א שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם. כבר נתבאר ענין מה שנזכר שמות החכמים במשנה מפני שהמקום בחר בהם בצדקתם. ובמשנתם אותיות ובנשמתם שהיו נשמות גבוהים מאד וזכו בתורתם לעלות ולחנות עפ"י ד' כמו שנתבאר במ"א. וזה לשון משנה כפול שלמדו למטה שנית מה שלמדו למעלה עפ"י ד' יחנו ועל פי' ה' יסעו … להמשך קריאה
א יתן ויתנו אחרים חסיד. הנה ידוע שעבודת הצדיקים הוא שלא תלך ההשפעה לסט"א לפי הידוע שמכל מצוה ומצוה אתמשך השפעות טובות אך בבוא השפע לעולם העשי' הוא נמשך לסט"א וז"ש הכפירים שואגים לטרף. וזה טרוף טורף יוסף. יוסף הוא הצדיק יסוד עולם מעין הברכה. חי' רעה אכלתהו. וז"פ ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. … להמשך קריאה
א ר' דוסתאי ב"ר ינאי אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' שנאמר השמר לך ושמור את נפשך מאד. התמי' מבוארת וכי באפשרי שלא לשכוח כלל דיבור אחד והכי הול"ל כל שאינו לומד דבר אחד מכל התורה וכו' ואי משום דלא אפשר ללמוד כל התורה. א"כ השכחה ג"כ א"א כמבואר. וגם מנין מפסוק זה שאף … להמשך קריאה
א משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו' הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. הנ"ל בזה עפ"י מ"ש כי כאשר יורדים ההשפעות והאורות מלמעלה הם צריכין שמירה מהחיצוני' לבל יהא להם שום אחיזה בגבול הקדושה לכן בשעת מתן תורה צוה הש"י הגבל את ההר וקדשתו להיות … להמשך קריאה
א ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ כו'. ונ"ל לפרש בדרך רמז דהנה איתא בש"ס צדיקים יצר טוב שופטן. רשעים יצר רע שופטן בינונים זה וזה שופטן כו'. דהנה ידוע שמכל מצוה נעשה מלאך. והפעולה מזה הוא מבואר בפסוק לא תאונה אליך כו'. כי מלאכיו יצוה לך כו'. הפי' הוא כמו שמבואר בתנא דבי … להמשך קריאה
א מתן תורה ב (שבת דף פו ע"א) יום אחד הוסיף משה מדעתו. התמיה' מבוארת שהרחיב זמן מה שהעליונים ותחתונים היו מחכים ומצפים על יום קדוש כזה. אך מבואר ותגזר אומר ויקם לך הקב"ה גוזר והצדיק מבטל הצדיק גוזר והקב"ה מקיים. וזהו אחת מהאמונות החזקות שבידינו. ואם אחד אינו מאמין בזה אינו בכלל יהודי. ולזה … להמשך קריאה
א (פ' אמור) שור או כבש או עז כי יוולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לד'. וסיום הפרשה ולא תחללו את שם קדשי וכו' ונקדשתי בתוך בני ישראל ופרש"י ז"ל מסור עצמך וקדש את שמי וכו' ע"ש. להבין ענין סמיכת הפסוקים האלו לתחלת הפ' כי מה ענין זה לזה … להמשך קריאה
א וספרתם לכם ממחרת השבת כו' שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. הנ"ל דהנה כבר נודע כי ענין הספירה הוא שיטהרו נפשות עמך בית ישראל מזוהמתם שהוא זוהמת הנחש בפגם עץ הדעת שהוא פגם היסוד ולכך בימים האלו שהוא בתיקון קרי ר"ל הנה הרמז הוא עמר גימ' ש"י. והנה אמנם … להמשך קריאה
א רמזי הגדה של פסח ב השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין. הנראה לפרש כפל הלשון הזה. דהנה עתה בזמן הגלות בעוה"ר אנחנו נחשבים בבחי' עבדים למקום ב"ה כי אין לנו התגלות אור אהבת הש"י על עמו שימשוך לבבינו אליו לעבדו מתוך אהבה ותשוקה הראוי' בעריבות נעימות עבדות הש"י … להמשך קריאה
א ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. ופרש"י חוץ לכרך כו'. הנ"ל לבאר ולתרץ קושי' רש"י ז"ל. עפ"י דברי רש"י בפ' בראשית א"ר יצחק לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל וכו'. להבין דברי ר"י מה נ"מ מזה ואיזו לימוד יכול ללמוד מזה. אך … להמשך קריאה
א החודש כאשר שמענו כן עוד נחזה. דהנה אדם הראשון קודם החטא הי' במדריגת משה רבינו ויותר שפנים אל פנים דבר ד' אתו והי' רואה את הנשמע כמו במתן תורה. ואחר החטא נפל ממדריגה זאת. לזה אמר את קולך שמעתי בגן ואירא וכו'. והנה ידוע שבעת תיקון העולם בביאת משיחנו במהרה יוחזר הכל כבראשונה כמו … להמשך קריאה
א שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. יש להתבונן בדבר זה מה שמפאר את מרדכי בענין המלבוש של תכלת. ובמגילה כתיב ג"כ ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת כו' מה משמיענו הכתוב בסיפור הזה. אך הנה אי' בגמ' תכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא כבוד וכו' והוא רמוז ליראה עלאה כמבואר בפ' ציצית הכנף … להמשך קריאה
א זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל. הנ"ל דהנה ידוע כי זאת רמוז לשכינה הקדושה זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי. זאת נחמתי בעניי כו'. וכן נאמר זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. וכדי לבא בביאור כ"ז נקדים. הנה קדמונינו ז"ל רמזו בפסוק … להמשך קריאה
