א כמה דברים האסורים ביום טוב ובו סעיף אחד:כשם שבשבת אין עולין על גבי אילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין ולא דנין ולא מקדשין ולא כונסין לחופה ולא מייבמים ולא מגרשים ולא חולצים ולא מקדישים שום דבר לגבוה ולא מפרישין חלה ולא תרומה ומעשרות … להמשך קריאה
א דינים הנוהגים בבהמות ביום טוב ובו ד' סעיפים:זבובים הנתלים בבהמה מותר להסירן ממנה ביו"ט אע"פ שעל ידי כן נעשה בה חבורה מכל מקום כיון שהוא אינו מתכוין לעשות חבורה מותר כיון שזהו דבר שאינו מוכרח שיעשה בה חבורה שהרי לפעמים אין חבורה נעשה על ידי כך: ב אין מגרדין הבהמה במגרדת ביו"ט מפני שמשרת … להמשך קריאה
א קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב ובו ד' סעיפים:הסומא והזקן אין יוצאים במקל לא לרשות הרבים ולא לכרמלית מפני שהוא דרך חול וזלזול ליו"ט כיון שאפשר לו להלך בלא מקל זה ואינו נוטלו אלא לתקן ולישר פסיעותיו. וכן אין הרועה יוצא בתרמילו לא לרשות הרבים ולא לכרמלית מפני שהוא דרך חול וזלזול ליום טוב: … להמשך קריאה
א דין שלשול פירות ביום טוב ממקום למקום ובו ד' סעיפים:מי שיש לו חטים ושעורים או שאר פירות שטוחים על ראש גגו להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאים מפני הפסד ממונו התירו לו חכמים לטרוח ביו"ט ולהשליך הפירות דרך ארובה שבגג אבל אסור לטרוח ולהורידם בעצמו בסולם או במדרגה אלא ישלשלם בחבל דרך ארובה והן נופלין … להמשך קריאה
א לכבד את הבית כדינו בשבת כך דינו ביו"ט כמו שנתבאר בסי' של"ז ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים שולחן ערוך הרברשיון: CC-BY-NCמקור: store.kehotonline.com
א צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יו"ט ובו ט' סעיפים:חנויות שאינן מחוברים לקרקע אלא הן עשויין כעין תיבה או מגדל של עץ וכשהוא רוצה לפתוח החנות מסלק את הדלת ושומטו לגמרי מן החנות מותר לסלקו ביו"ט כדי שיוציא תבלין מהחנות שהוא צריך להן לשמחת יו"ט ואחר שנטל התבלין מותר ג"כ להחזיר הדלת ולקבעו בחנות … להמשך קריאה
א דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב ובו כ"ב סעיפים:כבר ביארנו בסי' תצ"ה דמתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה אפילו שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא בה צורך יו"ט קצת אפילו אינה לצורך הנאת הגוף אלא לצורך מצוה כגון קטן למולו וספר תורה לקרות בו וכן אם הוא צריך לילך לבית הכנסת או לטייל … להמשך קריאה
א דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב ובו כ"ב סעיפים:כבר ביארנו בסי' תצ"ה דמתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה אפילו שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא בה צורך יו"ט קצת אפילו אינה לצורך הנאת הגוף אלא לצורך מצוה כגון קטן למולו וספר תורה לקרות בו וכן אם הוא צריך לילך לבית הכנסת או לטייל … להמשך קריאה
א באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל ובו ט' סעיפים:מותר ליקח מן החנוני מיני מאכל ומשקה ביו"ט ובלבד שלא יזכיר לו סכום מנין ולא שם מדה ולא שם דמים כדי שלא יהא נראה כמקח וממכר אלא כשאלה כמ"ש בסי' שכ"ג לענין שבת והוא הדין ליום טוב: ב ואם החנוני הוא נכרי … להמשך קריאה
