תשב"ץ קטן

א מהר"ם ז"ל אומר לעולם ה' שפתי תפתח בין בשחרית בין בערבית קודם תפלת ש"ע כיון דתקינו רבנן יתיה בתפלה כתפלה אריכתא דמיא ולא הוי הפסק. אבל אינו אומר כי שם ה' אקרא וכו' בשום פעם. כיון דלא תקינוהו רבנן הוי הפסק. ובמוסף ובמנחה אומר כי שם ה' אקרא וכו' אבל בתפלת מעריב אינו אומר … להמשך קריאה

א בירושלמי דתענית כל ל' יום טל ומטר ספק אם אמרו אם לאו חוזר ומתפלל כי עדיין אינו שגור בפיו ומסתמא לא אמרו. אבל לאחר ל' יום לא יחזור בו כי כבר שגור בפיו ומסתמא אמרו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וספק אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אמרינן בתוך ל' יום חוזר לראש דודאי לא אמרו הואיל שאינו רגיל בו. אבל לאחר ל' יום אינו חוזר לראש שכבר רגיל בו ולא שכח לאמרו. אבל הר"ם ז"ל היה רגיל לאמרו בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור לעולם משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד ל' יום שהיה … להמשך קריאה

א ומי שעבר תפלת המנחה עד הלילה מתפלל מעריב קודם ולאחר שמונה עשרה ברכות של מעריב יתפלל תפלת המנחה. אבל הפסיד שכר של תפלת המנחה בשעתה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם ששכח להתפלל מעריב. למחרתו לאחר שהתפלל תפלת יוצר ושמונה עשרה ברכות מתחיל אשרי ואחר כך מתחיל ש"ע עבור מעריב. אמנם לא יתפלל כל תפלת מעריב. אבל אם שכח תפלת המנחה ולא התפלל עד הבקר לא יתפלל תפלת המנחה כלל הואיל ועבר זמן שתי תפלות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואסור להתפלל בתוך קדושה. אבל כשהוא אומר הקדושה מיושב בתוך כך שהשליח צבור אומר אופן כמו ביום טוב ובנשואין אם לא התפלל עדיין יכול להתפלל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ויחיד שמתפלל יוצר אומר והאופנים וחיות הקדש לפי שהוא ספור דברים בעלמא [ונהגו העולם שאין לאומרו. אך אומרים עונים ואומרים ביראה קדוש וברוך. ולא דמי לסדר קדושה שאומר הכל לפי שיש שם תרגום נראה כמו ספור דברים בעלמא. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מפסיק בין אלהי העמים אלילים ובין וה' שמים עשה. וכן בין ויברך אלהים ובין את יום השביעי. ובעל הכל כי פי ה' דבר הפ' דגושה דאי לא כן הוא מחרף ומגדף. וכן הוא ירחם עם עמוסים. טעמו של ירחם מלמטה תחת החי"ת. לפי כשטעמו לעיל אז הוא כמו ירוחם. ואומר בסדר קדושה ונזכה ונחיה. … להמשך קריאה

א בברכות של שחרית מתכוין בשמע ישראל עד אחד אח"כ אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כדי לצאת ידי חובתו. כי אמר שיש בספר שתקן רבינו ברוך ממגנצ"א ששלח לרבינו יהודה חסיד ושאל היאך היה עושה בפסח ובשבועות ובנשואין שקריאת שמע נמשך לפעמים עד לאחר שלש שעות ובכן עבר זמן קריאת שמע ומתי היה … להמשך קריאה

א ואומר בברוך שאמר ברוך עושה בראשית. ואינו אומר מעשה. לפי שיש בספר היכלות שאין להיות כי אם פ"ז תיבות וסימן לדבר ראשו כתם פ"ז ואין לשם מעשה בראשית: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם ז"ל אינו מברך בבקר כשנוטל ידיו על נטילת ידים ואשר יצר עד בואו לבית הכנסת. ואם בירך קודם לכן אינו מברך פעם אחרת כשיבא לבית הכנסת אלא תופס במקום שהניח. [מיהו זה מנהג אשכנז שאומרים כל הברכות בבית הכנסת. אבל אנו שמתחילין בברוך שאמר מברכין על נטילת ידים ואשר יצר בשעת נטילה. ע"כ]: … להמשך קריאה

א בברכת אשר יצר אינו אומר אפילו שעה אחת. כי אע"פ שנסתמו יכול לחיות יותר משעה אחת. ואין אומרים באיזהו מקומן אשם ודאי שכולם ודאים הם לבד אשם תלוי. ובהבכור נאכל לכהנים אינו אומר לכל אדם לפי שכבר נאמר הבכור נאכל לכהנים כלומר שאינו נאכל רק לכהנים. וברבי ישמעאל אומר וכן שני כתובים המכחישים זה … להמשך קריאה

