א דין הפשט ומליגה ומליחה ביום טוב ובו י"ג סעיפים:אין מרגילין ביו"ט כיצד הוא המרגיל זה המפשיט את העור מרגליה כלפי ראשה ומוציא כל העור של הגוף שלם כדי לעשות ממנו נאד שנמצא שטורח ביו"ט שלא לצורך היום ויש אומרים דאינו אסור אלא להוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם בלי שום … להמשך קריאה
א דין שחיטה ביו"ט ובו ל"ח סעיפים:אין מראין סכין לחכם ביו"ט לראות אם היא ראויה לשחוט בה כמו שהיה המנהג בימי חכמי הש"ס שמא תהיה פגומה ויאמר לו שאסור לשחוט בה מפני פגימותה וילך ויחדדנה במשחזת ונמצא מתקן כלי ביו"ט אבל החכם יכול לראות סכין כדי שישחוט בה הוא בעצמו ויכול להשאילה לאחרים וכן חכם … להמשך קריאה
א דין הכנה ביו"ט ובו ל"ב סעיפים:(אין צדין דגים מן הביברין ביו"ט שהרי אפשר לצודן מערב יו"ט). דגים המכונסים בביברים מערב יו"ט אסור ליטול מהם ביו"ט אפילו הוא ביבר קטן מאד בענין שאין צריך לבקש תחבולות כדי לצודן ע"י פריסת מאכל או ע"י מצודה אלא יכול לתפסן בידו בקל ואע"פ שהצד בשבת מביבר קטן כזה … להמשך קריאה
א דין יום טוב שני של גליות ובו י"א סעיפים:בגליות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור לעשות בראשון אסור לעשות בשני וכל המחלל יו"ט שני במזיד בין בדבר שאסור לעשותו בראשון מן התורה בין בדבר שאסור לעשותו בראשון מדברי סופרים כגון שיצא חוץ לתחום וכיוצא בזה מנדין אותו: ב במה דברים אמורים ביו"ט … להמשך קריאה
א איזה מלאכות אסורים ביום טוב ובו ט"ו סעיפים:ששת ימים אלו שהן ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות וראש השנה וראשון ושמיני של חג הסוכות הן הנקראים ימים טובים. וכל העושה מלאכת עבודה באחד מהן הרי זה לוקה מן התורה שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. וכל השובת בהן ממלאכת עבודה הרי זה קיים מצות … להמשך קריאה
א סדר תפלת חג השבועות ובו כ' סעיפים:ביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות הנקרא עצרת בלשון חכמים שנאמר תספרו חמשים יום והקרבתם וגו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש וגו' ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו שחודש ניסן הוא מלא לעולם וחודש אייר הוא חסר לעולם יהיה חג זה בששה בסיון שהרי ימי הספירה … להמשך קריאה
א דינים הנוהגים בימי העומר ובו ט' סעיפים:נוהגין שלא לישא אשה ושלא להסתפר בין פסח לעצרת שמתאבלין על כ"ד אלפים מתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים הללו. אבל מותר לעשות שידוכין בלא נשואין שמא יקדמנו אחר ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכין או לאחר הקידושין אבל לא יעשו ריקודין ומחולות ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין … להמשך קריאה
א תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ה' סעיפים:נוהגין במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות לפי שחוששין שמא מתוך משתה ושמחת המועד באו לידי עבירה לכן מתענין לתשובה ולכפרה כמו שמצינו באיוב שלאחר שהקיפו ימי המשתה ושמחת בניו העלה עולות מספר כולם כי אמר אולי חטאו בני וגו' … להמשך קריאה
