שבלי הלקט רל״ו

א הערוגה השמינית סדר עצרת ובכללה בארתי הלכות יום טוב ב דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתו בספירה. ג בששה בסיון חג שבועות דכתיב וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם וגו' וכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ה

א דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר. ב מה שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה בימים שבין פסח לעצרת יש תולין הטעם לפי שבין פסח לעצרת מתו תלמידי ר"ע קרוב לשקיעת החמה ובשם הרב ר' שמחה משפירא זצ"ל מצאתי עדיין צריכין אנו למודעי בבראשית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ד

א דין מצות ספירת העומר וברכתה. ב ומליל יום טוב שני של פסח דהיינו ליל ששה עשר בניסן [מברכין] על ספירת העומר וכתב רבינו ישעיה זצ"ל תמיה למה אנו מברכין על העומר ביו"ט [שני] של פסח א"כ עשיתו חול ויש לומר דכיון שספירת העומר מן התורה אין עשייתו חול אבל אם היה מדרבנן אז היה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ג

א דין חפירת כוכין וקברות בחול המועד. ב אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין. פי' אין חופרין כוכין וקברות בחולו של מועד להיקבר בהן אחר המועד. כך פירוש רבינו חננאל ורבינו יצחק פאסי. מאי כוכין בחפירה וקברות בבנין. אבל מחנכין את הכוכין אמר ר' יהודה שאם היה ארוך מקצרו במתניתא תנא מאריך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ב

א דין אם מותר לכנוס אשה במועד. ב אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות מפני ששמחה הוא לו אבל מחזיר הוא גרושתו. וכי שמחה הוא לו מאי הוי אמר רב יהודה אמר שמואל לפי שאין מערבין שמחה בשמחה אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״א

א דין נטילת צפרנים בחולו של מועד. ב תנו רבנן כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסרו ליטול צפרנים במועד דברי ר' יהודה. ר' יוסי מתיר וכשם שאמרו אסור לגלח בימי אבלו כך אסרו ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר אמר עולא הלכה כר' יהודה באבל וכר' יוסי במועד ושמואל אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ל

א דין גילוח שיער בחולו של מועד. ב ואסור לאדם לגלח במועד. כדתנן באלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים ומי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו דווקא הני הוא דמותרין הא שאר כל אדם אסורין מאי טעמא כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין. תניא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ט

א דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד. ב ומותר אדם להקיז ולהתרפאות במועד. תוספתא שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד שבראשונה היו אומרין אין שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד עד שבא ר' עקיבה ולימד ששותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד. מקיזין דם לבהמה חיה ולעופות ואין … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ח

א דין כיבוס בגדים בחולו של מועד. ב ואסור לו לאדם לכבס בגדיו במועד דתנן ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים. ומי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג והזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין [לכבס במועד] ושאר כל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ז

א דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד. ב שנו חכמים ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב היכי דמי הדיוט כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רב יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יודע לכוין אימרא בחפת חלוקו יש מפרשין אם היה אומן באחת מאלו אסור דאזלינן לחומרא כיון דלא איפסק הלכתא כחד מינייהו והאומן … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ו

א דין ציצית לטוותו במועד. ב ולטוות ציצית בחולו של מועד לצורך טליתו מותר כדתנן טווה אדם תכלת לציצתו ואוקימנא דבין באבן בין בפלך שרי ונראין הדברים כגון שצריך לו לתקן טליתו בחולו של מועד אבל אם אינו צריך לו אסור: הסבר על זכויות יוצרים שבלי הלקטמקור: www.nli.org.il

שבלי הלקט רכ״ה

א דין דברים המותרין לכותבן בחולו של מועד. ב אלו כותבין במועד קדושי נשים וגיטין ושוברין דייתיקי מתנה ופרוזבולין איגרות שום איגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין שטרי בירורין וגזירות בית דין ואיגרות של רשות יש מפרשים איגרות של רשות זו שאלת שלום דכיון דאינו כותב צרכיו כלל אלא שאילת שלום גרידא ליכא טירחא בהך כתיבה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ד

