א דין נויי סוכה מה הן בהנאה כל שבעה. ב תנו רבנן [סיככה כהלכתא ו]עיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים ופרכילי ענבים עטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות … להמשך קריאה
א דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה. ב אמר רב ששת משום ר' עקיבא מנין לעצי סוכה שהן פסולין כל שבעה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' ותניא ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' חג … להמשך קריאה
א דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים. ב תנו רבנן סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירים א"ר נחמן מחלוקת שתקף את חבירו והוציאו מסוכתו דר' אליעזר לטעמיה דאמר דאין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו דאי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ורבנן לטעמייהו … להמשך קריאה
א דין סוכות שלא נעשו לשם חג כגון סוכת יוצרים וסוכת גנב"ך וסוכת רקב"ש וסוכה ישנה. ב אמר ר' לוי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה. תנו רבנן סוכת גנב"ך כשירה פי' סוכת גויים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשירה … להמשך קריאה
א דין שיעור דפנות. ב וכמה הן הדפנות המעכבין בסוכה כדתנן ושאין לה שלש דפנות פסולה ותנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח פי' שתים דפנות בעינן כהלכתן שיהו שבעה על שבעה שזהו שיעור משך סוכה ודופן שלישית אפי' טפח דמדאורייתא בעינין ג' מחיצות שלימות ואתאי הלכה למשה מסיני וגרעה לג' ואוקמא לטפח ר' שמעון … להמשך קריאה
א דין דברים הראוים לדפנות. ב וכל מילי חזי לדופן סוכה ולא מיפסיל (בה) [משום] תעשה ולא מן העשוי דמוקמינן קרא אפשטיה חג הסוכות תעשה לך וקרא אסכך משמע אע"ג דדרשינן מינייהו דפנות. וקיי"ל דכל דופן ומחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אינה מחיצה כרב אחא בר יעקב וכדאוקימנא למתניתין העושה סוכתו בין האילנות … להמשך קריאה
א דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה. ב העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירים ואוקימנא למתניתין כיחידאה ומשבשתא היא וקיימא לן כר' יוסף דתני למתניתין איפכא. ותניא כוותיה דר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין והלכה כחכמים דקיימא לן שיפוע אהלים לאו כאהלים דמי ואם הפליגה מן הכותל … להמשך קריאה
א דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות. ב העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשירה ועולין לה ביום טוב מתניתין מני ר' עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור' עקיבא מכשיר אמר אביי כל היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה דברי הכל פסולה יכולה לעמוד … להמשך קריאה
א דין הישן בכילה בסוכה או שפורש סדין תחת הסכך או עליו. ב הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו ואוקמא שמואל במטה עשרה דחשיב אהל ואתי אהל עראי ומבטל אהל קבע אבל אם אינה גבוה עשרה לא חשיב אהל ומותר לישן תחתיה אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע"ג שיש לה … להמשך קריאה
א דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה. ב העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית כבר פירשנוה בתחלת ערוגה זו. סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה: ג תנו רבנן בסוכות תשבו ולא בסוכה תחת סוכה ולא בסוכה שתחת … להמשך קריאה
א דין הכשר הסכך מעובה או דק. ב וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות ר' יאשיה אמר אפי' מחמת דפנות ולית הילכתא כר' יאשיה ואמרינן עלה בפרק שני שחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי כשרה ותנן התם (מי) ושצילתה מרובה מחמתה כשירה הא כי הדדי פסולה ומתרצינן … להמשך קריאה
א דין הכשר סוכה קטנה. ב וסוכה קטנה שיעורה במשך שבעה טפחים לארכה ולרחבה אבל בבציר מהכי פסולה דאמר רב אמי פס ארבעה טפחים ומשהו מתיר בסוכה משום דופן. היכי עביד מוקים לה בפחות משלשה סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי מאי קמשמע לן הא קא משמע לן דמשך סוכה קטנה שבעה טפחים. אמר … להמשך קריאה
א דין שיעור אויר הפוסל בסוכה. ב תנן התם בית שנפחת וסכך על גביו אם יש מן הסכך ולכותל ארבע אמות פסולה וכן חצר שהיא מוקפת לאכסדרה. סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש בה ארבע אמות פסולה. אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי משמיה דרב אויר פוסל בשלשה. סכך פסול … להמשך קריאה
