א דין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות. ובו ג' סעיפים:העבדים והשפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם תנחומי אבלים אלא אומרים לו המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו: ב אבל מנודה אין מברין אותו ואין אומרים לו תנחומי אבלים: ג מנודה שמת מנחמים אבליו: באר היטב יורה דעה שע״ז א … להמשך קריאה
א מנהג המנחמים ודין מת שאין לו מנחמים. ובו ד' סעיפים:אין המנחמים רשאים לפתוח עד שיפתח האבל תחלה והאבל מיסב בראש וכיון שנענע האבל בראשו בענין שנראה שפוטר את המנחמים אינם רשאים לישב אצלו: (אין אבל או חולה חייבים לעמוד אפילו מפני נשיא): (פ' א"מ): ב הבא לכבד את חבירו ולקום מפניו אומר לו שב … להמשך קריאה
א אימתי מתחיל האבילות ולמי שמפנין מקבר לקבר. ובו י"א סעיפים:מאימתי חל האבילות משנקבר ונגמר סתימת הקבר בעפר מיד מתחיל האבלות ומעטף ראשו אבל אינו חולץ מנעליו עד שיגיע לביתו (רמב"ן) ועכשיו נוהגים לחלוץ מנעל אחר סתימת הגולל מיד כדאיתא בסימן שע"ו: הגה (וע"ל סימן שע"ב) היה סבור שנסתם הקבר והתחיל להתאבל ואחר כך נודע … להמשך קריאה
א טומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין. ובו י"א סעיפים:מצוה להטמאות למת מצוה אפילו הוא כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ומצא מת מצוה הרי זה מיטמא לו: ב אינו נקרא מת מצוה לענין זה אלא אם כן מצא ראשו ורובו ואם מצא ראשו ורובו חוץ מאבר … להמשך קריאה
א איזה כהן מוזהר על הטומאה ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא. ובו ט' סעיפים:כשם שהכהן מוזהר שלא לטמאות כך מוזהרי' הגדולים על הקטנים (ודוקא לטמאותן בידים אבל אם הקטנים מטמאין מעצמן עיין בא"ח סימן שמ"ג אי צריך להפרישן) (הרשב"א סימן קכ"ח ומהרי"ו וטור בשם הרמב"ם כתב כאן דאין צריך): ב אפי' בעל מום מוזהר … להמשך קריאה
א היתר טומאה במקום מצוה ודין קברי עובדי כוכבים. ובו ב' סעיפים:אף על פי שהכהן אסור ליכנס לבית הפרס (פי' שדה שאבד בה קבר ושנחרש בה קבר ושיעורה מאה אמה) או לארץ העמים אם צריך לילך שם לישא אשה או ללמוד תורה ואין לו דרך אחרת יכול לעבור דרך שם אפילו אם מוצא ללמוד במקום … להמשך קריאה
א דין אהל היאך מביא הטומאה. ובו ו' סעיפים:אסור לכהן ליכנס תחת אהל שהמת תחתיו אפי' הוא גדול הרבה ואפילו לבית אחר או לעליה אחרת הפתוחים לאותו בית בנקב שיש בו טפח על טפח ובית לאותו בית עד עולם ואם סתם הנקב מותר לו ליכנס לבית אחר שהסתימה חוצצת אפילו לא בטלו להיות שם עולמית … להמשך קריאה
א מי הוא החשוב כמת אף על פי שעודנו חי. ובו סעיף אחד:מי שנשברה מפרקתו ורוב בשר עמה וכן מי שנקרע מגבו כדג אפילו עדיין הוא חי חשוב כמת ומטמא אבל גוסס ומי שנשחטו בו ב' סימנים או פצוע פצעים הרבה אינם מטמאין עד שתצא נפשם ומ"מ אסור ליכנס לבית שיש בו גוסס (ויש מתירין) … להמשך קריאה
א על איזה טומאה הכהן מוזהר. ובו סעיף א':הכהן מוזהר שלא ליטמא במת ולא לכל טומאות הפורשות ממנו ולא לגולל ולא לדופק ולא לאבר מן החי [שאין] בו כדי להעלות ארוכה אם היה מחובר ולא לאילן המיסך על הארץ וענפיו מובדלים זה מזה וטומאה תחת אחד מהם ואין ידוע תחת איזה או אבנים היוצאים מהגדר … להמשך קריאה
א שלא לנהוג קלות ראש בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש (כגון לפנות שם (כל בו) או לאכול ולשתות שם ואין קורין ואין שונין שם (סמ"ג) ואין מחשבין שם חשבונות) (ב"י בשם רבינו ירוחם) ואין מרעין בהם בהמות ואין מוליכין בו אמת המים ולא יטייל בהם לקפנדריא (פי' למעבר מצד … להמשך קריאה
א קוברים מתי עכו"ם ושלא יהלך בבית הקברות בתפילין וציצית. ובו ו' סעיפים:קוברים מתי עכו"ם ומנחמים אבליהם מפני דרכי שלום: ב לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת ותפילין בראשו משום לועג לרש ואם הם מכוסים מותר: ג לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת או של קבר וספר … להמשך קריאה
א דין המוכר קבר ואשה שירשה קבר ממשפחתה. ובו ד' סעיפים:המוכר קברו ודרך קברו מקום מעמדו ומקום הספדו באים בני המשפחה וקוברין אותו בעל כרחו של לוקח ומחזירין את דמיו: ב אשה שירשה קבר ממשפחתה נקברת בתוכו היא אבל לא יוצאי ירכה אלא אם כן ראתה אותם בחייה: ג אביה אומר תקבר אצלי ובעלה אומר … להמשך קריאה
א החופר קבר פטור מק"ש וכמה מרחיקין הקברות מהעיר. ובו ב' סעיפים:החופר כוך למת פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ואם הם שנים והגיע זמן ק"ש אחד עולה וקורא ק"ש ומתפלל וחוזר זה וחופר ועולה חבירו וקורא ק"ש ומתפלל ודוקא כוך דלא חפיר ליה אלא חד אבל אם היה מקום … להמשך קריאה
א איסור הנאה של קבר והאבן והבנין. ובו ז' סעיפים:קבר של בנין אסור בהנאה אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר: הגה וי"א דהקרקע שלקחו מן הקבר וחזרו ונתנו עליו דהוי תלוש ולבסוף חברו אסור בהנאה (טור בשם הר"ר ישעיה) ויש אוסרים עוד לישב על האבן שנותנין על הקבר למצבה (גם זו בשמו וכ"כ הגהות … להמשך קריאה
א איסור פנוי המת והעצמות ממקומן. ובו ז' סעיפים:אין מפנין המת והעצמות לא מקבר מכובד לקבר מכובד ולא מקבר בזוי לקבר בזוי ולא מבזוי למכובד ואצ"ל ממכובד לבזוי ובתוך שלו אפילו ממכובד לבזוי מותר שערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו וכן כדי לקברו בארץ ישראל מותר ואם נתנוהו שם על מנת לפנותו מותר בכל ענין … להמשך קריאה
א לקבור בקרקע ואם קוברין שני מתים יחד. ובו ו' סעיפים:הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום מלין את המת ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש אפילו בח"ל: ב נותנין המת על גביו ופניו למעלה כאדם שהוא ישן: ג אין קוברין ב' מתים זה בצד זה … להמשך קריאה
א הלוית המת ובטול ת"ת להלויתו. ובו ה' סעיפים:מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת למאן דמתני לאחרים אין לו שיעור אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו למאן דקרי ותני דהיינו שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים אם יש ס' רבוא אין צריך להתבטל בשבילו למאן דלא קרי ותני כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין … להמשך קריאה