א במס' שבת דף כ"א. אמר ר' זירא אמר ר' מתנא אמר רב שמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת. נקדים לפרש פסוק בתהלים קמ"ו השומר אמת לעולם עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ד' מתיר אסורים כו' ד' אוהב צדיקים ד' שומר את גרים. נראה לבאר … להמשך קריאה
א (שבת כ"א ע"ב) ת"ר מאי חנוכה כו' כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום לא מצאו רק פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים. והנה הראשונים ז"ל הקשו הלא ביום הראשון לא הי' … להמשך קריאה
א (בפ' אמור) שבעת ימים יהי' תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לד' הנ"ל עפ"י מ"ש לעיל בפי' הכתוב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות. ויבן רומז לעולם הבינה הוא רמז לתשובה עלאה אם הבנים שמחה. בית רומז לחכמה בחכמה יבנה בית. ולמקנהו עשה סוכות רמז לימי התשובה אנו יושבים בצל הסוכה אחר … להמשך קריאה
א הנראה לבאר שינוי הנוסחאות בסידורים בא' כתיב הושענא רבה בה'. ובא' כתיב הושענא רבא באל"ף. גם ביהא שמיה רבה יש שינוי נוסחאות בה' או בא'. אך הנה כבר ידוע שעיקר תיקון האדם ליחד שם הוי' ב"ה. כי הה' היא מרוחק בשם הוי' כמ"ש בפסוק הלד' תגמלו זאת הה' עומדת מרחוק מתיבת לשם. וז"פ בהפרידו … להמשך קריאה
א לומדת יראתך. הנ"ל עפ"י מה שבארנו בפנים בפסוק למען תלמד ליראה כו' כי דרך איש אשר קודם לימודו לבבו נוקף ומצטער על ביטול לימודו. ואחר הלימוד נחה ושקטה דעתו ורחב לבבו בגבהות ומסיר היראה מלבבו. לא כן דרך הישר רק כל מה שילמוד יותר יכניס בלבבו יותר יראת שמים. וזה ג"כ לומדת יראתך שיהי' … להמשך קריאה
א (בפ' כי תשא) ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני וכו' ויאמר הראני נא את כבודך. צריך להתבונן מה ענין הבקשה זו לכאן הול"ל זה בשעת מתן תורה או בשעת עשיית הנסים במקום אחר אבל הענין הוא כי זהו דרך הצדיקים לבלתי לבקש גדולה לעצמם רק מה ששייך לטובת הכלל … להמשך קריאה
א חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. הנה יש להעיר ולשום לב על ענין החג הקדוש הזה למה תלה הכתוב עשיית החג באסיפת התבואה מהשדה וקראו חג האסיף. ובכל מקום הזכירו הכתוב באספך את מעשיך מן השדה וכדומה בלשון הזה. ומה ענין קדושת החג אל אסיפת תבואה או היין והשמן. ורש"י ז"ל … להמשך קריאה
א כל נדרי כו'. נדרנא לא נדרי ואסרנא לא אסרי ושבועתנא לא שבועות. הנ"ל בענין התפלה זו ביום האדיר והקדוש הזה אשר קודם לכל התפלות בזה היום אנו מתחילים תפלת כל נדרי. אך הנה ידוע כי מיום שחרב הבהמ"ק וגלינו מארצנו השכינה הקדושה ג"כ עמנו בגלות וז"ש והוא אסור בזיקים לרמז על השכינה הקדושה. ותכלית … להמשך קריאה
א כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי. הנראה לבאר בזה עפ"י מ"ש בגמ' ספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו. פי' הדבר כי כל המצות ומעש"ט שהאדם עושה ברצון הטוב ובשמחה הוא הנכתב בספר חיים שיש בו חיות ושמחה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו'. ומה שהאדם עושה ח"ו בעצבות … להמשך קריאה
א יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. הנה ידוע שכל העבדות שאנו בנ"י עושים בעולם הזה הכל חוזר לשורש הראשון לתקן חטא אדה"ר שכל ששים רבוא נשמות היו תלוים בו והאבות הקדושים תקנו הראש של אדה"ר ואח"כ כל הדורות כאו"א לפי ערכו. ועתה בעקבות דמשיחא התיקון הוא בבחי' הרגליים כמ"ש והי' עקב תשמעון. וכאשר יוגמר … להמשך קריאה
א (בפ' שופטים) והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה וכו' לבלתי רום לבבו מאחיו וכו' למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. הדקדוקים שבכתובים הללו נתבארו כבר במפורשים כי רבים המה יעו"ש. אכן … להמשך קריאה
א (תהילים קט״ז:א׳-ג׳) אהבתי כי ישמע ד' את קולי תחנוני כי הטה אזנו לי ובימי אקרא אפפוני כו' ובשם ד' אקרא אנה ד' מלטה נפשי. לבאר המשך הפסוקים עפמ"ש בר"ח בן דוסא שיצאה בת קול ואמרה כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין. פי' שהי' מסתפק במיעוט בכל אשר מצאה … להמשך קריאה
א שלום עליכם מלאכי השלום כו'. הענין מה שאנו אומרים בליל שבת קודש. דהנה איתא בזוהר הקדוש חזיוהו לר' אלעזר בן ערך דהוה עציב אמרו לי' אמאי את עציב אמר להו אי מטרוניתא בעציבו משמשייהו מה עבדין כו'. דהנה החכמים הקדושים כל מגמתם וכל עבודתם בעולם עבור השכינה הקדושה שתוושע במהרה ותמיד בכל ימיהם הם … להמשך קריאה