א דין הכשר גובה סוכה. ב סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר מנא הני מילי אמר רבה אמר רב אמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא … להמשך קריאה
א דין דברים הראוין לסכך בהן. ב תנן התם חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהם ואם התירן כשרות פי' זרדין הן מין קנים ובעודן לחין מאכילין אותן לבהמה ולכשיבשו עומדין להסקה א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהם פעמים [שאדם] … להמשך קריאה
א דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע. ב ומה שהתרנו לסכך בדבר שגידולן מן הארץ דוקא בתלוש אבל במחובר לקרקע פסולה דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסכך על גבן פסולה ואם היה הסיכוך מרובה מהן או שקצצן כשרה וכגון שחבטן דאי לא חבטן מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה. והא דתניא … להמשך קריאה
א ערוגה שתים עשרה סדר חג הסוכות ב דין דברים הפסולים לסיכוך. ג תנו רבנן בסוכת תשבו שבעת ימים בסוכה של כל דבר ר' יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינין שבלולב והדין נותן ומה לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעה מינין אמרו לו כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו … להמשך קריאה
א דין ימים שבין יוה"כ לחג הסוכות. ב וארבעה ימים שבין יוה"כ לחג הסוכות נהגו בני מגנצא [ובני ווירמישא] שלא ליפול על פניהן וכן מצאתי בשם רבינו שמחה [מאישפירא] ז"ל שאין נופלין על פניהם בארבעה ימים שבין יום כפור לחג הסוכות [לפי] שבהן נשלם בנין בית המקדש [שיבנה במהרה בימינו] שנאמר ויעש שלמה בעת ההיא … להמשך קריאה
א דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים. ב ותפלת ערבית מתפללין כשאר כל ימות השנה ואמר אתה הבדלת בחונן הדעת ולאחר תפלת ערבית נהגו לתקוע קשר"ק פעם אחת וכתב בעל הדברות זצ"ל מנהגינו לתקוע קשר"ק בלא ברכה אחר תפלת ערבית ושמעתי משום דשטן ביוה"כ לית ליה רשותא לשטוני. (וביום) [ובמוצאי יום] הכיפורים … להמשך קריאה
א דין סדר תפלת נעילה. ב תנן התם בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים מאי נעילת שערים ר' אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו פי' סדר וידוי ולא סדר ברכות וקיימא לן כרב דתניא שחרית מתפלל שבע ומתודה … להמשך קריאה
א דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה: ב באו לקרות בתורה מוציאין ספר תורה וקורין בה ששה בני אדם ואם הוא שבת קורין שבעה וקורין פרשת אחרי מות עד כמעשה ארץ מצרים ויש (שמדלגין) [שרגילין] לקרות פסקא ראשונה לבד מתחילת הפרשה עד ויעש כאשר צוה ה' את … להמשך קריאה
א דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית. ב ובשחרית יום הכיפורים יש שנוהגים להשכים בעמוד השחר כשאר ימי המעמדות ומתפללין ואומרין סליחות ותחנונים עד שיאיר המזרח ואע"פ שרחיצה אסורה ביום הכיפורים רשאי ליטול ראשי אצבעותיו שחרית כדי להעביר רוח רעה השורה על הידים. ג ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש לאחר שעשה צרכיו מותר ליטול … להמשך קריאה
א דין אם מותר לקרות בבהכ"נ ולומר סליחות וודויים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן. ב ובלילי יום הכיפורים רשאין לעיין בספר ולקרות סליחות לאור הנר דאימת יוה"כ עליו וליכא למיחש שמא יטה ורבים מצויין שם והוי כתרי גברי בחד ענינא מותר לקרות לאור הנר בשבת. וכבר הקדמתי מזה בערוגת שבת הלכה ס"ד. ורשאין … להמשך קריאה
א דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים. ב בערב יום הכיפורים חולצין מנעליהן מבעוד יום שהרי נעילת הסנדל מן העינויין ובאין יחיפין לבית הכנסת ובתפלת ערבית עומד שליח צבור באימה ויראה ברתת וזיע ואומר כל נדרים ואסורים כו' ויש רגילין לברך על מצות היתר נדרים ושבועה ונראה בעיני שאין טוב לברך והוא … להמשך קריאה
א דין איסור מלאכה ביום הכיפורים. ב וכל מלאכה וטילטול או הוצאה הנאסרת בשבת אסורה ביום הכיפורים דקיימא לן עירוב והוצאה לשבת עירוב והוצאה ליום הכיפורים והא דאמר רפרם בפרק שני שעירי עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכיפורים מייתינן ליה בכריתות פרק אמרו לו. ואמרינן עלה דליתא דהא דרפרם ברותה היא. ואסורין בקניבת … להמשך קריאה
א דין תשמיש המטה. ב ואסורין בתשמיש המטה דאקרי עינוי כדכתיב אם תענה את בנותי. ירושלמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תיפתר במקום שנהגו שלא לטבול או קודם שתקנו טבילה לבעלי קריין. תנו רבנן הרואה קרי ביום הכיפורים יורד וטובל ולערב ישפשף ואוקימנא ומבערב ישפשף יש מפרשים אם מתחילת הלילה ראה קרי … להמשך קריאה