א דין נעילת הסנדל. ב ואסורין בנעילת הסנדל ומצינו שנקרא עינוי דכתיב בדוד והוא הולך יחף וכתיב ביה וכי התענית בכל אשר התענה אבי ודוקא מנעל או סנדל של עור אבל אם אינו של עור שרי כדאמרינן רב יהודה נפיק בדרהיטני אביי נפיק בדהוצא רבה נפיק בדיקולי רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק. … להמשך קריאה
א דין רחיצה וסיכה. ב ורחיצה נמי נקראת עינוי דאמר ר' נחמן בר יצחק כדכתיב מים קרים על נפש עיפה ומדכתיב על נפש ולא כתיב בנפש שמע מינה ברחיצה קאמר ודבר הנקרא עיפות קרוי עינוי דכתיב בדוד כי אמרו העם רעב ויעף [וצמא] במדבר וכל מה שעשה שם דוד קרוי עינוי דכתיב על אותו מעשה … להמשך קריאה
א דין איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים. ב שנו חכמים יום הכפורים אסור באכילה ושתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. הני חמשה ענויין כנגד מי כנגד חמשה עינויים שבתורה וכל הני איקרי עינוי אכילה ושתיה דכתיב ויענך וירעיבך ויאכילך את המן ושתיה בכלל אכילה והא דאמרינן אסור באכילה לא אמרו אלא חצי שיעור אבל … להמשך קריאה
א דין זמן לאומרו ביום הכיפורים ושבת ויה"כ מהו בקידוש היום: ב ויום הכיפורים שחל להיות בשבת מפסיק סעודתו מבעוד יום ואין צריך לקדש על הכוס לפי שלא קדש היום עדיין והוא צריך לפסוק מבעוד יום מאכילה ושתיה כן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל וכן יום הכיפורים אין לו קידוש על הכוס וזמן שצריך לברך … להמשך קריאה
א דין טבילה בערב יוה"כ וסדר וידוי בתפלת המנחה: ב ובערב יום הכיפורים בשחרית מתפללים כשאר הימים ואין אומרים תחנונים וסליחות ואין נופלין על פניהן ואומרים זכרנו ומי כמוך זכור רחמיך וכתוב לחיים ובספר חיים ואומרין אבינו מלכנו וצריכין לטהר עצמן ולחוף ולטבול בערב יום הכפורים בשבע או בח' שעות וחופפין וטובלין כדרך כל חייבי … להמשך קריאה
א דין הטמנה לצורך מוצאי יום הכיפורים: ב ומה שנהגו להטמין חמין בערב יום הכיפורים לצורך מוצאי יום הכיפורים כתב עלה הר"ר אליעזר מטול בשם רבינו יצחק הלבן זצ"ל שהיה אוסר לעשות טמון מערב יום כיפור ולאוכלו במוצאי יום הכיפורים ואין לומר משום שביתת כלים היה עושה דהא בית הלל לית להו שביתת כלים כדאמרינן … להמשך קריאה
א דין הפסקת סעודת ערב יום הכפורים מבעוד יום: ב וצריך להפסיק סעודתו מבעוד יום דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וגו' יכול בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום שכן מוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא לפניו לאחריו מניין ת"ל עד ערב אין לי … להמשך קריאה
א ערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים ב דין סעודת ערב יום הכיפורים. ג בערב יום הכפורים אין משכימין לומר תחנונים וסליחות ואין נופלין על פניהן ואין מתענין בו אך צריך אדם לקבוע סעודתו כדרך [שאר] ימים טובים דתני ר' חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין … להמשך קריאה
א דין שבת שבין ר"ה לצ"כ להתענות בו יחידים וקריאת פרשת האזינו. ב וימים הללו שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם ימי תשובה ותחנונים ומשכימין בהם ואומרים תחנונים וסליחות ומזכירין שלש עשרה מדות ויש מן היחידין שנהגו להתענות בכל אלו הימים כמו שכתבנו בתחילת הערוגה הזאת בהלכה שנייה. ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים אין … להמשך קריאה
א דין ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש המלך המשפט וזכרנו לחיים. ב גרסינן בפרק קמא דברכות אמר רבה בר בר חנה כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש האל המשפט חוץ מעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שמתפלל המלך הקדוש המלך המשפט ור' אלעזר אומר אפי' עשרת ימים שבין ראש … להמשך קריאה
א דין תקיעה במוספין ולא בשחרית. ב ומפני מה תוקעין בתפלת המוספין ואין תוקעין בתפלת שחרית דתנן העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ואמרינן עלה בגמרא מאי שנא בשני דמתקיע משום ברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום ברוב עם הדרת … להמשך קריאה
א דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר הברכות. ב כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל שאלו מקמי ריש מתיבתא המברך ביום ראש השנה על תקיעת שופר בתר ספר תורה והשיח צריך לברך על התקיעות שעל סדר ברכות אי לא. ואהדר להו הכי חזו רבנן שגוערין בזה ששח עד שלא יתקע על … להמשך קריאה
