שבלי הלקט רפ״ח

א דין קריאת התורה והפטרה. ב באו לקרות בתורה קורין חמשה בני אדם ובשבת קורין שבעה יום ראשון קורין וה' פקד את שרה בפרשת וירא אליו. ומפטיר קורא פסוקין של מוסף ובחדש השביעי באחד לחדש ומפטיר בנביא בתחלת שמואל עד וירם קרן משיחו והוא מענין המאורע שהרי שנינו בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ז

א דין סדר תפלת היום. ב ובראש השנה שחרית מתפללין כסדר שאר ימים טובים ואומר הזמירות בנועם ונשמת ומתפללין שבע כסדר שחרית. ואחר שהסדיר החזן תפלת שחרית בקול נהגו לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך כו' כמו שכתוב בסידורים ומפרש בפרדס רבינו שלמה זצ"ל [שהיו רגילין] ובאין לאומרו מימי ר' עקיבה כמו שמצינו במסכת תענית פעם … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ו

א דין סדר תפלת לילי ר"ה. ב בראש השנה ערבית שחרית ומנחה מתפללין שבע ובתפלת ערבית פורשין על השלום כמו בשבת ויום טוב ואומר אלה מועדי ה' שהרי בכלל המועדים הוא ובתפלה מתפללין שלש ראשונות ושלש אחרונות ואומר קדושת היום באמצע ואם הוא שבת מזכיר של שבת וחותמין בשניהם ומנהג שאומרים במגן זכרנו ובאתה גבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ה

א דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה. ב ובקידוש שעל הכוס מקדשין כשאר ימים טובים בין בחול בין בשבת בין במוצאי שבת אך בשם רב האיי גאון זצ"ל מצאתי שאין אומרים ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון לא בקידוש ולא בתפלה אלא אומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ד

א דין מהו להתענות בראש השנה ב יש נוהגין להתענות בשני ימים של ראש השנה וסומכין על האגדה הכתובה למעלה בהלכה רפ"ב שיש ספרים שכתוב בהן באין גדולי ישראל ומתענין בראש השנה ושמעתי מבחור אחד ור' דוד שמו שהיה רגיל להתענות בראש השנה והיה אומר שכך קבלה בידיהן שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ג

א דין טבילה בראש השנה. ב גרסינן בראש השנה פרק קמא אמר ר' יצחק חייב אדם לטהר עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו תניא נמי הכי ובנבלתם לא תגעו יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה ת"ל אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כהנים מוזהרין ישראלים אינן מוזהרין והלא דברים … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ב

א דין סדר מעמדות מר"ה עד צום כפור שהן ימי תשובה ותפלה ומעשים טובים. ב שנו חכמים בארבעה פרקים העולם נידון. בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. ובחג נידונין על המים. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״א

א הערוגה העשירית סדר ראש השנה ב דין ראש חודש אלול למה נהגו לתקוע בשופר. ג יש מקומות שנוהגין לתקוע בשופר בלילי ראש חודש אלול ומצאתי לרבינו נסים ז"ל מה שנוהגין החכמים שתוקעין בשופר בראש חדש אלול מצאתי לו עיקר במדרש וכך כתוב במקצת הגדות בראש חדש אלול אמר לו הקב"ה למשה עלה אלי ההרה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״פ

א דין אגרא דתעניתא. ב וצריך אדם ביום התענית ליתן מממונו לצדקה כדי שיקיים מצוה בגופו ובממונו כדתניא ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ואם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה שנאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ט

א דין השרוי בתענית מה לטעום את התבשיל. ב גרסינן בברכות פרק היה קורא בעא מיניה אשיאן (קמא) [תנא] דבי רב אמי מרב (אסי) [אמי] השרוי בתענית מהו שיטעום פי' לטעום את התבשל אם צריך מלח או תבלין אכילה ושתייה קביל עילויה והא לא קא אכיל ושתה או דילמא הנאה קביל עילויה והא קא מתהני … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ח

א דין שבת ויו"ט מה הן בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הן בר"ח. ב ויחיד המתענה תענית חלום או תענית אחר מתפלל ענינו כמו תענית צבור ואפילו בשבת ור"ח רשאין להתענות תענית חלום דאמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש בנערות ואמר רב חסדא ובו ביום … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ז

א דין סדר תפלת תעניות ולמה נהגו להתענות שני וחמישי. ב אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו תענית אע"פ שאכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית. כתב רבינו שלמה זצ"ל בפרק במה מדליקין בשם הגאונים מצאתי ברייתא כך שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל תפלת תענית ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל תפלת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ו

א דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו. ב תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה פי' בליל התענית עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד קרות הגבר וקיימא לן דהלכתא כר' מחבירו אמר רבא לא שנו אלא שלא גמר סעודתו אבל גמר סעודתו אסור איתיביה אביי גמר ועמד … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ה