א דין איזה דברים מותרים לשלוח ביום טוב ובו ו' סעיפים:מותר לשלוח לחבירו ביום טוב דרך רשות הרבים כל מיני מאכל ומשקה הראויים לבו ביום אפילו אינן ראויים אלא ע"י מעשה שיעשו בגופן כגון בהמה וחיה ועוף חיים שאינן ראויים עד שישחטם מכל מקום כיון שמותר לשחוט ביו"ט מותר ג"כ לשלוח לחבירו אף על פי … להמשך קריאה
א דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום ובו כ"ד סעיפים:נכרי שהביא דורון לישראל מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע שיש לומר שאלו שהביא היו מחוברין לקרקע בתחילת כניסת יום טוב וכן אם הביא מיני בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה שיש לומר שאלו שהביא היו מחוסרין צידה בתחלת כניסת יו"ט הרי אלו … להמשך קריאה
א שלא לכבות ביום טוב ובו כ"ה סעיפים:אסור לכבות דליקה ביו"ט אפילו רואה ביתו שנשרף אלא אם כן יש שם חשש סכנת נפשות שאז מותר לכבות אפילו בשבת כמ"ש בסי' של"ד ע"ש: ב במה דברים אמורים כשמכבה משום הפסד ממונו בלבד אבל אם יש צורך אכילה בכבייה זו כגון שעדיין לא גמר סעודת יום טוב … להמשך קריאה
א דין ביצה שנולדה ביו"ט ובו י"ט סעיפים:ביצה שנולדה ביום טוב שחל להיות אחר השבת או בשבת שאחר יום טוב אסורה באכילה בו ביום מן התורה לפי שכל ביצה שנולדה ביום זה כבר היא נגמרת במעי התרנגולת ביום שלפניו ונמצא שיום אתמול הכין את הביצה לאכלה ביום זה שנולדה בו ואם אתמול היה שבת או … להמשך קריאה
א שלא לבשל לצורך נכרי ביו"ט ובו ז' סעיפים:כל מלאכות אוכל נפש לא הותרו אלא לצורך אכילת ישראל אבל לא לצורך אכילת נכרי ולא לצורך אכילת בהמה שנאמר הוא לבדו יעשה לכם לכם ולא לנכרים לכם ולא לבהמה. לפיכך אסור לזמן נכרי שיבא אצלו לאכול בביתו גזרה שמא ירבה לבשל עוד קדרה אחרת בשביל הנכרי … להמשך קריאה
א הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב ובו ז' סעיפים:כבר נתבאר בסימן תצ"ה דמתוך שהותרה הבערה לצורך אכילה הותרה אפילו שלא לצורך אכילה ובלבד שיהא בה צורך יו"ט לפיכך מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ביו"ט וכן מותר להחם מעט מים לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו ביו"ט אבל אסור להחם מים רבים כדי לרחוץ בהם כל … להמשך קריאה
א כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים ע"י שינוי ובו כ"א סעיפים:מותר למלול שבלים של תבואה בידיו כדי שיפול הזרע מן השבולת אע"פ שהיה אפשר לו למלול מערב יו"ט וכן מותר לפרך השרביטים של קטניות בידיו כדי שיתלשו הזרעונים ממקום חיבורם בשרביט ויוציאם מתוכם בידיו ואע"פ שהוא מפרק דבר מגידולו ואילו היה … להמשך קריאה
א כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב ובו ט"ז סעיפים:שפוד שנעקם ונכפף אם יכול לצלות בו כמות שהוא בלי שיפשיטנו אסור לפושטו ביו"ט אפילו בידו מפני שהוא טורח ביום טוב טרחא שאינה צריכה ואם אי אפשר לצלות בו בלא תקון וגם אי אפשר למצוא שפוד אחר אפילו אצל אדם אחר שאפשר לו לשאול ממנו וגם … להמשך קריאה
א דברים האסורים ביום טוב להכנת צלי ובו ג' סעיפים:אין מלבנים את הרעפים ביום טוב כדי לאפות או לצלות עליהם אפילו אם אי אפשר לו לאפות ולצלות בענין אחר מפני שעל ידי הליבון הן מתחסמין (פירוש מתקשין ומתחזקין) ואפילו הן ישנים מכל מקום כל שעה שהן מתלבנים הן מתחזקין יותר והרי זה מתקן כלי ביו"ט … להמשך קריאה
א דיני אפייה ביום טוב ובו כ"א סעיפים:מותר לאפות בפורני דהיינו תנור גדול ופיו מן הצד כעין תנורים שלנו ואף על פי שהוא טורח טרחא מרובה יותר משהיה אופה בתנור קטן שפיו למעלה מכל מקום כיון שהוא צריך לכך כגון שיש לו אוכלין הרבה וצריך להרבה פת אין חוששין לטרחא מרובה. במה דברים אמורים בפורני … להמשך קריאה
א דיני לישה ביום טוב ובו ט"ו סעיפים:אסור למדוד ביו"ט מפני שהוא עובדין דחול ונראה כמוכר ואפילו לעצמו (שאינו מוכר כלום) אסור למדוד ואפילו מתכוין למצוה כגון שמודד קמח לעיסתו כדי לידע שיעור חלה לא ימדוד אלא יקח באומד הדעת שהרי היה אפשר למדוד מערב יום טוב: ב אין צריך לערות הקמח מהכלי לתוך העריבה … להמשך קריאה
א דין החולב בהמה ביום טוב ובו ח' סעיפים:כבר נתבאר בסימן תצ"ה שאסור לחלוב בהמה ביו"ט אפילו רוצה לאכול החלב בו ביום במה דברים אמורים כשחולב לתוך כלי ריקן או לתוך כלי שיש בו משקין אבל מותר לחלוב לתוך כלי שיש בו מאכל לפי שמשקה הבא לאוכל הרי הוא כאוכל ונמצא שאין על החלב תורת … להמשך קריאה
א דין התבלין ביום טוב ובו ט' סעיפים:דכין את התבלין במכתשת כדרכן ואין צריך לעשות שום שינוי כיון שאי אפשר לו לעשות מלאכת אוכל נפש זו בערב יו"ט בלא הפסד וחסרון טעם שהרי אם ידוך אותם מערב יו"ט יפיגו טעמן והוא הדין כל הנידוכין המפיגין טעמן כגון שום ושחליים ופלפלין אבל אסור לדוך ביו"ט דבר … להמשך קריאה
א שלא להכין מיו"ט לחבירו ובו י"ג סעיפים:כל מלאכת אוכל נפש לא הותרה ביו"ט אלא אם כן עושה אותה כדי ליהנות בה ביו"ט אבל אסור לאפות ולשחוט ולבשל ביו"ט מה שיאכל בחול ואם אפה ושחט ובישל או עשה שאר מלאכות אוכל נפש ביו"ט לצורך מחר אפילו הוא שבת שחל להיות אחר יו"ט הרי זה לוקה … להמשך קריאה
א דיני האש ביום טוב ובו ט' סעיפים:אין מוציאין האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר כגון צפיעי הבקר ולא מן המים שמקרבין נעורת של פשתן אצל זכוכית לבנה מלאה מים שמניחין אותה כנגד עין השמש שיחזור נגהה להנעורת ותדלק כל זה וכיוצא בו אסור לעשות ביו"ט מפני שהוא מוליד דבר חדש … להמשך קריאה
א עצים האסורים והמותרים ביום טוב ובו י"ח סעיפים:אין מבקעין עצים מן הקורות העומדות לבנין מפני שהן מוקצה מחמת חסרון כיס שאדם מקפיד עליהן מלהסיקן ובין השמשות לא היה דעתו עליהן להיסק (עיין סי' ש"[ח] סעיף כ"ו) ולא מקורה שנשברה ביו"ט משום דאתמול לא היה יודע שתשבר ולא היה דעתו עליה להיסק ואפילו להמתירין מוקצה … להמשך קריאה
א הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו ובו כ"ב סעיפים:דברים רבים אסרו ביו"ט משום גזרת מקח וממכר כיצד חבורה שרוצין ליקח בהמה שלימה מהטבח אין פוסקין לו דמים עליה אלא הטבח מביא שתי בהמות שוות ואומר להם ראו שזו כזו והן לוקחין אחת מהן ושוחטים ומחלקים ביניהם בלא הטלת גורל כמ"ש בסי' שכ"ב … להמשך קריאה