א דין תקיעות שעל סדר ברכות אם טעונין ברכת תקיעה. ב מה שנהגו לתקוע כל התקיעות כשהן יושבין ולברך עליהן [ברכת התקיעה] כתב עלה בעל המאור זצ"ל נראה לי כי לא היה כן מימי רבותינו חכמי התלמוד אלא מנהג הוא שנהגו דורות האחרונים משום חולין ומשום אנוסין דקדמי ונפקי מבית הכנסת ולא נטרי עד צלותא … להמשך קריאה
א דין שיעור התקיעות של סדר הברכות. ב אתקין ר' אבהו בקיסרי תקיעה. שלשה שברים. תרועה. תקיעה סי' קשר"ק ומתמהינן עלה מה נפשך אי ילולי הוא תרועה (קא) נעביד שברים לא נעביד ואי גנוחי הוא שברים נעביד תרועה לא נעביד ומשנינן ספוקי מספקא ליה אי גנוחי היא אי יללי היא מתקיף לה רב עוירא ודילמא … להמשך קריאה
א דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו: ב מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים פי' שהתפלל תפלת המוספין ובירך תשע הברכות תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים אחת בשביל מלכיות ואחת בשביל זכרונות ואחת בשביל שופרות. טעמא דבירך ואחר כך נתמנה לו שופר אבל אי … להמשך קריאה
א דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד. ב א"ר יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. תניא נמי הכי שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. פי' בין תקיעה בין תרועה בכלל כמו שאמרנו למעלה. סדר תקיעות שלש של שלש שלש מתשע בני אדם כאחד לא יצא תקיעה מזה ותרועה … להמשך קריאה
א דין שיעור התקיעות. ב תנו רבנן יום תרועה יהיה לכם מניין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי פי' שהרי כבר נאמר ביום הכיפורים תעבירו שופר וגו' ומה ת"ל בחודש השביעי לומר לך שיהו כל תרועות של חודש השביעי זה כזה מה … להמשך קריאה
א דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת. ב תנן התם היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. ואע"פ שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כיון לבו. ירושלמי אמר ר' יוסי בר' … להמשך קריאה
א דין קולות הכשרין בשופר. ב תנן התם התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא אמר רב הונא לא שנו אלא לאותן העומדין על שפת הבור אבל לאותן העומדין בבור יצאו אמר רבה שמע מקצת תקיעה בבור ומקצת תקיעה על שפת הבור … להמשך קריאה
א דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתם בתקיעות ונשים ותינוקות אם רשאין הן לתקוע לעצמן או להתלמד. ב תנן התם חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אין מוציאין את הרבים ידי חובתן. תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים גרים עבדים משוחררים טומטום … להמשך קריאה
א דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחתכו ולתקנו. ב יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין והאידנא … להמשך קריאה
א דין הכשר שופר והלכותיו. ב תנו רבנן היה ארוך וקיצרו כשר גרדו והעמידו על גלדו כשר. ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר. נתן שופר בתוך שופר ותקע בו אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון [שמע] לא יצא. ניקב וסתמו אם מעכב את … להמשך קריאה
א דין מצות תקיעה בשופר של איל. ב וחייבין אנו לתקוע בשופר בראש השנה שנאמר זכרון תרועה יהיה לכם ותניא מנין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש השביעי כזו מה … להמשך קריאה
א דין שליח ציבור אם מוציא הרבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים. ב ובברכות של ראש השנה ויום הכיפורים שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן מה שאין כן בברכות של כל ימות השנה דתנן כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי … להמשך קריאה
א דין סדר תפילת מוסף והלכותיה. ב לאחר תקיעות אומר תהלה ומחזירין ספר תורה לארון ומקדישין עד לעילא ומתפללין תפלת מוסף בלחש ומתפללין תשע ברכות כנגד תשעה אזכרות שהזכירה חנה בתפלתה ואלו הן תשעה ברכות. אבות וגבורות וקדושת השם מלכיות זכרונות ושופרות עבודה והודאה וברכת כהנים וכולל קדושות היום ומלכיות בברכה אחת שכך שנינו סדר … להמשך קריאה
א דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין. ב לאחר שהפטירו בנביא אוחז הבקי שופר של איל בידו ומברך בא"י אמ"ה אשר קב"ו לשמוע קול שופר ושהחיינו ויראים כתב על תקיעת שופר ולמחר אינו מברך שהחיינו. ואם חל יום טוב ראשון בשבת אין תקיעת שופר דוחה שבת ולמחר ביום שני מברך שהחיינו. ומנהג שהתוקע תוקע מעומד … להמשך קריאה