א סדר הבדלה במוצאי יום טוב ובו ד' סעיפים:במוצאי יום טוב בין במוצאי יום טוב לחול ובין במוצאי יום טוב לחולו של מועד צריך לומר הבדלה בברכת חונן הדעת דהיינו אתה חוננתנו כמו במוצאי שבת וצריך גם כן להבדיל על הכוס כמו במוצאי שבת אלא שאין צריך לברך לא על הנר ולא על הבשמים לפי … להמשך קריאה
א סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ובו י"ח סעיפים:בכל יו"ט שני של גליות מתפללין כסדר התפלה של יום ראשון וכן צריך לומר קידוש היום ושהחיינו ואף על פי שאין אנו נוהגין בו קודש אלא מחמת ספק שנסתפק לאבותינו שלא היו יודעין יום שנקבע בו החודש בארץ ישראל מכל מקום אם לא יתפללו … להמשך קריאה
א סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר ובו ל' סעיפים:מצות עשה מן התורה שיספ[ו]ר כל אחד מישראל שבעה שבועות ימים מיום הבאת קרבן העומר שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה ואומר שבעה שבועות תספר לך וגו' ודרשו חכמים תספר לך יכול בבית דין כמו ביובל … להמשך קריאה
א סדר תפלת שחרית של פסח ובו ח' סעיפים:בכל ימים טובים שחרית וערבית נוהגין לקרות המזמורים שמוסיפים בשבת בפסוקי דזמרה ויש שמדלגין מזמור שיר ליום השבת ומתחילין טוב להודות לה' וגו' ואין נוהגין כן במדינות אלו לפי שגם יום טוב נקרא שבת שנאמר ממחרת השבת יניפנו וגו': ב בכל שלש רגלים צריך לגמור ההלל ביום … להמשך קריאה
א סדר תפלת ערבית של פסח ובו ח' סעיפים:בכל ימים טובים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שלשה ברכות ראשונות ושלשה אחרונות וברכת קדושת היום באמצע דהיינו שיזכור ענין קדושת היום בתחלת הברכה ובסופה סמוך לחתימה כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה ויחתום מקדש ישראל והזמנים לפי שישראל הם מקדשין הזמנים על פי קביעות החדשים המסור בידם. … להמשך קריאה
א דין שיעור כזית ובו ב' סעיפים:כזית האמור בכל מקום אינו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזה זית הנקרא אגורי ששמנו אגור בתוכו. ושיעורו יש אומרים שהוא כחצי ביצה ויש אומרים שהוא פחות מעט משליש לפי מה שנתבאר בסימן שס"ח שמזון שתי סעודות של עירוב שהוא י"ח גרוגרות יש בהן כששה ביצים אם כן … להמשך קריאה
א דין מי שנשבע שלא לאכול מצה ובו ג' סעיפים:מי שנשבע שלא לאכול מצה בליל פסח כופין אותו לאכול שאין השבועה חלה לבטל שום מצוה ממצות התורה שכבר מושבע ועומד הוא עליהם מהר סיני. ובין שאכל בליל פסח ובין שלא אכל היו מלקין אותו על שנשבע לבטל את המצוה דכיון שאי אפשר לו לבטלה שהרי … להמשך קריאה
א מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים ובו ו' סעיפים:מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים לפי שאין בהם מי שיודע לקדש ולומר ההגדה והלל וברכת המזון וצריך להוציאם ידי חובתם כיצד יתנהג יעשה הסדר תחלה בביתו עד לאחר שתיית כוס ברכת המזון ואז אם ירצה לילך לבית אחר יקח כוסו של אחד מבני הבית ויברך … להמשך קריאה
א דין מי שאין לו יין ובו ו' סעיפים:מי שאין לו יין ולא שום משקה שהוא חמר מדינה יקדש על הפת קודם אמירת ההגדה וקודם קידוש יבצע מצה האמצעית לשנים חציה יצניע לאפיקומן וחציה ישים בין שתי השלימות ויאחז שלשתן בידו דהיינו שיאחז בעליונה מלמעלה ובתחתונה מלמטה והפרוסה ביניהן ויברך המוציא ואח"כ יכול להשמיט ידו … להמשך קריאה