א דין פינוי מבית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד. ב שנו חכמים אין לוקחין בתים עבדים ובהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אוקימנא לה דבבית שבחצרו מותר לפנות פי' כיון ששני הבתים בתוך חצירו הוה ליה כמפנה מפינה לפינה בתוך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ג

א דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה נגרי ברזל ברגליה. ב גרסינן בפרק משקין בית השלחין משום רבינו אמרו סוס שרוכב עליו מותר ליטול צפורנים שלהם בחולו של מועד אבל חמרא דריחיא לא. רב יהודה שרי למישקל טופרי לחמרא דריחיא ולמבני אמת ריחיא. ועל מה שנוהגין לתקן את פרסות הסוסים בנגרי ברזל. ג מצאתי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ב

א דין פרקמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותה אחר המועד. ב תנו רבנן מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד. ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לנכרי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה. תניא אידך מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה כדרך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״א

א דין המלאכות המותרין בחולו של מועד. ב תנו רבנן את חג המצות תשמור לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי ר' יאשיה ר' (נתן) [יונתן] אומר קל וחומר מה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהן ולא לאחריהן אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אינו דין שיהו אסורין בעשיית … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״כ

א הלכות חולו של מועד ב דין חולו של מועד לכבדו באכילה ובשתיה. ג וחייב אדם לכבד חולו של מועד במאכל ומשתה. דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש וגו'. וחולו של מועד בכלל מקראי קודש הם [ושנו חכמים במשנת אבות] ר' אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות כו' ופירוש … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ט

א דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרות של כל ימי הפסח. ב בשני ימים טובים של פסח מתפללין שבע וחותמין מקדש ישראל והזמנים ואע"פ שאין חותמין בשתים הא איתמר עלה חוץ מזו שאי אפשר לחתום בענין אחר. וליל שבת ויום טוב אין מזכירין של יום טוב בברכה אחת מעין שבע שאילמלא שבת אין שליח … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ח

א סדר חובת ליל שמורים. דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ד' כוסות וסדר הסיבתו ואכילת מצה ומרור ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לב' לילות הראשונים בין לעצמו בין לאחרים: ב כוס הראשון מוזגין כוס של יין ואומרים עליו קידוש היום וזה סדרו של קידוש. מברך תחלה בורא פרי הגפן ואחר כך מברך אשר בחר … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ז

א דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל. ב בפרק כל שעה אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין בשלא במינו במשהו. רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם וגזר שלא במינו אטו מינו. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רט״ז

א דין נכרי הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל. וישראל ונכרי שיש להם תנור בשותפות והנכרי אפה בו חמץ בפסח. ואם רשאי הישראל לומר לנכרי קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך לאחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח. וישראל שלוה חמץ … להמשך קריאה

שבלי הלקט רט״ו

א דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף. ב אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה אל המרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש. לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות פי' בדליכא סכנה דווקא אבל היכא דאיכא סכנה קיימא לן בכל מתרפאין חוץ מע"ז … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ד

א דין מצות הראויות לשימורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקים. ב תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ואשישה יכול לא יצא ידי חובתו אלא בפת הדראה פי' בפת סובין ת"ל מצות מצות ריבה ואפי' כמצתו של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ואשישה. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ג

א דין מצות אם מותר ללוש אותם מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים: ב ואם חל ארבעה עשר בשבת והרי אינן יכולין לאפות מצה לצורך שבת אם מותר להקדים ולאפות מצה בערב שבת כתב רבינו שלמה זצ"ל פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות מצות בערב שבת הראשונים אמרו משום הידור מצוה היא אבל [אנו] … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ב

א דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה. ב אמר רבא קבא מגלינאה לפיסחא וכן לחלה פי' קבא מגלינאה והוא שיעור שחייב בחלה והוא שיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה. בגמטריא. (ושיער רבא) [ושיערו רבנן] שאשה אחת יכולה להתעסק בטוב כשיעור זה ולשומרה מחימוץ. בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״א

א דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן: ב אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו פי' שנשאבו מאתמול פי' רבינו שלמה זצ"ל מפני שבימות הגשמים החמה מהלכת בשיפולי הרקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גובה של רקיע נמצאו מעיינות של שיפולי הרקיע רותחין. וניסן לענין הילוך החמה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן