תשב"ץ קטן

א פשטיד"א אסור להניח נכרית לישא אותה לבדה לתנור משום דאמר רב (חולין דף צה) בשר שנתעלם מן העין אסור. אבל אם נתן בה סימן מותר. [אין הלכה כרב דקאמר תלמודא ורב היכי אכיל בישרא ולא קאמר ואנן היכי קא אכלינן בישרא. משמע דלית הלכתא כרב. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א יהודי שהביא בשר מבית נכרי אסור בלא סימן אף על גב דלית הלכתא כוותיה דרב דבשר שנתעלם מן העין אסור. הני מילי היכא דליכא ריעותא כגון ההיא דפרק גיד הנשה (דף צה) מברא אתי לאפאי יומא טבא לגו אזל אודיק בבזעא דדשא חזיא לחיותא דתלא טרף אבבא נפוק אתו כולי עלמא לאפי' אתא טבחא … להמשך קריאה

א והרבה בהמות או כבשים שנשחטו ונבדקו יחד ונמצאו כשרים ואח"כ חתכום לחתיכות גדולות הראויות להתכבד ונתערבו החתיכות ונמצא ריאה אחת טרפה ואינו יודע איזו מהן היתה. כולן טרפות מפני שכל אחת ואחת היתה חתיכה הראויה להתכבד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מחט שנמצא בקורקבן אסר מהר"ם זלה"ה וז"ל היה שום נקב בחלל הקורקבן ולא יצא המחט לחוץ אלא שנמצא שוכב בריוח ארוך ורוחבו בדופן בקורקבן אסור. ואסר שאר אווזות שנתערבו עם אותה אווזא שנמצא בה המחט בקורקבן מפני שהאווזא היתה חתיכה הראויה להתכבד ולא היתה יכולה לבטל ברוב מפני שהחתיכה הראויה להתכבד אפי' באלף לא … להמשך קריאה

א שמוטת גף בעוף במקום חבורו בכתף טרפה. והוא דאיעכול ניביה. אבל אם נשמט ממקום אחר כשר. ואם נשבר במקום אחד ויצא העצם לחוץ יחתוך אותו האבר וישליכו כי הוא אבר מן החי והשאר מותר. [שמוטת גף בעוף במקום חבורו בגוף טרפה דחיישינן שמא ניקבה הריאה שקורין פק"ח. אבל אם נשמט במקום אחר כשרה. אך … להמשך קריאה

א אין לשחוט תרנגולת או בהמה בסכין של נכרים או בסכין שלא טבל כדאמרי' סכין של נכרים אסור להשתמש בו. ור"ל הפירוש שאסור להשתמש בו שום מיני תשמיש עד לאחר טבילה. ואם שחט בסכין של נכרים בעי קליפה במקום שחיטה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בדיקת ה' אוני כשהבהמה תלויה ברגליה תלתא מימינא ותרתי משמאלא. אי חליף טרפה ואי יתיר כשרה. והני מילי דקיימי בדרי דאוני. ואי חסר אונא אחת בימין. העינוניתא דורדא מצטרפת וכשרה ואם בשמאל טרפה כדפרי'. ואם חסרה העינוניתא דורדא טרפה. וכן אם יש לה שתים דהוה לה יתירתא דלא קיימא בדרי דאוני וטרפה. וכפי' רש"י … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו. ואלו הן הלכות שחיטה: ב שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור ג שהייה בוושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא טרפה. ובקנה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא דקנה כשרה. מידי דהוה אחצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שהוא … להמשך קריאה

א כשראה ימים או נהרות או גבעות משונים בגובה ובעומק ורוחב מששת ימי בראשית היה מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. ודוקא לאחר ל' יום, וכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הא לך סד"ר ברכו"ת מפי הר"ם ז"ל: ב על פירות האילן אומר בורא פרי העץ וכן הבוסר כשהוא כפול הלבן ומפול הלבן ולמעלה מברך עליהן בורא פרי העץ. ולאחריהם על בוסר של ענבים מברך עליהם ברכה אחת מעין שלש בא"י אמ"ה על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה … להמשך קריאה