א הר"ם ז"ל אומר דבירושלמי יש. שאלה ששים יום מעל"ע כגון אם נפלה תקופת תשרי בלילה ימנה ס' יום מאותו הלילה ובליל ס' יאמר שאלה. והוא הדין אם נפלה ביום שלא יתחיל כי אם ביום ששים [כיון דקיימא לן כר' יוסי דאמר יום תקופה מתחיל. אם כן אם נפלה תקופת תשרי בחצי היום יתחיל לומר … להמשך קריאה

א אם שכח ביום טוב יעלה ויבוא מחזירין אותו בברכת המזון ובתפלה הן ביום הן בלילה. לבד מחול המועד שאין מחזירין אותו בברכת המזון כי אם בתפלה וביום טוב נמי אינו חוזר כי אם בסעודת שחרית ושל לילה. אבל אם אוכל פעם אחרת באמצע היום אינו חוזר. [ויש מפרשים דאפילו ביו"ט אינו חוזר כ"א בליל … להמשך קריאה

א ואין לומר באתה בחרתנו באהבה מקרא קדש כ"א מקרא קדש. והוא הדין בקידוש של יום טוב: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר יום טוב שחל להיות בשבת צריך לומר ברכה אחת מעין שבע. אבל אין לומר אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו קדשנו במצותיך וכו' בשמחה ובששון שבת ומועדי קדשך. ואין לומר מקדש השבת וישראל והזמנים. לפי שלא נתקנה ברכה מעין שבע כי אם בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כשחל ערב יו"ט או אסרו חג של יו"ט להיות ביום א'. אין אומרים בשבת שלפניו צדקתך: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אין אומרים בכל חדש ניסן תחנות. אבל אומרים למנצח בכל חדש ניסן לבד מן ערב פסח עד לאחר אסרו חג. [מיהו נהגו העולם לאמרו (פי' בא"ח) אם אין אומרים הלל בו ביום. עד כאן]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומברך לעולם לקרוא את ההלל לפי שאם היה מברך לגמור והיה מחסר תיבה אחת או אפילו אות אחת היה ברכה לבטלה. [מיהו נהגו העולם לברך לגמור בשעה שגומרין ההלל. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואין אומרים הלל כי אם בשלשה. כדי שהאחד יאמר לשנים הודו. אבל אם אין לשם כ"א שנים כל אחד ואחד יאמר לבדו הודו. [וטוב להקדים ולאומרו עם הצבור אף קודם שיתפלל פסוקי דזמרה ושמונה עשרה ברכות. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמנם הר"ם ז"ל אמר שבספר מיימון יש במקום שיש מנין אם יש יחידים שאין יכולים לבוא או שלא היו בבית הכנסת בשעת קריאת ההלל. אפילו הם שלשה אין להם לברך על קריאת ההלל. וכן עשה כשהיה באישפרוק"א. לפי שפרשו מן הצבור כיחידים דמו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א רש"י אמר שאין לברך קודם קריאת הלל בר"ח. ומביא ראיה מפ' בתרא דתענית (דף כח) רב איקלע לבבל בריש ירחא חזא דקא קרו הלילא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם. וכיון שהוא מנהג אין לברך קודם קריאת ההלל כדאיתא בפ' לולב וערבה (דף מד). אבל ר"י אומר … להמשך קריאה

א ואסור לדבר בהלל אלא אם כן כמו שאמרנו בקריאת שמע. ואין חילוק בין שאר לשונות ללשון הקודש בכל מקום שאסור לדבר בשאר לשונות אסור לדבר בלשון הקדש ובכל מקום שמותר לדבר בלה"ק מותר לדבר בלשון אחר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואסור לדבר מן ברוך שאמר עד סוף ישתבח. אבל שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד כמו בק"ש באמצע הפרקים ובסוף מזמור שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד שלום לכל אדם. והלכה כרבי יהודה דאמר שואל מפני היראה ומשיב וכו'. אמנם מהר"ם ז"ל היה רגיל כשהיה מפסיק בין ברוך שאמר לישתבח אומר אותן ג' פסוקים … להמשך קריאה

א ואסור לאדם לאכול או לשתות בבקר קודם שיתפלל. כדאיתא בפרק קמא דברכות (דף י) ואותי השלכת אחרי גוך אחרי שנתגאה זה היאך יקבל עליו עול מלכות שמים. ומכאן פסק רבינו אבי"ה שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפלה כי כאן אין שייך לומר אחר שנתגאה וכו' כי מאי גאוה שייך במים. ודוקא בחול מותר. אבל … להמשך קריאה

א ומוחה לילך בסכין ארוך לבית הכנסת לפי שהתפלה מארכת ימיו וזה מקצר ימיו. וכן מוחה לילך עם כיסו לבית הכנסת כדאיתא בברכות פרק הרואה (דף סב) לא יכנס אדם להר הבית באפונדתו כו'. [מיהו אין לחוש כ"א בגלוי]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il