א דין מי שאין לו מצה שמורה ובו ז' סעיפים:מי שאין לו מצה שמורה משעת לישה ואילך כי אם כזית אחד בלבד לא יאכלנו בתחלת הסעודה קודם אכילת מרור אלא יאכלנו אפיקומן אחר גמר כל הסעודה כדי שישאר טעם מצה בפיו ויברך עליו על אכילת מצה ובתחלת הסעודה יברך המוציא בלבד על לחם משנה שלימות … להמשך קריאה
א שלא לשתות אחר ארבע כוסות ובו ב' סעיפים:אחר ד' כוסות נהגו כל ישראל מדורות הראשונים שלא לשתות יין או שאר משקה המשכר לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינה ואם יהא מותר לו לשתות יש לחוש שמא ישתכר ולא יעסוק … להמשך קריאה
א סדר כוס רביעי ובו ה' סעיפים:אחר ששתה כוס של ברכת המזון צריך למזוג כוס רביעי לגמור עליו ההלל וההגדה ומתחיל מלא לנו בלא ברכה עד סוף ההלל. ואחר כך אומר עליו ברכת השיר יש מפרשים דהיינו יהללוך וחותם ברוך אתה ה' מלך כו' ויש אומרים דהיינו נשמת כל חי כו' ישתבח כו' וחותם ברוך … להמשך קריאה
א ברכת המזון על כוס שלישי ובו ט' סעיפים:אחר אכילת האפיקומן צריך למזוג כוס שלישי לברך עליו ברכת המזון ואף להאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס מכל מקום הואיל ותקנו חכמים לשתות ד' כוסות בלילה זה יש לעשות מצוה בכל אחד ואחד ועל השלישי יברך על מזונו (ואם לא עשה כן לא יצא ידי חובת … להמשך קריאה
א שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן ובו ו' סעיפים:אחר אכילת אפיקומן אסור לאכול שום מאכל בעולם חוץ ממצה שמורה משעת קצירה או משעת לישה כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה שמורה של האפיקומן על ידי טעם אותו מאכל כמו שנתבאר בסי' תע"ז. אבל מותר לשתות כל המשקין שאינן משכרין (אבל משקין המשכרין אסור לשתות מטעם … להמשך קריאה
א דיני אכילת האפיקומן ובו י"א סעיפים:בזמן שבית המקדש היה קיים היו אוכלין הפסח בסוף כל הסעודה כדי שיהיה נאכל על השובע דהיינו שהפסח יהא גמר כל השביעה כדי שיהיו נהנין באכילתו ותחשב להם שאכילת כל הקדשים צריך להיות דרך חשיבות וגדולה שנאמר קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה כלומר לגדולה וחשיבות כדרך שהמלכים והגדולים … להמשך קריאה
א מנהג אכילת צלי בליל פסח ובו ז' סעיפים:מקום שנהגו לאכול בשר צלי בליל פסח אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול משום גזירה שמא יאמרו פסח הוא אסור להם לשנות מנהגם ואף בניהם אחריהם אינן רשאין לשנות מנהג אבותיהם ואף מי שבא לדור שם ממקום שנהגו לאכול אסור לו לאכול עיין סי' תס"ח ובמדינות אלו נהגו … להמשך קריאה
א יתר דיני הסדר ובו ל"ג סעיפים:אף על פי שנטל ידיו לצורך טיבול הירקות אף על פי כן צריך לחזור וליטול ידיו לסעודה ולברך על נטילת ידים אחר גמר ההגדה וההלל לפי שבשעת אמירת ההגדה וההלל הסיח דעתו משמירת ידיו ויש לחוש שמא נגע במקום הטינופת שהידים עסקניות הן: ב ואף אם בשעת אמירת ההגדה … להמשך קריאה
א על כוס שני אין מברכין ובו ג' סעיפים:יש נוהגין שלא לברך בורא פרי הגפן על כוס שני לפי שנפטר בבורא פרי הגפן שבירך על כוס ראשון וכן לא יברך על כוס רביעי לפי שנפטר במה שבירך על כוס שלישי ואף על פי שהפסיק הרבה בינתיים באמירת ההגדה והלל כיון שאין כאן היסח הדעת משתיה … להמשך קריאה