א ואסור לדבר אחר כל ברכה כגון הדלקת נר וברכת המוציא ומהרבה ענינים עד שיסיים הענין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דפרק עשרה יוחסין ישמעו ענוים וישמחו א"ר בון בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שחזתה עינו מיני מגדים ולא אכל ור' אלעזר חש לההיא שמעתתא והוה מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מילי חדת בשתא. והטעם כדי להרבות בברכות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו מברך זמן על שום דבר בראיה כי אם כשאוכלו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשדעתו של הר"ם ז"ל לשתות יותר אחר ברכת המזון אינו מברך מיד ברכה מעין שלש לאחר ברכת המזון לפי שדעתו לשתות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואם שכח נחמנו בשבת והתחיל הברכה חוזר לראש: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומתחיל ברכת המזון בא"י אמ"ה הזן את העולם ואינו אומר חסדו עמנו כי חסדו עם כל דור ודור. ואומר נודך ואינו אומר ברית ותורה חיים ומזון ולא וזכור לנו. ובירושלמי יש מהו לומר אבינו רוענו זוננו בשבת. ואומר עיקר ברכה כך היא. לכך נהגו לומר בשבת נחמנו עד תחזירנה למקומה ואומר אבינו רענו ולא … להמשך קריאה

א כל האותיות יש בברכת המזון חוץ מן אות ף. לפי שאין מלאך המות א"ף שצ"פ קצ"ף אנ"ף שולט במי שמברך אותה בשעתה ובכונה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואחר שאמר בעל הבית הב לנו ונברך אינו אוכל ואינו שותה עד אחר ברכת המזון: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וראה הר"ם ז"ל שבירך ברכת המזון על יין פגום שהחזיר לקנקן שהיה בתוכו יין חי ושפך מן הקנקן לתוך הכוס ובירך עליו ברכת המזון כי אמר קמא קמא בטיל ויין שבתוך הקנקן רבה עליו ומבטלו. ובפעם אחרת בירך על הפגום אע"פ שלא היה יין הרבה בתוך הקנקן ולא היה יכול לומר קמא קמא בטיל … להמשך קריאה

א שאלתי להר"ם ז"ל אם חובה ליתן ללוי לברך ברכת המזון במקום שאין כהן. והשיב לי לא דבמקום שאין כהן יש דין לישראל כמו ללוי לכל דבר. ומה"ר יצחק מדור"א אומר שבירושלמי יש אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברך לפני ישראל. ואומר מהר"ם ז"ל שאינו מאמין שהוא בירושלמי ואם הוא לשם שמא בשביל … להמשך קריאה

א ואפילו כשהוא אוכל יחידי בלא זימון נוטל ידיו לברכת המזון ועושה לכוס שטיפה הדחה מלא חי וסימנך חמש"ה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכשהוא אוכל שני מיני פירות או שלשה או אפי' מין אחד אם אינו כולו לפניו בשעה אחת מברך על כל אחד ואחד ברכה לבדו ברכה ראשונה מפני היסח הדעת אבל לא ברכה אחרונה. וכשהוא אוכל פירות ודעתו לשתות יין באחרונה מברך קודם ברכה אחרונה על הפירות בורא נפשות רבות ואחר כך מברך בורא פה"ג … להמשך קריאה

א וקטן אינו מצטרף לא לעשרה ולא לשלשה עד שלש עשרה שנים ויום אחד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ולעשרה מצטרף אפילו שלשה על ידי שתיה ושבעה שאכלו. אבל ד' לא משום דבעינן רובא דמנכר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והר"ם ז"ל כשהיה אוכל ואדם אחר עמו ובא אדם שלישי ונתן לו לשתות בקש ממנו שיאכל עמו מעט לפי שכבר חייב בזימון לפירוש התוספות. ואינו רוצה לזמן עליו על ידי שתיה לבד לפי שפסק רב אלפס שאין לזמן על ידי שתיה. ואם אדם חשוב הוא שאינו רוצה לזמן אותו לאכול עמו בדבר מועט מבקש … להמשך קריאה

א כשאדם אחר מברך ברכת המזון הר"ם ז"ל אינו נוטל ידיו ואינו מברך בלחש. [ומורי הר"ר פרץ זצ"ל היה מברך בלחישה לפי שאין אדם יכול לכוין כל תיבה ותיבה מפי המברך. ומ"מ לא היה מצריך לברך אלא עד שיגיע המברך להזן את הכל משום דאיכא למ"ד דברכת המזון בזימון נמשכת עד נודך. ע"כ]: הסבר על … להמשך קריאה