א סדר עשרת ימי תשובה ובו ה' סעיפים:מתענין למחרת ראש השנה והוא תענית ציבור כמ"ש בסי' תקמ"ט וכל הלכותיו נתבאר בסי' תק"נ ע"ש: ב וכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפלה ותחנונים ונוהגים לומר אבינו מלכנו כו' ערב ובוקר מלבד בשבת וכן בערב שבת אחר מנחה אין אומרים אותו כמו שנתבאר בסי' (תקצ"ב) … להמשך קריאה
א סדר יום שני של ראש השנה ובו ב' סעיפים:ביום שני מתפללין שחרית ומוסף כמו ביום ראשון. וקורין מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר כדי להזכיר עקידת יצחק ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול ומפטיר בירמיה כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו' מפני שחובת היום להזכיר זכרונות ובאותו ענין נאמר זכור אזכרנו עוד על … להמשך קריאה
א ביצה שנולדה בראש השנה וסדר הקידוש ובו ז' סעיפים:אף בני ארץ ישראל עושין שני ימים ראש השנה לפי שמה שהן אין עושין שאר מועדות אלא יום אחד הטעם משום שאנו בקיאין בחשבון קביעות החדשים ואנו יודעים יום שראוי לקבוע החודש ולמנות ממנו המועדות ואף בני גולה אין עושין שני ימים אלא משום שהם צריכין … להמשך קריאה
א ובו סעיף אחד:ליל שני של ראש השנה שחל להיות במוצאי שבת אומרים ותודיענו קודם ותתן לנו כמו בשאר יו"ט שחל במוצאי שבת ואף על פי שמזכירין בו חגיגת הרגל וראש השנה אינו לא חג ולא רגל אין בכך כלום משום דאין הכוונה שהיום הוא רגל אלא הוא מונה סדר התיקון המתנות שנתן לנו הקב"ה … להמשך קריאה
א דין צו"צ בראש השנה ובו סעיף אחד:אע"פ ששאר יו"ט שחל בשבת אין אומרים צדקתך במנחה אבל בראש השנה שחל בשבת אומרים לפי שהוא יום דין וראוי לומר צדוק הדין ביום דין וכך נוהגין בספרד אבל יש אומרים שאף בראש השנה שחל בשבת אין אומרים אותו מפני שכתוב בו משפטיך תהום רבה ואין לעורר הדין … להמשך קריאה
א אם מותר להתענות בראש השנה ובו ט' סעיפים:יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה ובשבת תשובה כמו בכל עשרת ימי תשובה ואין הלכה כדבריהם אלא אסור להתענות בראש השנה ושבת תשובה כמו שאסור בשאר שבת ויו"ט ואפילו ראה חלום רע וספק לו אם הוא מהחלומות שמתענין עליהם בשבת לא יתענה ומצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש … להמשך קריאה
א ובו ב' סעיפים:יש מקומות נוהגין שלאחר התפלה מריעין תרועה גדולה בלא תקיעה כדי לערבב את השטן שלא יקטרג אחר התפלה שהולכים ואוכלים ושותים ושמחים לומר שאינם יראים מאימת יום הדין ויש מקומות נוהגים לחזור ולתקוע שלשים קולות לפי שחוששין שמא מקצת הציבור לא שמעו כל התקיעות כראוי וכהוגן וייצאו בשמיעת תקיעות אלו ויש נוהגין … להמשך קריאה
א מי שאינו בקי בתקיעות ולא בתפלה ובו ב' סעיפים:מי שאינו בקי בסדר תפלת מוסף וגם אינו יודע לתקוע או שאין לו שופר ולפניו שתי עיירות באחת יודעין לתקוע אבל אין בקיאין בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף אבל אין להם שופר או שאין יודעין לתקוע ילך למקום התקיעות אפילו אם של תקיעות הוא בספק … להמשך קריאה
א יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו ובו סעיף אחד:אע"פ שבט' ברכות של מוסף ראש השנה אף הבקי יוצא בתפלת הש"ץ כמ"ש בסי' תקצ"א מכל מקום אם אין שם תשעה שעונין אמן אחר ברכותיו אין אדם יוצא בתפלתו אפילו מי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו. ואפילו אם הוא בענין שאין צריך לענות אמן אחר … להמשך קריאה
א אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו ובו ד' סעיפים:שלש ברכות שאומרים במוסף של ראש השנה שהן מלכיות זכרונות ושופרות מעכבות זו את זו שאם אינו יודע כל השלש ברכות לא יאמר כלום אפילו אותה ברכה שיודע אבל ברכות של שאר ימות השנה אין מעכבות זו את זו אלא אם אינו יודע כל הברכות … להמשך קריאה
א תפלת מוסף בקול רם וסדר התקיעות ובו י"א סעיפים:כשמתפללין תפלת מוסף בציבור תקנו חכמים לתקוע תר"ת למלכיות תר"ת לזכרונות ותר"ת לשופרות ולפי שבתפלת מוסף בלחש כל אחד ואחד מתפלל לעצמו ואין אחד מסיים ברכותיו בשעה שחבירו מסיים לפיכך אין תוקעין בתפלה זו כמו שאין תוקעין ביחיד כמו שיתבאר אלא ממתינין מלתקוע עד שיחזור הש"ץ … להמשך קריאה
א סדר תפלת מוסף ביחיד ובו ט"ו סעיפים:אע"פ שבשבתות וימים טובים אדם מתפלל שבע ברכות דהיינו שלש ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע אבל בראש השנה תיקנו חכמים להתפלל במוסף של שני הימים תשע ברכות דהיינו שבברכת קדושת היום כולל פסוקי מלכיות כדי לקבל עלינו עול מלכות שמים ואח"כ אומרים ברכת זכרונות ואומר בה פסוקי … להמשך קריאה
א סדר הראוי לתקיעת שופר ובו כ"א סעיפים:כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע תר"ת תר"ת תר"ת לפי ששלש פעמים תרועה נאמר בתורה שנים בראש השנה ואחד ביום הכיפורים של יובל ומפי השמועה למדו שהן למידין זה מזה ולכך הרי הוא כאלו כל השלש פעמים תרועה נאמרים בכל אחת מהן וכל תרועה צריכה להיות … להמשך קריאה
א מי הם הראויים לתקיעת שופר ובו ט' סעיפים:מי שחציו עבד וחציו בן חורין צריך שיתקע לו בן חורין להוציאו אבל אינו יוצא בתקיעתו של עצמו לפי שצד חירות שבו נתחייב בתשע תקיעות שלימות בכשרותו ואם יתקע בעצמו תהא כל תקיעה ותקיעה שיוצאת מפיו חציה פסולה מחמת צד עבדות שבו: ב אע"פ שהנשים פטורות מכל … להמשך קריאה
א זמן תקיעת שופר ובו ט' סעיפים:זמן תקיעת שופר ביום שנאמר יום תרועה וגו' ביום ולא בלילה וכל היום כשר לתקיעת שופר מעלות השחר עד צאת הכוכבים אלא שחכמים הצריכו להמתין עד שתניץ החמה שיצא מכלל ספק לילה שאין הכל בקיאין בעמוד השחר ומכל מקום אם עבר ותקע משעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה יצא … להמשך קריאה
א דין התוקע לתוך הבור ובו ה' סעיפים:שמיעת קול שופר צריכה להיות בלא ערבוב קול אחר כלל אבל אם שמע הקול בערבוביא לא יצא לפיכך העומד בתוך חבית גדולה או בבור או בדות דהיינו בנין שרובו תחת הקרקע (אבל אם רובו למעלה מן הקרקע אע"פ שמקצתו בתוך הקרקע דינו כבית) וכן העומד בתוך המערה ותוקע … להמשך קריאה
א דיני שופר של ראש השנה ובו כ"ז סעיפים:שופר של ראש השנה מצותו שיהיה כפוף כדי שיכפפו את לבם להקב"ה בתפלה. וכל השופרות הכפופין כשירים חוץ משל פרה ושל שור מפני שאינו נקרא שופר אלא קרן שנאמר בכור שורו וגו' וקרני ראם קרניו והוא הדין קרני רוב החיות שהם עצם אחד ואין שמם שופר שאין … להמשך קריאה
