תשב"ץ קטן

א ואומר שאין להשלים מנין עם קטן אפילו אם תופס חומש בחיקו: ב ומה שנהגו העולם להשלים מנין עם הקטן וחומש בידו. הראיה שלהם שכשהיו מעברים השנים היו מביאין שם ספרי תורות. מכל מקום אין זה ראיה כי לשם לא היו מצטרפין לשום השלמה. [והא דאמרינן בירושלמי קטן וספר תורה עושה אותן סניף זהו אסמכתא … להמשך קריאה

א וסדר שלא לקרא לוי במקום שאין כהן כי אם דוקא ראשון במקום כהן. כי יש שני פירושים על אותו ענין אם אין שם כהן נתפרדה החבילה. פירוש אחד שיכול לקרותו בכל מקום שירצה שאינה חובה לקרותו דוקא שני כי אפילו שלישי או שביעי יכול לקרותו. ופי' שני שאינו יכול לקרותו כלל. ועכשיו אין אנו … להמשך קריאה

א ואינו אומר אחר ברכת כהנים ושמו את שמי על בני ישראל. מפני שאפילו ברכת כהנים לא היה לנו לומר מן הדין. שבימיהן היו עולין לדוכן בכל יום. וכנגד זה אנו אומרים ברכת כהנים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו אומר פסוקים כגון יברכך ה' מציון ושאר פסוקים בשעה שהכהנים מברכין ברכת כהנים. כדאיתא בסוטה (דף לט ודף מ) וכי יש עבד שמברכין אותו ואינו שומע. ובשעה שהכהנים עולים יאמר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה בלחישה ואומר כהנים בקול רם ועם קדושיך בלחישה. אם שנים הם קורין אותם כהנים ואם אין שם אלא … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל אומר אם כהן מתפלל לפני התיבה ביום טוב. אם יש שאר כהנים בעיר לעלות לדוכן אין לו לעלות. ומביא ראיה מפ' אין עומדין (דף לד). ואם אין שם כהן אלא החזן. יעקור רגליו מעט בעבודה ויתפלל עד ולך נאה להודות. ואז ילך לפני התיבה במקום שהכהנים עומדים ויברך ברכת כהנים. ויעמוד אחד … להמשך קריאה

א כהן שהמיר דתו וחזר בתשובה פסק ספר הזהיר שאינו יכול לעלות לדוכן והביא ראיה מפרק בתרא דמנחות (דף קט) כהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו בבית המקדש. והרי הן כבעלי מומים ואוכלים בקדשים. ומזאת הראיה עצמה מתיר רש"י לכהן שחזר בתשובה לעלות לדוכן. אמנם מהר"ם ז"ל אומר שאין אומרים לו לעלות לדוכן. ואם עלה … להמשך קריאה

א גרסינן בירושלמי כל היגע בתלמודו בבית הכנסת ברית כרותה לו שלא ישכח במהרה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נשאל לרבי יצחק מווינא אדם שמשכים קודם תפלה לכתוב אם חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד. והורה לחיוב ורק שלא יהיו אגרות הרשות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הרב רבי אליעזר ממיץ ז"ל היה נוהג לברך על כל פעם ופעם שהתחיל ללמוד. כיון דהוי היסח הדעת דומיא דסח בין תפלה לתפלה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשמשכים ללמוד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק וכו' והערב נא ואשר בחר וכו' וכל הפרשה צו עד סוף כל הפרשה. אבל כשהוא ישן ביום ולומד אחר כן אין מברך כלל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והיכא שקראו ששה לספר תורה וסיימו הסדר ואמר החזן קדיש אין צריך לקרוא עוד אחר אלא החזן יאמר פעם אחרת קדיש אחר המפטיר כי המפטיר עולה למנין ז' כדאיתא פרק שלישי דמגילה (דף כג) הכל עולה למנין ז' אפילו עבד אפילו אשה ואפילו קטן. וכן פירש רבינו תם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה

א ואומר שבטוב יכולין לקרות לספר תורה הבן אחר האב או שני אחין זה אחר זה ואין מניחין אלא בשביל עין הרע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בירושלמי פרק בא לו כאן את אמרת הלך אחר תורה וכאן את אמרת מוליכין התורה אצלו אלא ע"י בני אדם גדולים התורה מתעלה. מכאן ראיה שאין אסור לקרוא לתורה עשיר מכובד לפני תלמיד חכם. מפני שעל ידי אנשים גדולים התורה מתעלה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשהוא נוטל הס"ת מן הבימה היה מראה הכתב לעם שכך איתא במ"ס: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשקורין בשתי ספרי תורות כשנותנין לו השניה לקרות אינו פותח ואינו מסיר המפה ממנה עד שיגללו הראשונה במפה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאינו יכול לקרות בחומש בבית הכנסת לפטור הציבור כדאיתא במסכת גיטין פרק הנזקין (דף ס) מהו לקרות בחומשים בצבור אינו אסור אלא מפני כבוד (מפני שהיה להם לכל אחד ואחד חומש לבדו) ומשמע דוקא מפני כבוד הצבור שלא יאמרו עניים הם אבל אם מחלו על כבודם מותר. ופירשו התוספות דוקא להם היה מותר … להמשך קריאה

