א (ברכות דף סא ע"ב) תניא אמר ר' אליעזר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך וכו' אלא יש לך אדם יותר מגופו לכך נאמר בכל מאדך ויש לך אדם שנפשו חביב עליו יותר מממונו לכך נאמר בכל נפשך. ר' עקיבא אומר בכל נפשך אפי' הוא נוטל את נפשך וכו'. בשעה שהוציאו את ר"ע … להמשך קריאה
א וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום. כבר בארנו בפנים בפ' וארא. כי יש ב' ענינים בענין התפלה. הדרך האחד מה שבא לאדם מכח ההתעוררת דלעילא. והדרך השני היותר במעלה. אם האדם מתעורר מעצמו קודם שבא אליו ההתעוררת שלמעלה. וזהו בחי' אשה כי תזריע וילדה זכר להשפיע חסדים טובים כמבואר … להמשך קריאה
א לברכת התורה ב מה שאנו מברכים בכל יום אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. נבאר מקודם מה שמצינו בנוסח תפלת שבת קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך כתיב המצות קודם התורה. ובכל מקום מצינו הלשון בהיפך תורה ומצות אותנו למדת. גם איך שייך קיום המצות קודם התורה הלא ע"י התורה אנו יודעים המצות. אכן … להמשך קריאה
א מבוא השער ב (תהילים ס״ח:י״ב) ד' יתן אומר המבשרות צבא רב. לפי הידוע אם בני אדם רוצים לשמוע דברי תורה מאדם צדיק אזי הקב"ה משפיע להצדיק דברי תורה ונעשה כמעיין המתגבר. וזהו ד' יתן אומר. באם הצדיק אומר לצבא רב. ולזה קפיד ר' אליעזר (בחג השבעות) כדאי' במס' ביצה דף ט"ו ע"ב. (דהנה בשבועות … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. יבואר עפ"י מ"ש בגמ' מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. איננו כפשוטו דהא עינינו הרואות כמה אנשים שיש בהם יראת שמים ודברי תוכחתם אינם נכנסים בלב השומע להיות דבריהם נשמעים. אך הענין הוא עפ"י ששמענו אומרים מהרב המגיד מקאזניץ זלה"ה בהיותו פועל ישועות בעניני הדבוקים ר"ל … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר את כל הדברים האלה. י"ל כי ידוע דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא כמ"ש חכז"ל משה שפיר קאמרת. וגם עכשיו שנתחדשו דברי התורה בפי הצדיק הוא אז בבחי' משה. ולז"א וילך משה ר"ל אף שכבר הלך משה לעולמו ומרומים ישכון מ"מ וידבר את הדברים האלה. כי עודנו מדבר דברי תורה אל בני … להמשך קריאה
א [מפרשה זו כבר נדפס בחלק א' דף ל"ה ל"וע"ש] ב אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלהיכם כו' ולא אתכם לבד אנכי כורת את הברית הזאת כו' כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו כו'. הנ"ל דהנה למעלה כתיב ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום … להמשך קריאה
א דרוש לראש השנה מכתי"ק אשר דרש בימי חורפו כשנתקבל לרב אב"ד בק"ק ראדאמסק בשנת תקצ"ד לפ"ק: ב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם ופועלים כל טוב בלימודם כמו בשעת התפלה וז"ש שבטיכם כו' כל איש ישראל כו' מחוטב עציך עד שואב מימך וכו' פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה … להמשך קריאה
א (כבר נדפס בחלק ראשון בדף מ"ב ע"ב בשבת שובה) ד"ה והי' כי תבא כו' ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם כו' וענית ואמרת. הנ"ל להבין מהו אשר יהי' בימים ההם ורש"י ז"ל פי' אין לך אלא כהן שבימיך. אין לו שחר. אמנם הנה צריך להבין בענין קריאת פרשת בכורים בבהמ"ק אשר איש הישראלי … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. הנ"ל לרמז בזה בענין מלחמת היצר מה שאנו רואים כי יש אנשי מעשה העושים מלחמה ביצרם ומנצחין אותו ואח"כ באיזו ימים הולך ומתגבר עליהם וצריכין לערוך עוד נגדו מלחמה מחדש ובאמת הוא תמי' גדולה בעיניהם מה זה ועל מה זה הלא כבר ערכנו … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' ושפטו את העם משפט צדק וכו'. יש לרמז בזה ענין דרך הצדיקים המנהיגים הישרי'. כי עיקר ענין הדיינין הוא כמ"ש הוי דן אתכל אדם לכף זכות כדי לעורר רחמים וחסדי' על כל איש ואיש מבנ"י אף שהוא בשפל המדריגה אעפ"כ מחויב לדון אותו לכף זכות. בזה יש … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וכו'. הנ"ל לרמז בזה מה שנקוד טעם. רביע על מלת ראה. דהנה טעם רביע הוא נקודה כמו יו"ד. והיו"ד הוא אות רביעי בשם הוי' ב"ה והיא מרמזת על היראה כמבואר בזוה"ק. גם הנה בצירוף יו"ד הנקודה רביעי אל מלת רא"ה הוא ירא"ה שאמר יראה אני נותן לפניכם היום. … להמשך קריאה
א והי' עקב תשמעון כו' . דהנה כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי כו'. דהנה זהו מדת הצדיקים שהם תמיד בבחי' עקב ואינם חושבים עצמם לכלום. כמ"ש דוד המע"ה נטיתי לבי לעשות חוקיך לעולם עקב. כי לעולם אני בבחי' עקב מה אני ומה חיי. וזה מדת אאע"ה שאמר ואנכי עפר ואפר שלא הי' יודע מעצמו … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ד' כו'. פרש"י אף שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם. נקדים מ"ש בסוף הפרשה וצדקה תהי'לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ד' אלהינו כאשר ציונו. הרמב"ן ומפרשים עמדו בזה מה הכוונה במאמר הזה. ונראה לפמ"ש הש"ך בסי' פ"ו גבי שיעבודא דר' נתן … להמשך קריאה
א נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. דברו על לב ירושלים כו' כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאותי'. יל"ד בלשון יאמר אלהיכם הוא מיותר. גם למה שינה ולא נאמר נחמו נחמו עמי נאום ה' כמו בכל הכתוב. גם יש להבין מה שנאמר כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאותי'. וכי תצא זאת מיד העליון ב"ה … להמשך קריאה
א בפ' בחקותי אז תרצה הארץ את שבתותיה כו'. הנראה לפרש כוונת הכתוב להורות גודל מעלת יום השבת בזמן הגלות כשבא יום השבת יש שמחה לפני הש"י ב"ה יותר מבזמן שבהמ"קהי' קיים. משום דבשבת קודש נעשה היחוד למעלה גם בזמן הגלות כי הוא קביעא וקיימא ובימי החול כביכול גם הקב"ה בגלות ע"ד עמו אנכי בצרה … להמשך קריאה
א בפ' שלח ואולם חי אני כו' וימלא כבוד ה' את כל הארץ. הנ"ל דהנה כל ענין הזה של גזירת המרגלים וטלטול ישראל במדבר הוא מרומז על הגלו' כידוע שמאז נגזרה הגזירה בט"ב לבכי' לדורות. ולכך הנה מיד בתחלת הגזירה הרעה הזאת על הגלות החל הזה הנה נתבשרו מיד על הגאולה והישועה של העתיד ב"ב … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל ויהי בארבעים שנה כו' דבר משה אל בנ"י ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. יש להתבונן טעם כפל הדברים אחרי שכבר נאמר אלה הדברים אשר דבר משה ומה זה שנאמר עוד ויהי בארבעים שנה דבר משה כו'. אך הנ"ל כי הורה לנו בזה על מעלת הלימוד … להמשך קריאה
א אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים כו' ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' כו'. ההרגש בפסוקים הללו מבואר במפרשים ע"ש. אכן נ"ל לבאר עפ"י מה שפרשתי בפי' הפ' וישב משה את דברי העם אל ה'. כי זהו מעלת צדיקי הדור להעלות גם כל התפלות ומעש"ט של פשוטי העם … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות לבנ"י לאמר זה הדבר כו' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. הנ"ל עפ"י מ"ש הקב"ה למשה מזה בידך ויאמר מטה. ויש לדקדק מה זה ששאל לו הקב"ה מזה בידך הלא ראה שיש בידו מטה. אך מפני כי הקב"ה הי' מצוה למשרע"ה להנהיג הדור והי' משה ירא לנפשו פן … להמשך קריאה
א פינחס בן אלעזר כו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. ואמרו חכז"ל לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי. לכאורה צריך להבין כי בכל מקום מצינו שהקב"ה משלם לאיש כמפעלו מדה כנגד מדה ממש השכר כנגד המעשה שעשה הצדיק. א"כ הכא מהו ענין השכר הזה שנתכהן פנחס למה שהרג לזמרי וקנא קנאת ה' … להמשך קריאה
א וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל. הדקדוקים בפ' זו הרבה. א' מה קחשיב דוקא מה שעשו לאמורי. ב'. כפילות הדברים ויגר מואב מפני העם ויקוצו מפר בנ"י. ג'. וכי ראה הוא יותר מכל העולם הלא כולם ראו. ד'. … להמשך קריאה
א זאת התורה אדם כי ימות באהל. אמרו חכז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. ולכאורה הלא כתיב וחי בהם כו'. אך הנה צריך האדם להיות חרד ולהחיש לעסוק בד"ת בעודנו בחיים חיותו בעוה"ז ואל יאמר לכשאפנה אשנ' שמא לא תפנה לכן צריך להיות יקר בעיניו היום והשעה שהוא בעוה"ז עודנו בכחו לתקן … להמשך קריאה
א ויקח קרח כו' רב לכם בני לוי. פרש"י דבר גדול נטלתם כו' וקרח שפקח הי' מה ראה כו' עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן וכ"ד משמורות כו'. לכאו' אינו מובן למה באמת הראה לו הש"י כל זאת שיבא לידי טעות ומה ענינו. אכן הנה כתיב ה' צדיק יבחן … להמשך קריאה
א למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם. יבואר עפ"י הידוע גודל מעלת הצדיקי' העיקר הוא בחי' הענוה והשפלות כמ"ש הלל הגבהתי הוא השפלתי וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה שאמר ואנכי עפר ואפר. וכן מדת כל הצדיקים לפי גודל מעלת השפלות כן מתרוממים ביתר שאת למעלה למעלה. וזה הרמז בפ' במדבר איש איש למטה איש ראש … להמשך קריאה
א ונסעו הקהתים נושאי המקדש. ופרש"י נושאי דברים המקודשים. לכאורה דברי רש"י הם אך למותר. כי כבר בסוף פ' במדבר במשא בני קהת באוהל מועד קודש הקדשים פרש"י שם ג"כ המקודש שבכלים הארון והשלחן ומזבחות והפרכת וכלי השרת. אמנם י"ל כי הנה ידוע כי הצדיקים שבדור הם בתפלתן מעלים התפלות של כל ישראל אפי' מפחותי … להמשך קריאה