקן אין עומדין … להמשך קריאה

א ראשית בכורי אדמתך וסמיך ליה לשמרך בדרך ולהביאך זו בשורה לשלוחי מצוה שאינם נזוקים לא בהליכתן ולא בחזירתן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דזרעים רבי מחוי ליה לרב תרעא דבי כנישתא דקא בני א"ל וכי לא הוה תמן בר אנש למילף באורייתא או חולים מוטלים באשפה קרא עליו המקרא וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות מכאן הביא הרב ר' שמואל מבונבער"ג ראיה שיותר טוב ליתן צדקה ללמוד נערים מליתן צדקה לבית הכנסת: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א בתשובת הגאונים יש עד שיבקש אדם שתכנס התורה לתוך מעיו יבקש שלא יכנסו מעדנים לתוך מעיו כי מחמת שאדם מרבה במעדנים בכל יום בא לידי עבירה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דסוף חגיגה א"ר חגי א"ר זעירא בשם ר' שמואל אין מורין לא מהלכות ולא מהגדות אלא מן התלמוד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי פ"ק דברכות א"ר שמעון בן יוחאי אילו הוינא קאים על טורא דסיני כד יהיב הקב"ה התורה לישראל הוי מיתבע קמי רחמנא דמתברי להני בר נשא תרין פומין חד להוי לעיין באורייתא וחד למעבד בה כל צרכין. חזר ואמר ומה חד לא יכיל עלמא למיקם בלא דילטורין אלו הוה תרי על אחת כמה וכמה: … להמשך קריאה

א אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. פירוש וקיום מצות בידו. כשהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר כל מה שלמד לשמה. ועל זה אמרינן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואם חלה התלמיד הבעל בית יכול ליתן לו אחר ללמוד שלומד כל כך בטוב כראשון או יותר בטוב. אבל אינו יכול ליתן למלמד אחר שגרוע מזה. ושאר מלאכה אינו יכול ליתן למלמד כי אם ללמוד וצריך ליתן למלמד שכירותו משלם כי המלמד אינו מרויח במה שהולך בטל. ואדרבה הוא מתקלקל על ידי כך כדאמרינן … להמשך קריאה

א ואם חלה המלמד או נאנס קצת מן הזמן שהיה לו ללמוד ולא יכול ללמוד שהיה אבל או שאר אונסין אינו חייב להשלים בסוף הזמן. כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף יז) חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים. [מיהו מנכין לו משכרו לפי הזמן שחלה אפי' חצי יום. ואע"ג דאמרינן התם חלה שלש ועבד שלש אינו … להמשך קריאה

א ומי שהשכיר סופר או מלמד או שכיר ורוצה השכיר לחזור בו הבעל בית יכול להתנות עמו ליתן לו יותר ולא יתן לו כדאיתא בב"מ פרק השוכר את האומנים (דף עה) שוכר עליהם ומטען: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דנדרים אלה המצות אשר צוה ה' וגו' מה אני בחנם אף אתם בחנם. יכול אף שכר מלמדים ושכר סופרים ת"ל ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים חקים ומשפטים בחנם אבל לא שכר מלמדים ושכר סופרים מכאן ראיה שמותר ליקח שכר לימוד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואמר לי שאדם יכול לאסור על חבירו שלא ילמוד בספרו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מלמד שנתנו לו ספר בביתו ללמד בו הנער או לסופר להעתיק ונגנב או אבד. נראה לרבינו ברוך דחייב בההיא הנאה דתפיס ליה ונעשה שומר שכר. וכן כתב רבינו אב"ן. [מיהו יש אומרים שחרם ותקנת קדמונים שאין מלמדים וסופרים יכולים לעכב שום ספר עבור שכרם. וטעמא דוקא אומנים דאי לא תימא הכי כל נפקד שהוא … להמשך קריאה

א ראובן שלימד בנו של שמעון ושמעון נתן ספר אחד של הקדש לראובן ורוצה לעכבו עבור שכירותו. פסק הר"ם ז"ל שראובן המלמד יכול לעכב הספר למשכנו ולמוכרו עבור שכרו והקהל יתבעו מן שמעון לפדות הספר מיד ראובן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א לשכיר צריך ליתן מעות או דבר אכילה קודם. [גבי שכר שכיר על המשכיר לפרוע לו המעות ואפילו אין לו מעות לא יפטר בנתינת שוה כסף דגבי שכירות לא אמרינן שוה כסף ככסף כדאיתא בפרק המקבל (דף קט) שאין יכול לומר לשכיר טול מה שעשית מן השכירות ועל המשכיר לטרוח למכור ענינו ולהמציא לשוכר שכרו … להמשך קריאה

א ואומר הר"ם ז"ל אם חייב גוי לעשות לישראל שבועה מותר לקבלה ממנו. כדפירש ר"ת ובלבד שלא ישבע באלהיו בפירוש. לפי שמה שאסור ליקח שבועה מן הגוי זה אינו כי אם מדרבנן כדאיתא בפ"ק דבכורות (דף ב) אמר אבוה דשמואל אסור לעשות שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו הגוי שבועה והתורה אמרה ושם אלהים אחרים … להמשך קריאה

א ואדם שנתחייב ממון לחבירו בב"ד ושוב אמר לו פרעתיך מה שנתחייבתי לך בב"ד נאמן. כדאיתא בפ"ק דב"מ (דף יז) אמר צא תן לו ואמר פרעתי ובאו עדים ואמרו שלא פרע הא אם לא באו עדים נאמן. [והני מילי כשלא נכתב הפסק בשטר כדפרישית לעיל סי' תקי"ט. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

א ונהגו העולם להשביע את המחוייבים שבועה ביום הכניסה הבא ראשון: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואדם שנתחייב שבועה בב"ד ושוב אמר לו נשבעתי לך. פסקו התוס' שאין צריך לישבע שכבר נשבע לו לפי שלא נתקנה שבועת היסת על שבועה. אמנם רבינו אבי העזרי פסק הואיל שאנו רגילים עכשיו לישבע בקהל שאינו נאמן לומר נשבעתי לך כבר. כדאיתא בפרק האומנין (דף פג) כאיסי בן יהודה דאמר אין רואה שבועת ה' … להמשך קריאה

א אדם שיש לו פסק דין על חבירו וחבירו אומר פרעתי נאמן. וכן משמע בהגוזל בתרא (דף קיב) דאיתא התם וכן כתבינן אדרכתא ומודעינן ליה ללוה כדי שידע שהחליטו לו נכסיו. ולכך אם אמר פרעתי אינו נאמן אבל פסק דין כותבין שלא מדעת לוה לכך אם אמר פרעתי נאמן. [ודוקא כשאין ביד המלוה פסק דין … להמשך קריאה

א ועל הדינים ששאלת איני משיב ליחיד השואל זולתי להדיינים שלא לעשות עצמי כעורכי הדיינין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשהוא מקבל טענות והבעלי דינין יושבים מעצמם הוא רגיל לומר להם עמדו ואח"כ אומר להם לישב. כדאמרינן אם רצה להושיב מושיבן פירוש אם רצו הדיינים לומר לבעלי דינין לישב יכולים לעשות. אבל הם מעצמם אינם יכולים לישב כדמוכח במסכת שבועות (דף ל) מועמדו שני האנשים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il