א ענין תענית ב דין קבלת תענית מבעוד יום. ג אמר שמואל כל תענית שלא קיבלה עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ואי יתיב למאי דמיא אמר רבה בר שילא כמפוחא דמליא זיקא. אימת מקבלה רב אמר במנחה ושמואל בתפלת המנחה אמר ר' יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דכתיב במגילת תענית לכן כל אנשיי דייתי עלוהי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ד

א דין סעודת מוצאי תשעה באב. ב יש מן היחידים שנוהגין שלא לאכול בשר בליל מוצאי ט' באב וכן מצאתי שנהג רבינו משולם ז"ל כל ימיו. ויש שאין אוכלין כלל בליל מוצאי תשעה באב עד הבקר. ויש שמתענין תשיעי ועשירי יום ולילה וטעם שלהן דאמר ר' יוחנן בן זכאי אילמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ג

א דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואין אומרין צידוק הדין על המת. ב אמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור. ג וכתב אחי ר' בנימין זצ"ל מסתברא דתינוקת אין מענין אותן כדרך שמענין אותן … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ב

א דין הדברים הנאסרין בת"ב. ב תנו רבנן כל מצות הנהוגות באבל נוהגת בתשעה באב. ואסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים. ולשנות במשנה בהלכות ובהגדות ואינו קורא במקום שאינו (ראוי) [רגיל] לקרות ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות אבל קורא בקינות ובאיוב ובדברים הרעים של ירמיה ותינוקת של בית … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״א

א דין מילה שחלה בת"ב ויום הכיפורים ושאר תעניות. ב שאלו לפני רבינו יצחק בר יהודה זצ"ל מילה שחלה ביום תענית צבור כגון י"ז בתמוז וצום גדליה מהו להתפלל פסוקי דרחמי וסליחות ולומר וידוי ואל ארך אפים ואם מברך יטעמו אותו המברך או אם הילד וכמה שיעור טעימה והשיב על יום מילה כך נוהגין במקומינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ר

א דין הנחת תפלין וציצית בתשעה באב. ב יש שנוהגין שלא להניח תפילין בט' באב לפי שכתוב לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר וגו' אלמא במקום שיש אפר אין פאר ובתשעה באב כתיב העלו עפר על ראשם וכן היה מנהג זקיני ר' אברהם הרופא זצ"ל כשקורין איכה בליל ט' באב כשהיה מגיע לפסוק … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ט

א דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה. ב ובשחרית רוחץ ראשי אצבעותיו ושופך עליהן מים שלשה פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים ומברך על נטילת ידים אבל אינו רוחץ פניו ועיניו שהרי הוא אסור ברחיצה כאשר נפרש לפנינו ואם היתה לו מטפחת שרויה במים מערב תשעה באב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ח

א דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים: ב ותשעה באב שחל להיות במוצאי שבת מזכירין הבדלה בחונן הדעת ואין מבדילין על הכוס שהרי אסורין לטעום כלום ואפילו להטעימו לתינוק לא משום דילמא אתי למיסרך ובמוצאי תשעה באב מבדילין על הכוס בלא נר ובשמים ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי שהיה נוהג ליל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ז

א דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת. ב ובערב תשעה באב אין נמנעין בשחרית מליפול על פניהן וכשבאין לבית הכנסת להתפלל תפלת ערבית בלילי תשעה באב באין יחיפין ועומד החזן ומתפלל בשפה רפה ומתפללין שמונה עשרה כשאר הימים ומזכירין מעין המאורע בבונה ירושלים. מפורש בירושלמי ר' אחא אמר יחיד בט' באב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ו

א דין סעודת ת"ב או ערב ת"ב שחל בשבת וכן שבת שחל בו ט' באב מה הן בתשמיש המטה. ב תנו רבנן תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל תשעה באב שחל להיות בשבת או … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ה

א דין סעודת ערב תשעה באב שחל בחול. ב ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא משש שעות ולמעלה פי' לאחר חצות אבל משש שעות ולמטה מותר. ואמר רב שמואל לא שנו אלא בסעודה המפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ד

א ענין ת"ב. דין אם מותר לכבס ולרחוץ מר"ח אב עד התענית: ב תנן התם משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס אמר רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר רב ששת אמר אפי' לכבס ולהניח אסור והלכתא כרב ששת. ודוקא עד התענית אסור אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ג

א הערוגה התשיעית סדר תענית ב דין ארבע צומות. ג תניא אמר ר' שמעון ארבעה דברים היה ר' עקיבה דורשן ואף אני דורשן ואין אני דורש כמותו. דכתיב כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית (ישראל) [יהודה] לששון ושמחה. צום הרביעי זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר ברביעי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן