תשב"ץ קטן

א ובכל פעם לאחר שהתפלל שמונה עשרה ברכות של ערבית יושב מעט קודם שמתפלל עלינו לשבח. וכשהוא מתפלל עלינו לשבח ומגיע לוגורלנו ככל המונם מפסיק מעט ואז אומר ואנו כורעים ומשתחוים כדי שלא יהא נראה דקאי על הראשונים. ואינו אומר אבל אנו כורעים לפי שיהושע יסד עלינו לשבח והוא רמוז ביה למפרע "הוא" אלהינו "ואנו" … להמשך קריאה

א והחזן צריך לומר יהא שמיה רבא עם הקהל אבל לא ברוך ה' המבורך לאחר שאומר ברכו. ומביא ראיה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א גדול העונה אמן יותר מן המברך. כי המברך אינו מזכיר כ"א הזכרה אחת והעונה אמן מזכיר שתים דאמן בגימטריא ידו"ד אדנ"י: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר ר' צדוק חייבין צבור לשתוק ולשמוע כל הברכה מפי החזן ואחר כך עונה אמן. כי העונה אמן ולא שמע הברכה הרי זו אמן יתומה ואמן חטופה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בתנחומא פרשת צו אמר רבי יהודה בן גוריון כל העונה אמן בעולם הזה יזכה לענות אמן בעולם הבא שנאמר ברוך ה' אלהי ישראל וגו' עד את כל הארץ אמן ואמן. אמן בעולם הזה ואמן בעולם הבא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א קבלה היא מרבינו יהודה חסיד זצ"ל אדם היוצא מן ביתו שחרית קודם שיתפלל יש לו לומר פסוק זה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשהוא אומר שמע ישראל ה' אחד אינו מנענע ראשו כדאיתא שם (יומא דף יט וברכות טו) הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ושואל מהר"ם ז"ל בשלום כל אדם קודם התפלה בבית הכנסת. ומה שהספר אומר אסור בשאילת שלום קודם תפלה. רוצה לומר כשמשכים לפתחו. אבל אם מצאו בדרך או בבית הכנסת מותר לשאול: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שבועות מתחיל האל בתעצומות עזך בשביל מתן תורה. לפי שהתורה נקראת עוז שנאמר ה' עוז לעמו יתן. ובסוכות ובשמיני עצרת ובשמחת תורה מתחיל הגדול בכבוד שמך. לפי שאמר הפסוק יספת לגוי נכבדת ונדרש בפסיקתא על סוכות ושמיני עצרת ושמחת תורה. ובפסח מתחיל הגבור לנצח לפי שהקב"ה נראה כגבור על הים. וכל זה נהג מנהג … להמשך קריאה

א אם אדם רוצה לילך פרסה אחת. שהוא ד' מילין. שהם שמונת אלפים אמות. יתפלל תפלת הדרך. אבל פחות מכן אין צריך לברך. ואם יש לו לילך פרסה ושכח לאומרה יכול לומר עד פרסה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ושאלתי למהר"ם למה תפלת הדרך חותמת בברוך הואיל ואינה פותחת בברוך. ואמר לי שהוא מסמיך אותה לאחת מן הברכות הפותחות בברוך כגון לאחת מאותן ברכות של לשכוי בינה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם ההולך בדרך אינו צריך להתפלל תפלת הדרך כי אם פעם אחת בתפלת היום. ואף אם ינוח בעיר אחרת באמצע הדרך שעה אחת כשיצא משם אין צריך להתפלל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שהולך בדרך כשקורא קריאת שמע יעמוד במקום אחד עד שיאמר ואהבת. והוא הדין אם מתפלל פסוקי דזמרה שיש לו לקרות עד ואהבת עם החזן המתפלל לפני התיבה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואין לומר אמן אל מלך נאמן. כי אל מלך נאמן הוא במקום אמן ועוד כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה בור. כדאיתא בפרק שלשה שאכלו (דף מה) דתני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה בור ותניא אידך הרי זה חכם. ומשני לא קשיא כאן בברכת בונה ירושלים כאן בברכות אחרות. פירוש בברכת … להמשך קריאה

א והאי כללא נקוט בידך בכל עת שקורין במנחה בספר תורה יש לומר בתפלת שמונה עשרה. שים שלום. לפי שיש בו תורת חיים ואהבת חסד. וא"א אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו במנחה. לפי שלא היו נושאים כפיהם במקדש במנחה. אבל בתענית צבור במנחה צריך להתפלל אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה. לפי שהיו נושאים כפיהם במקדש בתענית … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל אומר שאין לומר שלום בשמאלו שלום בימינו לאחר שהתפלל שמונה עשרה ברכות. ומה שיש במסכת יומא בפ' הוציאו לו (דף נג) נותן שלום לשמאלו תחלה ואח"כ לימינו. פירש רבינו אבי העזרי שאין הפירוש כך שיאמר בפה שלום בשמאלי שלום בימיני. אלא כך הוא הפירוש. כשהוא אומר עושה שלום במרומיו הופך לשמאלו וכשהוא … להמשך קריאה

א וצריך לומר אתה חוננתנו בכל מוצאי שבת ויו"ט: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ויחיד אין לו לומר ברכה אחת מעין שבע מגן אבות בדברו לפי שלא נתקנה אלא לאמרה בצבור בשביל עם שבשדות מה שאינו שייך ביחיד [לפיכך אין לו לפתוח ולתחום בברכה אלא מתחיל מגן אבות בדברו וכו' עד זכר למעשה בראשית]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר אין כערכך ואין זולתך ביוצר של שבת ובכל מקום: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מה שאין אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שאין תודה קרבה בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א רבינו תם פירש דאין לחוש לסמוך גאולה לתפלה בשבת משום דכתיב ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מה ראו חכמים לתקן תפלת אתה קדשת וישמח משה ואתה אחד בשבת. וביו"ט לא תקנו כ"א אתה בחרתנו בין ליוצר בין למנחה. ואומר ה"ר נתן מזלגשט"ט שתקנו חכמים שלש תפלות של שבת כנגד שלש שבתות שבת בראשית שבת מתן תורה כי כו"ע מודו שבשבת נתנה תורה. וכנגד שבת שלעתיד לבא. ותדע שכך הוא שהרי … להמשך קריאה

א אם שכח בשבת לומר אתה קדשת או ישמח משה. והתחיל לומר אתה חונן או אחרת משאר ברכות. אין צריך להפסיק באמצע הברכה. אלא יסיים הברכה שהתחיל ואח"כ יאמר אתה קדשת. או ישמח משה. או תכנת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם שהתפלל פעם אחת שמונה עשרה ומתפלל פעם אחרת ונזכר בתוך התפלה שהתפלל כבר. אין צריך להשלים תפלתו ופוסק אפילו באמצע ברכה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשאדם מתפלל שמונה עשרה צריך חבירו להתרחק ממנו ד' אמות בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדים. כדאיתא בברכות פרק אין עומדין (דף לא) אני האשה הנצבת עמכה בזה. מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה. ופירשו בתשובת הגאונים דדוקא ביושב ובטל. אבל אם היה עוסק בתפלה כמו כן שפיר דמי אפי' לישב תוך … להמשך קריאה

א ואומר מי שמתחיל להתפלל שמונה עשרה עם השליח צבור שיש לו לומר קדושה עם החזן. וכשמתחיל להתפלל שמונה עשרה לאחר שסיים שליח צבור קדושה. אם אינו יכול להגיע למודים עם החזן. אם הוא עומד באמצע ברכה כששליח צבור אומר מודים כורע. ואם לאו אינו כורע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il