א סדר התקיעות מיושב ובו י"א סעיפים:צריך לתקוע מעומד שנאמר יום תרועה יהיה לכם ולהלן הוא אומר וספרתם לכם מה לכם האמור שם מעומד כמו שנתבאר בסי' תפ"ט אף כאן מעומד ולפיכך לא יסמוך על שום דבר בענין שאם ינטל אותו דבר שסמך עליו היה נופל שאין זו עמידה אלא סמיכה ומכל מקום אם עבר … להמשך קריאה
א סדר קריאת התורה בראש השנה ובו ט' סעיפים:אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים לפי שהקב"ה יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ואיך יאמרו שירה ואותם האומרים תהלים בכל יום ואירע להם בראש השנה ויום הכיפורים אמירת הלל מותרים לומר כדרכן כיון שאין אומרים אותן דרך שירה רק דרך תחינה … להמשך קריאה
א דברים שנוהגים לאכול בראש השנה ובו [ח]' סעיפים:יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה כרתי סילקא דהיינו תרדין תמרי קרא רוביא דהיינו תלתן והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבוי יאכלו כל אנשי מדינה ומדינה כלשונם וכשאוכל רוביא וכיוצא בו יאמר יהי רצון מלפניך שירבו זכיותינו וכשיאכל כרתי יאמר יהי רצון מלפניך שיכרתו שונאינו … להמשך קריאה
א סדר תפלות עשרת ימי תשובה וראש השנה ובו י"ז סעיפים:כל השנה אדם מתפלל האל הקדוש בברכה ג' ומלך אוהב צדקה ומשפט בברכה י"א חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שבהן צריך לומר המלך הקדוש המלך המשפט לפי שבימים הללו הקב"ה מראה מלכותו לשפוט את העולם. ואם טעה ואמר האל הקדוש או שהוא … להמשך קריאה
א דיני שמחת יום טוב ובו י"ג סעיפים:כשם שמצוה לכבד את השבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן מקרא קדש: ב איזה כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על האדם לגלח בערב יו"ט כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן מצוה לרחוץ בחמין ולחוף ראשו וליטול צפרניו בערב … להמשך קריאה
א דין עירובי חצירות ביום טוב ובו ד' סעיפים:אם יו"ט צריך עירובי חצירות ושיתופי מבואות נתבאר בסי' תקי"ח: ב כשם שאסור לצאת חוץ לתחום בשבת אלא אם כן הניח עירובי תחומין כך הוא ביו"ט וכל הלכות תחומין נתבאר בהלכות שבת: ג אם מניחים עירובי חצירות ושיתופי מבואות ועירובי תחומין מיו"ט לשבת נתבאר בסימן שצ"ג ותי"ו: … להמשך קריאה
א דיני עירוב תבשילין ובו ל' סעיפים:אע"פ שאסור לעשות אפילו כל מלאכות אוכל נפש לצורך מוצאי יו"ט מכל מקום אם חל יו"ט להיות בערב שבת מן הדין היה מותר לעשותן ביו"ט לצורך השבת שלאחריו שהרי המבשל (או עושה שאר מלאכות) ביו"ט לצורך החול אינו לוקה מן התורה הואיל והתבשיל ראוי לבו ביום (אלא אם כן … להמשך קריאה
א דין מת ביום טוב ובו כ"ב סעיפים:מת המוטל לקברו אם הוא יו"ט ראשון לא יתעסק בו ישראל אפילו מת קודם יו"ט שאם ישהו אותו עד הערב יסריח וגם אי אפשר לקברו בו ביום ע"י נכרי אעפ"כ אין מצות עשה של קבורה דוחה את לא תעשה ועשה של יו"ט: ב אבל מותר לקברו ע"י נכרי … להמשך קריאה
א דין הלואה ביום טוב ובו ב' סעיפים:חנוני המקיף מיני מאכל ומשתה ביו"ט יכול לתבוע אותם למחר בדין שיפרעו לו: ב גבאי צדקה גובין מהחצרות מיני מאכל ומשתה ביו"ט כדרכן בחול אלא שלא יכריזו כדרך שהן מכריזין בחול שהרי אפשר לגבות בלא הכרזה אלא גובין בצנעא ונותנין לתוך חיקם ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה: … להמשך קריאה