א מת וכלה ומילה איזה קודם. ובו סעיף אחד:אם פגעו מת וכלה זה בזה מעבירין המת מלפני הכלה וכן אם אין בעיר כדי לזה ולזה מקדימין ומכניסין הכלה לחופה ואחר כך קוברים המת אבל אחר שנכנסה לחופה ויש לפניו לנחם אבל ולשמח חתן תנחומי האבל קודם וכן הבראת האבל קודם למשתה של חתן במה דברים … להמשך קריאה
א מקום יציאת המת והאבלים. ובו ב' סעיפים:מקום שנהגו לצאת נשים לפני המטה יוצאות מקום שנהגו לצאת לאחר המטה יוצאות ועכשיו נהגו שאין יוצאות אלא לאחר המטה ואין לשנות: ב יש למנוע מלצאת נשים לבית הקברות אחר המטה: באר היטב יורה דעה שנ״ט א למנוע. כלומר אף על פי שכ' בס"א שנהגו לצאת אחר המטה … להמשך קריאה
א נושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה. ובו ג' סעיפים:נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן בין אותם שהם לפני המטה בין אותם של אחריה מאחר שלמטה צורך בהם פטורים (מקריאת שמע) ושאר המלוין את המת שאין למטה צורך בהם חייבים (ועיין בא"ח סימן ע"ב): ב אין מוציאין את המת סמוך לק"ש כל שאין שהות להוציאו לקברו … להמשך קריאה
א איסור הלנת המת ומתי מותר להלינו. ובו ב' סעיפים:אסור להלין המת אלא אם כן הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין או מקוננות או כדי שיבאו קרובים או להשמיע עיירות: ב כל המתים הממהר להוציא מטתו הרי זה משובח אבל על אביו ועל אמו ה"ז מגונה אא"כ היה ערב שבת או ערב יו"ט או שהיו … להמשך קריאה
א גבו לצורך המת והותירו. ובו סעיף אחד:מת שלא היה לו צרכי קבורה וגבו לו והותירו אם כשגבו יחדו לצרכי זה המת ינתנו ליורשיו ואם לאו יעשו מהם צרכי מתים אחרים: באר היטב יורה דעה שנ״ו א יחדו. ל"ש מעות או שאר דברים ינתנו ליורשיו ולא משום דקניה ליה זה המת בגבייה בעלמא אלא משום … להמשך קריאה
א דברים שמשנים באשה יותר מבאיש. ובו סעיף אחד:אין מניחין מטה של אשה ברחוב מפני הכבוד (ואין עולין בחבר עיר על האשה) (טור): באר היטב יורה דעה שנ״ה א בחבר. כ' הט"ז בסימן רנ"ה כ' הטור יש בעיר חבר עיר פירוש אדם גדול. ובברכות אמרינן ר"י אומר אין מתפללין מוספין אלא בחבר עיר והיינו צבור … להמשך קריאה
א עיר שיש בה שני מתים איזה קודם. ובו סעיף אחד:עיר שיש בה שני מתים מוציאין את הראשון ואח"כ מוציאין השני ואם היו מלינים הראשון מוציאין השני חכם ות"ח מוציאין החכם ת"ח ועם הארץ מוציאין ת"ח איש ואשה מוציאין האשה מפני שקרובה לבי' הניוול הוציאו הראשון וקברוהו אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת … להמשך קריאה
א היאך מוציאין מת גדול או קטן ובאיזו מטה. ובו ז' סעיפים:בראשונה היו מגלים פני עשירים ומכסים פני עניים מפני שמשחירים בשנת בצורת והיו עניים חיים מתביישים התקינו שיהיו מכסים פני הכל: ב אין מניחין ספר תורה על מטתו של חכם: ג כבודו של חכם להוציאו דרך הפתח ולא לשלשלו דרך גגות ובמטה ראשונה ולא … להמשך קריאה
א באיזו בגדים קוברין ואין האיש מלביש את האשה. ובו ד' סעיפים:אין קוברין המת בתכריכים יקרים אפילו לנשיא שבישראל: ב נהגו לקבור בבגדים לבנים: ג האיש אינו כורך ומקשר האשה אבל האשה כורכת ומקשרת האיש: ד מעצימין עיניו של מת ואם נפתח פיו קושרין לחייו ופוקקין נקביו אחר שמדיחין אותו במיני בשמים וגוזזין שערו: הגה … להמשך קריאה