א ואומר שאין חובה לקרות הפרשה ליחיד בשני וחמישי ואפילו בשבת במקום שאין מנין רק אם חוזר הסדר שנים מקרא ואחד תרגום כדאיתא במגילה (דף כג) אין קורין בתורה פחות מעשרה. וראה להר"מ ז"ל שקרא הפרשה ביום חמישי בע"פ כי אמר מה שיש בגיטין (דף ס) דברים שבכתב אסור לאמרם בעל פה רוצה לומר במקום … להמשך קריאה

א ואומר מי שלא חזר הסדר שנים מקרא ואחד תרגום קודם שבת או בשבת עצמו יכול לחזור אחר השבת עד יום שבת ואינו קרוי עבר זמנו כדאיתא בפרק ערבי פסחים (דף קו) מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו והגמרא שואל עד כמה אמר רבי זירא עד יום רביעי ומסיק התם חד … להמשך קריאה

א ואומר שאסור לחזור הסדר או ללמוד שום דבר בשעה שהחזן קורא הסדר ומביא ראיה מאותו פסוק עצמו דנחמיה וכפתחו עמדו כל העם לשון שתיקה. עוד מביא ראיה מההיא דאיתא התם (ברכות דף ח) רב ששת מיגרס גריס אמר אינהו בדידהו ואנן בדידן לפי שהיה מאור עינים. ודוקא מי שאין לו אומנות אלא הוא מותר … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל היה עומד בשעת קריאת התורה ומביא ראיה מספר נחמיה וכפתחו עמדו כל העם. לפי הפשט משמע עמדו בעמידה ממש. [מיהו תלמודא מפרש בסוטה (דף לט) עמדו לכוון בשתיקה אבל לישב מותר. וכן משמע בירושלמי (דמגילה דף עד) גבי ההוא דהוה סמיך בשעת קריאה (בשעה שהיה קורא בתורה) ואמר ליה אידך כנתינתה כך … להמשך קריאה

א המגילה אינה צריכה להיות ווי העמודים. ואפילו ספר תורה אין צריך להיות כך. וסופר אחד עשה מעצמו כך ונהגו העולם אחריו כך. ואדרבא אלו יהיה שום ספר תורה לכתוב יש להזהר שלא יהא שום עמוד מתחיל בוא"ו כי אם וא"ו של בי"ה שמ"ו וא"ו של ואעידה בם. ושלא יהא שום עמוד מתחיל באלו האותיות … להמשך קריאה

א וששאלת אם מגילה צריכה היקף גויל ועמוד. בתשובת רבינו תם כתוב כיון דנקראת ספר ונקראת אגרת עבדינן לחומרא ויהבינן לה דין ספר לכל מילי לבר מחד מלתא דיהבינן לה דין אגרת לענין דאם לא הטיל בה רק י' חוטי גידין וכל השאר תפור מחוטי פשתן כשרה. אבל לענין עבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרת חיתי"ן … להמשך קריאה

א ומה שנוהגין ליתן לשפחות מעות פורים אסור להרגילם בעיר שלא הורגלו בכך. ושמעתי שרבינו אפרים ז"ל היה קורא עליהם וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל. אבל במקום שכבר הרגילום אין לבטל הדבר מפני דרכי שלום כדתנן (גיטין דף סא) מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ומחזיקין ידיהם בשביעית ושואלים בשלומם כבשלום … להמשך קריאה

א וששאלת אם יש לעשות פורים ראשון באדר הראשון ולהתענות ביום שלפניו לא כי אין לעשות בו פורים כלל וכל שכן שאין צריך להתענות ביום שלפניו. והא דתנן בפרק קמא דמגילה (דף ו) אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגלה ומתנות לאביונים בלבד ומסיק תלמודא דהכי קאמר אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון … להמשך קריאה

א והוא מברך על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו וסימנך מנ"ח. והרב את ריבנו אינו ביום של פורים אך שהוא אומר בנחת זמן בתוך כך שהקהל עונין אמן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומי שקורא את המגילה לחולה או ליולדת צריך לברך לפניה ולאחריה אף על פי שכבר יצא ידי חובתו בבית הכנסת כדאמרינן כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שהן ברכות הנהנין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il