שבלי הלקט רס״ב

א דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שאחר הרגל: ב תנו רבנן חייב אדם לשמח את ביתו ברגל שנאמר ושמחת בחגיך במה משמחן ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להם אנשים בראוי להם ביין ונשים בראוי להם תני ר' יוסף בבבל בבגדי צבעונין. בארץ ישראל בבגדי פשתן המגוהצין. תני ר' יהודה בן בתירא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״א

א דין חליבת בהמה ביום טוב. ב שאלו לפני רבינו שמחה משפירא זצ"ל מהו לחלוב ביו"ט כיון דלא אפשר לחלוב מאתמול והשיב אסור לחלוב ביו"ט אע"ג דלא אפשר לחלוב מעיו"ט כדאי' פרק חרש דדוקא לינק דהוא מפרק כלאחר יד התירו ודוקא במקום צערא אבל לחלוב [כדרכו] אפי' במקום צערא ביום טוב אסור ואמרינן פרק חביות … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ס

א דין מהו לעשות פתילה ביו"ט ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או הקדרה. ב אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות מאי שנא בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ט

א דין מהו לכחול את העינים ביו"ט. ב בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביום טוב היכא דאיכא סכנה כגון רירא דמא דמעתה וקדחה ותחילת אוכלא לא קא מיבעיא לי דאפילו בשבת שרי. כי קא מיבעיא לי סוף אוכלי ופצוחי עינא אמר ליה אסור וכן הלכתא והני מילי מישראל אבל מנכרי שרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ח

א דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומהו לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט. ב השואל כלי מחבירו מערב יום טוב הרי הוא כרגלי השואל ואע"ג דרגיל האי דשאיל מיניה מימר אמר דילמא משכח אינש אחרינא ושאיל מיניה. המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו אוקימנא לה בשני רועים דלא ידעינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ז

א דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגג אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף. ב משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת אמר רב נחמן לא שנו אלא באותו גג אבל מגג לגג לא ואפילו גגותיהן שוין תנא לא ישלשלם בחבל ולא יורידם בסולמות ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ו

א דין מהו לדוך תבלין ולשחוק תבלין ומלח ביו"ט. ב תנן התם בית שמאי אומרים תבלין נידוכין במדוך של עץ ומלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נידוכין [כדרכן] במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ ופסקי רבוותא דפלפלין לא בעי שינוי ומסתייעי מהא דאמרינן רב ששת שמע קול בוכנא אמר האי לאו מגויה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ה

א דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים. ב אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בבת אחת ואע"פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח לה גרמא גרמא פי' לאחר שמלח חתיכה אחת היה אומר החתיכה האחרת עריבה עלי עד שהיה מולח את כולם פירוש אחר לרבינו גרשום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ד

א דין האיך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מבית הטבח ומהו לשקול בשר ביום טוב בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין. ב אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהם … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ג

א דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדורסים ומליחת חלבים. ב מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל שאסור למרוט הנוצה שבבית השחיטה כשרוצה לשחוט את העוף ביום טוב דהכי משמע בבכורות פרק הלוקח בהמה מן הנכרי דתנן התם ר' יוסף בן משולם אמר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ב

א דין כסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לנכרי מהו לשוחטה ביום טוב והשוחט בהמה בשדה באיזה עניין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביום טוב. ב אמר רב שחט צפור מערב יום טוב אין מכסין דמו ביום טוב ואם שחטו ביום טוב ואין לו עפר מוכן מערב יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״א

א דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם: ב איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם פי' הבא לשחוט ביום טוב מהו להראות סכין לחכם. רב מרי בר ביסנא שרי ורבנן אסרי. ג ורבינו יצחק פאסי זצ"ל כתב בשם הלכות גדולות טעמא דמילתא דחיישינן דלמא אזלין חוץ לתחום לאחזיי. ובעל המאור ז"ל פי' … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״נ

א דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח. ב הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל אוכל ובית הילל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה [פי' שולה אותו במים ומבררו]. תניא ארשב"ג בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל הפסולת מרובה על האוכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ט

א דין ביקוע עצים ביו"ט ועצים המותרין להסיקן ביו"ט. ב תנו רבנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אין מבקעין לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה ולא בקופיץ ואוקימנא למתניתין דחסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אבל נשברה מערב יום טוב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ח

א דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליו"ט שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני. ב שנו חכמים ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל ואמרינן בגמרא במאי עסקינן אי לימא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מאי טעמא דבית שמאי מוקצה הוא אלא בתרנגולת … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ז

א דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצדו ביום טוב ושבת ויום טוב הסמוכים זה לזה. ב והא דאמרינן דצרכי שבת נעשין ביום טוב על ידי עירוב דוקא בדברים המוכנין מערב יום טוב אבל דברים המוקצין מערב יום טוב כגון מחובר שנתלש ביום טוב וחיה ועוף ודגים שניצודו או ביצה שנולדה אין יום טוב מכין … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ו

א דין הכנה מיום טוב לשבת על ידי עירוב תבשילין: ב והא דתניא אין אופין מיום טוב לשבת דוקא שלא עירב עירובי תבשילין אבל אם עירב עירובי תבשילין מערב יום טוב מותר דתנן יום טוב שחל להיות ערב [שבת] לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ה

א דין איסור הכנה מיום טוב לחבירו וכ"ש מיום טוב לחול ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביום טוב. ב ואע"פ שהתרנו אוכל נפש ביום טוב לא התרנו אלא ליומו אבל ליום טוב שני או לחול אסור דתניא אין אופין מיום טוב לשבת פי' בלא עירוב תבשילין קל וחומר מיום טוב לחול באמת אמרו ממלאת אשה קדרה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ד

א דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן כנעני בסעודה ביום טוב. ב תניא אך אשר יאכל לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה ישלמנה ת"ל לכם [לכם] ולא לכנענים לכם ולא לכלבים דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבה אומר אפי' נפש בהמה במשמע א"כ מה תלמוד לומר לכם לכם ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ג

א דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול מיני בשמים ותיקונן להריח בהן. ב ולאו דוקא אוכל נפש התיר הכתוב אלא כל הנאת נפש דתנן בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין ותניא בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין והלכתא כבית הלל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ב

א דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות: ב תנן התם בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים ובית הלל מתירין ירושלמי הא גדול אסור אמר שמואל בשם ר' יוסי בר בון אפי' גדול מותר וליידא אי לא תנן קטן להודיעך כוחן דבית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״א

א דין מלאכה האסורה ביום טוב. ב תניא במכילתא כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הנכרי מלאכתך אתה אומר כן או אינו אלא לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך אבל יעשה הנכרי מלאכתך ת"ל ששת ימים תעשה מלאכה הא לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הנכרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״מ

א דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה: ב וחייב אדם לכבד ימים טובים באכילה ובשתיה ובכסות נקיה דתני תחליפא אבוהי דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוהי דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה חוץ מהוצאת שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ט

א דין סדר היום בתפלה ובהלל ובקריאת התורה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים וסדר ההפטרה: ב ובשני ימים טובים של עצרת גומרין בהן את ההלל דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן. שמונת ימי החג. ושמונת ימי חנוכה. ויום טוב הראשון של פסח. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ח

א דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות. ב וביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות כמו שבוצעין בשבת וכן מפורש בתשובות הגאונים ז"ל ששאלתם ביום טוב אם צריכין לבצוע על שתי ככרות אי לא כך ראינו הוו יודעין שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביום טוב כדרך שאנו צריכין לבצוע בשבת מה טעם מפני … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ז

א דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני. ב ובערב חג שבועות אין נופלין על פניהן אפי' בשחרית וכ"ש במנחה ואם (היום) [הוא יום] חמישי אין אומרין וידוי ולא אבינו הרחמן. וכל שלש רגלים שוים בכך בין בתפילה בין בקידוש בין בהזכרה (בין) בברכת המזון ובשלשתם חותמין מקדש ישראל והזמנים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן